הוא יודע המלאכה

הוא יודע המלאכה

ללא הודעה או הכנה אף לא רמז קל, או סימן. הפה נחתם החיוך נעלם המילים נבלעו רק הוא הדובר. הוא יודע ומכיר רק גוון אחד יחיד אין כאן שלל צבעי הקשת אף לא בחירה של אחד משניים רק מיזוג לאחד – גוון בודד אך חד. הוא חזק מכל מילה הוא אחיה הבכור של הדממה יש בו עוצמה מפעמת ומתקתקת ולא נשמעת אך מהדהדת מרטטת ומשתקת כל איבר. עתה הוא השליט היחיד. הוא חד יותר מתער. הוא נביא הזעם. הוא דוקר בלב ומפלח הגוף הוא אבי כל מכאוב. ידיו מגואלות … אך נקיות מכל אשמה. כן, הוא יודע המלאכה.
 

zar

New member
מי?

יץחק, זו לה פנייתי הראשונה למין דהו בפורום. שוקל את דברי בזהירות שכן קטונתי מלהבין בשירה אבל...... מרגיש את שאתה כותב ומזדהה עימו. ודברי נכונים גם לכתביך הקודמים. זהו, אמרתי את זה. וספציפית לכתוב מעלה, הרי שהינך מותיר את כל כותבי הפורום תוהים, למי התכוון המשורר? על ראש מי יונח הכתר? והנה, הצלחת לעורר אף אותי לתהות. ולא, אין צורך לענות, השאר זאת כך, עלום. בברכת אחוות חורזים צאר
 

אורמור

New member
גם אני תוהה..

ושואלת מי? זו גדולתו של אמן מילים שיודע מלאכתו וגורם לרבים להכנס לנעליים שאו שכוונו אליהם או שלו וזה באמת לא משנה אבל אני בניגוד לצאר היקר..סקרנית ותוהה מי.. ואתה תבחר אם לענות או לא ואם ישיר או עקיף וכל בחירה תתקבל אור
 

*קסנדרה

New member
כתיבה יפה

ליצחק השורות לא צריכות להיות מלאות, הרווחים מספרים לא פחות.... קסנדרה
 
תודה - אתם מקסימים!

לחברי היקרים תודה על הכל! אני נעתר באופן חד פעמי,לבקשת אור חברתי הטובה, משכבר הימים. אך תחילה הרשו לי לחזק את מילותכם, שמאוד ערבו לאוזני והאירו פני. ממורי החכמים ברשת למדתי - יפה לה לשירה, להתעטף בהסוואה. כי אחרת מה נותר לו לדמיון, חוץ מבטלה? לבקש השלמת הכנסה? לכן כך עשיתי לקחתי רעיון, שכבר נדוש אצלי בעבר ועדיין לא ראה אור. הוספתי קוד אחד או שניים וגם מעט צפנים והנה לכם מעשה קסמים אותו תכן עם אלף פרצופים. אך ראשית הרשו לי להציג את הגירסא הסופית. הוא יודע המלאכה ללא הודעה או הכנה אף לא רמז קל, או סימן. הפה נחתם. החיוך נעלם. המילים נבלעו. רק הוא הדובר. הוא יודע ומכיר רק גוון אחד יחיד אין כאן שלל צבעי הקשת אף לא בחירה של אחד משניים רק מיזוג לאחד – גוון בודד אך חד… הוא חזק מכל מילה . הוא אחיה הבכור של הדממה. יש בו עוצמה מפעמת ומתקתקת… ולא נשמעת… אך מהדהדת… מרטטת ומשתקת כל איבר. עתה הוא השליט היחיד. הוא חד יותר מתער. הוא נביא הזעם. הוא דוקר בלב ומפלח הגוף הוא אבי כל מכאוב. ידיו מגואלות … אך נקיות מכל אשמה. הוא זכאי! כן, הוא יודע המלאכה מצויין… לאובדן. ועכשיו התעלומה: 8/3/01 ללא מילים, זו גם שתיקה רועמת, חסרת מעצורים. זו מעמסה כבדה קשה מנשוא, זו אהבה בסגי-נהור. ללא תגובה, זו גם מכה כואבת, מתחת לחגורה. זו דרך לפגוע, לשסע ולקרוע, ללא כל אשמה. אני מקווה שתרמתי לחלק מכם מנסיוני הדל. בתודה מראש יץחק
 
למעלה