הוא חולם להיות שחקן

[schlomitsmile]

הוא חולם להיות שחקן
הבכור שלי (בן 19) חולם להיות שחקן.
אין לי שום ספק בכשרונו- אני יודעת שיש לו כשרון.
אבל יודעת גם שכדי להגשים את החלום הזה, כדי לעשות קריירה של שחקן,
צריך עוד דברים, שאין קשר בינם לבין כשרון משחק...
ולכן אני דואגת

אין לי שום כוונה לנסות להוריד אותו מהחלום הזה- להיפך.
משתדלת לעזור לו כמיטב יכלתי.
ועם זאת- דואגת...
מוכר לכם המקום הזה?

 

[רונן שפירא1]

מאוד....מה לגבי חוג תיאטרון?
נדמה לי שיש בניצ"ן חוגים כאלה....
רבים ניסו להיות שחקנים ולא הצליחו.....
&nbsp

 

[schlomitsmile]

כן, לא בניצ"ן אבל אנחנו בודקים עכשיו מקומות אפשריים

 

[arana1]

מוכר
בגלל שמה שנחשב ככשרון אצל אוטיסטים קשור לזהות בדרך שונה מהדרך שבה זה קשור אצל נ"ט אז הדבר יכול לא רק מאוד לא להתאים למסגרות הקיימות אלא אפילו לסתור אותם מהותית

אין לי פתרון מוכן אבל עקרונית נדמה לי שמה שצריך לחפש זה ערוצים יחודיים
כאלה שמתקיימים מחוץ למערכות המסורתיות
וערוצים כאלה מתרבים כל הזמן
היום אנשים מגשימים את עצמם בדרכים שלא היו ניתנות לתיאור או לשיעור רק לפני דור
אפשר לבטא את הכשרון להיות דמויות רבות ושונות לא רק דרך תפקידו המסורתי של השחקן בתאטרון אלא גם דרך סינטזה יחודית שהאדם עצמו ממציא
ההכרח הוא אבי ההמצאה

ואם רוצים ללכת דווקא על המסורתי אז אפשר להתחיל עם ערוץ ביוטיוב למשל ולנסות לפתח דמויות ולהתפתח מול ועם אינטראקציה עם קהל ווירטואלי
מה שאולי יכול להתאים יותר למופנמות האוטיסטית ולמורכבות הדמויות
מספר האנשים ש"שיחקו" אותה ביוטיוב הוא מדהים
וחלקם הגדול שיחקו אותה בגדול

הוא יכול להמציא דמות ולכתוב לה סיפור ולהעזר באנשים אחרים על מנת לעצב לה רקע ואפקטים ולהעלות אותה לרשת
בתאטרון יש המון אגו
תככים ומזימות ברמות שעולות על אלה שמתרחשות על הבמה
נדמה לי שאוטיסטים לא בנויים לשרוד את החרא הזה

 

[schlomitsmile]

זה בדיוק מה שמטריד אותי...
שישברו לו את הלב עם כל התככים וה"קשרים" והאגו...
&nbsp
נראה לי שאם בכלל, אז אולי תיאטרון פרינג' עשוי להתאים לו.
קבוצה קטנה, שבוחרת לעבוד וליצור יחד, בלי שיקולים מסחריים,
עם חיפוש של דרכים חדשות.
ביוטיוב אני לא מניחה שיסכים להחשף לפני שיקבל משוב חיצוני שיחזק את בטחונו העצמי.
&nbsp
בד"כ אני עומדת מאחורי הבחירות והחלומות של הילדים,
רואה את תפקידי לעזור להם לממש אותם.
אם הבחירה היתה חסרת כל בסיס מציאותי, הייתי יכולה לומר לו את זה,
ולנסות לשכנע אותו.
אבל כשיש בחירה או חלום שלכאורה אין סיבה לא לממש- לבנאדם יש כשרון, יכולת,
(ולא משנה באיזה תחום מדובר- מקצועי, לימודי, חברתי),
אבל אני יודעת שמסיבות לא ענייניות, העולם שבחוץ צפוי ככל הנראה לשבור לו את הלב,
אז כהורה, קשה לי...

 

[arana1]

קבוצת תאטרון אידאולוגית עשויה להתאים, יתכן
לדעתי יש סיבות לא לממש כשרון ויכולת ואני אף וויתרתי על מימוש כשרונותי ממש די בקלות וממש לא מצטער על זה אבל ברור לי שאנחנו לא מסכימים בנושא הזה

 

[dina199]

לדעתי אם יש כישרון, רצוי ללכת
לבית ספר מוכר למשחק. אני חושבת שגם באוניברסיטאות יש חוג תיאטרון. העיקר קודם כל ללמוד. את סוג התיאטרון אפשר לבחור אחר כך .

