הוא אני והבנות...

[תותי פרוטי20]

תודה רבה לכולן...

אני אעדכן ...

 

[תותי פרוטי20]

הוא אני והבנות...

טוב אז אני לא יודעת אם זה ממש קשור לפורום הזה, אבל אם כבר התחלתי לכתוב חלק מהדברים, אפרט ... אוקיי, אז אני יוצאת עם מישהו גרוש+2 בנות (12, 7) והכל די טוב ויפה, חוץ מבעיה אחת. חשוב לציין שהבנות שלו אצלו יומיים בשבוע+כל שבת שניה, זה ההסכם עם האמאשלהן.. לפי דעתי הוא מפנק אותן יותר מידי, כל דבר שהן מבקשות-הוא נותן/מביא להן, הן לא עושות שומדבר בבית לבד, אם הוא מבקש מהן לעשות משהו, ישר הן (בעיקר הקטנה) אומרות "לא בא לי", "למה?","אבל אני לא רוצה.." והמשפט האהוב עליה "אני יודעת אבל לא אכפת לי...!" אם הוא מבקש לעשות שיעורים או לסדר את החדר הן אולי יחשבו על לזוז מהטלויזיה אבל ברוב המקרים הכל ישאר כמו שהיה, אלא אם כן הוא יצעק או יתרגז... בקיצור....אותי זה מוציא מהכלים וגורם לי להתרגז עליהן בסתר ולהוציא עליו את העצבים.. דיברתי איתו כבר על זה ואמרתי לו שהן פשוט לא שמות עליו...***.... הוא אמר שאולי אני צודקת אבל זאת הדרך שהוא מאמין בה וככה הוא חושב לנכון וכו'... חוצמזה אנחנו נדברים על לעבור לגור ביחד, מתישהו בזמן הקרוב, אבל יהיה לי ממש קשה להיות שם *כל הזמן* כשזה קורה... אז מה נשאר לי לעשות!? כי דיברתי איתו על זה והוא אמר שאין לי מה להתעצבן והרי זה במילא לא יעזור ....

אז מה?! לאכול את הלב בשקט ולהחנק....?!

אשמח תגובתכן..

 

[חני ב]

כן, לצערי הרב, כן.

גם אם הוא לא היה גרוש, זהו אופיו. אני חושבת שהוא מפנק אותם לא בגלל שהוא לא חי איתן יום יום. מכירה את זה מהאיש שחי לצידי, הטוב לב נשפך מכל כיוון כלפי ילדיו (ובעצם כלפי כולם), מה שמאד מאד לא לרוחי ונשאר לי פעמים רבות לא להסכים איתו אבל כמה אפשר לחנך גם את הגברים?

 

[pf26]

אסור לך להתערב

אני כותבת את זה כבת להורים גרושים שנישאו לבני זוג אחרים. כילדה ובעיקר כנערה מתבגרת (12 זה בהחלט גיל ההתבגרות) אם הבעל של אמא שלי או האישה של אבא שלי היו מנסים לחנך אותי הייתי כועסת מאד. היום, בדיעבד, לא ברור לי איך בני הזוג של הורי שרדו את הויכוחים והצעקות שהיו בבית. הייתי מתבגרת לא פשוטה. אולי כי הם היו המבוגרים שבשטח והצליחו להתאפק ולהפעיל שיקול דעת? אל תוציאי עליו את ההתמרמרויות שלך, זה לא יעזור לאף אחד משניכם וגם לא לבנות שלו. מה שכן - זה יכול להרוס את מערכת היחסים שבינכם.

 

[תותי פרוטי20]

נראה לי שזה כבר הורס

אני לא יכולה להיות בשקט, כשאני רואה שהן שמות עליו ***.. תסלחו לי על הביטוי. חוצמזה .... אוקיי אנחנו לא מסכימים על הדרך הזאת, אבל אני לא יכולה לקבל את זה.. אולי אני בכלל לא צריכה להיות שם...?! קשה לי לשפוט גם כי לי עצמי אין ילדים....

 

[pf26]

אולי

אולי את צריכה להתרחק כשהן שם. ואם עכשיו קשה לך,מה תעשי כשתחיו יחד? הרי לא תסתלקי מהבית לשני לילות בשבוע ולסופי שבוע שלמים. אולי זה הזמן ללכת לקבל יעוץ מקצועי, גם זוגי וגם הורי.

 

[תותי פרוטי20]

יעוץ

קצת הגזמת.... ברור שלא אסתלק וכו... אני חושבת שלא כתבתי שאני בת 22.....

אולי זה יבהיר את התמונה בצורה אחרת......

