לדעתי -
צריך להיות לכם רק חוק אחד וזה כשתעברו לגור יחד - מה שקשור בהן הוא מטפל. זאת אומרת, הן לא רוצות לרחוץ את הכלים שלהן, אין בעיה. הוא רוחץ. הן לא עוזרות להכין ארוחת ערב ולך לא בא לשרת, אין בעיה, הוא מכין או שיזמין מבחוץ. ילדים בגיל ההתבגרות בדרך כלל יזלזלו וידברו בצורה כזו או אחרת להורים שלהם. במיוחד כשהם יודעים במותר להם! לחבר שלך יש רגשות אשם גדולים על זה שנטש את הילדות שלו. אבא שלי, שיש לו אופי שונה לגמרי, נותן לאחותי (הורי גרושים) לעשות מה שמתחשק לה מאז הגירושים כי הוא מרגיש שבדרך כלשהי גזל ממנה אז כך הוא מפצה אותה. חינוכית היא יצאה דפוקה. אבל זה מה יש. אין לך בכלל מה לקחת קשה את הדברים. העובדה שאת בת 22, את עדיין ילדה בעצמך בצורת החשיבה ההורית אז קשה להבין. והערה קטנה לסיום, אני לא אתפלא אם אמא שלהן מעירה המון הערות על ה"פרגית הצעירה" שאבא שלהן תפס. יכל להיות שזה גם משפיע.