 

[רואה 6 6]

בסופו של דבר יש יותר שחקנים פעילים מאשר מה שאנחנו מכירים
אבל הם כנראה פועלים בכל המסגרות השוליות/אלטרנטיביות.
הסכוי של בנך ליהיות שחקן לא בלתי נתפס אך זה ידרוש מימנו כוחות ופיתוח כלי הסתגלות ותקשורת, לא רק כישרון.
אנשים בתחום הזה חייבים להניע את עצמם.
אבא שלי למד משחק בזמנו ואף נחשב ראשון ומצטיין בכל המחזור שלו. מיד נחטף לתיאטרון ידוע בסיום לימודיו והצגה שניה שהופקה שם כבר קיבל תפקיד ראשי. בסיום החוזה הבין שחיי שחקן דורשים הרבה משאבים ומחויבות והיות והיה איש משפחה ,(הילדה הרביעית נולדה במהלך לימודיו)פחד שלא יוכל לפרנס ועזב את זה .תקופה עוד המשיך לשחק בתיאטרון שולי,עשה פרוייקט פה,פרוייקט שם ובעיקר עבד קשה על חיסול שיטתי של החיידק שגרם לו לרצות לשחק. אין ספק שהוא נבהל ולא מצא בו את הכוחות לכך,למרות כשרונו אך הוא הוכחה שכלים אלה נחוצים באותה מידה.

 

[dina199]

בימינו הרבה שחקנים עובדים בפרסומות.
שחקן לא חייב להיות רק בתיאטרון רציני

. לפחות זה היתרון של טלויזיה מסחרית.

 

[רואה 6 6]

כן,בטח,אם כי גם לזה יש מגבלות.

 

[dina199]

מעתיקה כי הטאבלט שרשר לשרשור אחר

תמיד יש מגבלות

אני תמיד נזכרת במה שמורה למשחק אמר לתלמידים שלו בסרט 'טוטסי':
כנראה שתיהיו מובטלים, מי שיעבוד הרוב יהיו בפרסומות, פחות מזה יהיו בתפקידים שוליים, ורק לממש מיעוט ברי מזל יהיו תפקידים טובים בתיאטרון או סרט. אז מי שלומד משחק צריך לקחת מראש את הסיכון הזה. רק שאני לא חושבת שמחשבה על הסיכון צריכה למנוע לימודי משחק.

 

[רואה 6 6]

זו אמירה שמתאימה לשוק אמריקאי כי שם עובדים לפעמים כל החיים
בפרסומות ולא נעשים מובטלים אבל לא עושים שום דבר אחר.
כאן הכל מעורבב.

 

[dina199]

התכוונתי לסיכון להיות מובטל.
ובכלל כשהסרט יצא לא הבנתי את העניין, כי זה היה לפני ערוצים מסחריים כאן

ולגבי סיכונים מקצועיים לא אני המצאתי. מטפלת רגשית שטיפלה בי אמרה לי (כשאמרתי שאני מוטרדת מסיכויי הפרנסה של הילדים שלי) שאי אפשר לדעת מראש מה יהיה מקצוע עם סיכויי פרנסה טובים, כי הדברים משתנים, ובימינו בכלל משתנים מאוד מהר. לכן קודם כל צריך ללמוד מה שאוהבים (הדברים שלה

).

 

[schlomitsmile]

לא מונע
ומה שמטריד אותי זה לא סיכויי ההצלחה בקריירה
אלא הסיכון הגבוה יחסית לשברון לב.

 

[dina199]

לדעתי אין צורך לכוון מראש לשברון לב.
קודם שילמד. הרי אין שברון לב מלימודים.
ושברון לב עצמו עלול לקרות לכולם. גם למתכנתים ומהנדסים

. קליקות ותככים יש בכל מקום עבודה.

 

[schlomitsmile]

הרי כתבתי שאני עוזרת לו למצוא חוג מתאים

למרות שגם מהלימודים עלול להיות שברון-לב.
אני לא מכוונת מראש לזה, אני פשוט מודעת לסבירות הגבוהה יחסית שזה יקרה.

 

[dina199]

האם את מתכוננת לבית ספר למשחק ממש
או לחוג חובבני ?
כי אני אישית מתכוונת לבית ספר ממש, כולל אם יש מגמה כזאת באוניברסיטה (ובהסתברות שיש סיכוי לשברון לב

).

 

[schlomitsmile]

הוא רוצה להתחיל מחוג ולא מגמה באוניברסיטה או בי"ס למשחק
כי מרגיש חסר בטחון.
רוצה להתחיל בקטן.

 

[dina199]

בהצלחה

האם יש לכם חוגי תיאטרון עירוניים (למשל במתנ"ס)?

 

[schlomitsmile]

נכון
זה עולם קשה ותובעני לכולם.
אצל א"סים הכל מועצם.
&nbsp