הוא לא מבין
מה מצאתי בו....
הוא אומר לי: אני תפרן (So what?)
אני לא חכם (שטויות במיץ)
אני לא יפה (זה כבר עניין של טעם)
הוא קורא לי "פרינססה" ואני לא בטוחה אם אני אוהבת את זה...
(למרות שהוא טוען שזה בחיבה ובהחמאה) הוא רגיל (וזה understatement) ל"לבד" שלו. מת מפחד מ"ביחד" ובאותה נשימה ממש רוצה את זה וכמהה לזה הוא פלרטטן נפלא ומדי פעם אפילו "יוצא" לו גילויים אמיתיים של ..... (אמל´ה....
) ושניה אחר כך עוצר ונבהל בעצמו מעצמו. ואף על פי כן ולמרות הכל הוא מוצא חן בעיני...
עפ
(סתם כי בא לי לדבר [על זה])
מה מצאתי בו....