 

[pf26]

זה באמת משנה את התמונה

ויכול להסביר הרבה דברים. מצד שני את יכולה להבין מצויין למה בת ה-12 תכעס אם תתערבי. יעוץ - זה לא מילה גסה. אם את מתכוונת לגור איתו סתם, כי זה נחמד, זה דבר אחד, אבל אם חושבת על חיים משותפים למשך זמן ואולי אפילו לבנות איתו משפחה, אני חושבת שכן כדאי לך לברר, אפילו רק לעצמך, איך להמשיך התנהג עם הבנות. אולי אני באמת מגזימה ולוקחת סיפור פשוט וקליל למקום הרבה יותר רחוק ממה שהוא באמת. המידע שלי הוא רק מקריאת כמה שורות שכתבת. בכל מקרה - בהצלחה !

 

[תותי פרוטי20]

חלילה

לא אמרתי שזו מילה גסה.. פשוט במצב כרגע, זה נראה לי too much ולא רלוונטי.. ולגור איתו=הכוונה לעבור כרגע לבית שלו לתקופת ניסיון ולראות איך הכל מסתדר, ואם כן-לאחר מכן לעבור לבית חדש... תודה

 

[תפו ופוזה]

תותי. ../images/Emo23.gif../images/Emo201.gif../images/Emo23.gif../images/Emo201.gif../images/Emo23.gif../images/Emo201.gif../images/Emo23.gif

לא ציינת או שלא שמתי לב. האם גם לך יש ילדים מנשואים קודמים אמנם אינך בת 22 אבל זה ממש לא חשוב. לא מגיע לך ללכת למקום שאת לא שלמה אתו כל מה שאני אכתוב כאן הוא מנסיוני! לבעלי יש ילדה בוגרת ( הוא היה גרוש ואני רווקה בת 26 בזמן שנישאנו- פער השנים שלנו מגיע ל 12.5 שנים)

שהיינו בתחילת הדרך זה היה בדיוק כמו שאת מתארת. עד היום היחסים ביננו לא מי יודע מה והיא כבר עברה את גיל 34 (היא מקנאה בבת שלי ומכפישה אותה )

גם עם בעלי יש פערים משמעותיים לגבי ויתור ונתינה הוא לא ידע להציב את הגבולות בזמן ועד היום אני סובלת מכך מול הבן.

אני פוקחת לך עיניים הוא לא אחרון הגברים זכרי את זה אל תלכי למקום שאינך שלימה איתו.

הזהרי מלנקוט צעד שיגרום לך נוחות אבל גם כאב. אל תמהרי אני מחזיקה לך אצבעות וזכרי מה שכתבתי כאן הוא מנסיוני האמיתי ולא מחייב שיהיה גם מנת חלקך יום טוב בהצלחה.

 

[ליידי דרמה]

בוקר טוב,

כרגע אינך במצב שאת יכולה להתערב, את עוד לא גרה עם בן זוגך ואצלו בבית - מול הבנות עדיין הוא קובע את הכללים. הוא ותרן ומפנק - אולי כי זו הדרך שלו לפצות את הבנות על הגירושין. גם אם זה מפריע לך - כרגע, כשאינכם גרים יחד, את לא יכולה לומר דבר כדי לא "להיכנס" בינו ובין הבנות. אולי בשלב מאוחר יותר, כשתגורו יחד, והבית יהיה גם הבית שלך, תוכלי להשפיע עליו ועל הבנות ולשמור על מסגרת של כללי התנהגות אצלכם. בהצלחה.

 

[עולם ו מלואו]

לדעתי

כרגע אין לך שום זכות להתערב אלה הבנות שלו והוא זה שאמור לחנך אותן או שלא במידה ואתם חושבים לעבור לגור יחד אני חושבת שאתם חייבים הרבה לפני המעבר לדבר מה הציפיות שלכם מהקשר הזה - בעיקר בנושא הבנות מה הציפיות שלך כשהן יהיו אצלך בבית לאחר מכן לדעתי הוא צריך לדבר עם הבנות ורק אם נראה שזה מתאים לכולם יש לעשות את הצעד של מעבר מגורים משותף לא נראה לי שאת באמת יכולה להשפיע על החינוך שלהן אבל את בהחלט יכולה להדגיש מה הציפיות בארוח בבית שלך

 

[תותי פרוטי20]

דיברנו על זה...

ניסיתי להסביר לו את העניין אבל הוא בשלו.. למרות שבימים האחרונים הוא ניסה לשאול אותי מה אפשר לעשות ואיך אני חושבת שדברים מסויימים אמורים להיות.. אבל לא חושבת שהוא באמת הולך לשנות את זה. אולי אם אסביר לו והוא *ישתכנע* שאני צודקת ... אבל אני לא רוצה שהוא יעשה רק כדי שאני אהיה מרוצה, בסך הכל זה ילדים שלו ואין לי שום כוונות להיות "אמא חורגת" או איך שלא תקראו לזה או להכנס איתן לעימותים. נכון שאני רוצה להיות סוג של דמות בוגרת שאולי תוכל לייעץ להן או לעזור (אם ביום מין הימים יחליטו לדבר איתי בכלל), אבל אני חושבת שלפעמים פשוט צריך להראות לו מהצד איך זה נראה ואולי הוא יבין שזה באמת לא הכי נכון...

 

[עולם ו מלואו]

לכן

כתבתי שאתם צריכים לסגור את הדברים מראש האם תוכלי לחיות בבית משותך שיהפוך להיות הבית שלך באותה מידה ולהתעלם מכל הדברים ? קשה לי להאמין שזה אפשרי

 

[אביבקיץ]

יש לך שתי אפשרויות. להשלים או ללכת.

אפשרות אחת - להחליט שאת לא נכנסת בינו ובין הילדות. גם אם הן יורקות לו בפנים אבל הוא אומר שזה גשם - זה לא העסק שלך. האפשרות השניה, כמובן - להחליט שאת לא מסוגלת לראות דברים כאלה מהצד, ולחתוך כבר עכשו. כי המתח ביניכם רק גובר עם הזמן, ואי אפשר לחיות ככה. לכשתגורו יחד, יכול להיות הרבה יותר גרוע. לילדות יהיו יותר כעסים, והן יוציאו את זה על האבא. תחליטי על כמה דברים שאת לא מסוגלת לוותר עליהם. למשל - שמירה על סדר בסלון. כל מה שאת יכולה להימנע מלהתערב - תעזבי. את יכולה להחליט גם שאם החדר שלהן לא מסודר - את לא שוטפת שם את הרצפה. מאד הגיוני. אם את ובן זוגך מסכימים על הכללים - יכול להיות בסדר. דבר אחד חשוב, שכתבת בעצמך - אין לך ילדים. גם אני, לפני שהיו לי ילדים, הייתי בשוק מהתנהגות של הורים מסוימים. עכשו אני מבינה אותם. אולי מה שנראה לך כחוצפה מוגזמת - זו התנהגות נורמלית של ילדים. בסך הכל - ילד שאומרים לו לסדר את החדר והוא ממשיך לצפות בטלויזיה - זה קורה כמעט בכל בית. גם "לא בא לי" זה משהו ששומעים הרבה.

 

[חיים חדשים3]

כן אם הזוגיות

כן אם הזוגיות חשובה לך את לא יכולה להתערב,זה ענין שלו כדי לעשות משהו עם הבנות .בן זוגך צריך להבין שיש כאן בעיה והוא צריך לטפל בזה עם עצמו או עם בנותיו שילך ליעוץ אם הוא לא מסוגל להתמודד מולן לבד ואח"כ לשתף אותך שיהיה בהצלחה.

 

[טלטוש]

שאלה מאוד קשה

אני טיפוס מאוד טוטאלי ומחנך ונראה לי שהייתי מנסה לעשות שינויים. לפי מה שקראתי מהבנות פה, יכול להיות שהייתי עושה בדיוק את ההפך גורמת לחיכוך ביני לבין הבנות כי זה בעצם לא התפקיד שלי תמיד לומדים - תודה בנות (מקווה שלא אצטרך ליישם את זה). אפשר אולי בדרך עקיפה לדבר עם החבר, ולהגיד לו שבמקום לשבת בבית לעשות עם הבנות כל מיני פעילויות מחוץ לבית סרט, הצגה, פארק שעשועים, או להתחיל למלא את הבית במשחקי קופסה ופשוט בלי לכבות את הטלויזיה לשאול "מי רוצה לשחק המרוץ לצמרת?"

 

[דיקלהנועם]

אהבה

אני אם חד הורית וביתי מבקרת את אביה באותה מתכונת שציינת. אביה נשוי מחדש ואני מניחה שההרגשה שך הצד השני דומה. בכל אופן , אני מציעה שתקבלי את הילדים בחום ובאהבה ואל תנסי לחנך. הם מגיעים לפאן ולפינוק. אני מניחה שגם אביהן נוהג כמו שהוא נוהג מתוך הבנה. תני להן אהבה והן יחזירו הרבה יותר וכך הימים האלה יהפכו לתענוג. לגבי "לא בא לי"-אל תתרגשי,זו דרך להתבטא בגיל הזה. בהצלחה

 

[תותי פרוטי20]

סליחה..

אבל מה זה "הם מגיעים לפאן ולפינוק"?? הן גרות איתו ועם אמא לחילופין, זה לא שהן באות אליו "לבקר" ואז זה ברור לי...נגיד. הוא צריך לחנך אותן, בדיוק כמו שהאמא מחנכת (אני שמעתי קצת על מה שקורה כשהן אצלה בבית=היא נונת להן מטלת ודברים לעשות...כמובן לא משהו בשמיים ובכל זאת מטלות ודברים ולא פינוק נטו.) וזה מה שאני לא מסכימה איתו..

 

[ליידי דרמה]

אני מסיכמה איתך שגם אצל האבא צריכים להיות

כללים ומסגרת ולא מקום שבאים אליו לפרוק עול ולהשתעשע. גם אבא יכול לבקש שיתוף ועזרה במטלות בבית כשהן נמצאות אצלו. הוא לא בית מלון ולא אמור לספק שעשועי נופש.