ואהבת לרעך כמוך
בס"ד "האם ידוע לכם מהי משמעותו האמיתית של המשפט "ואהבת לרעך כמוך?" ת. שמעתי מרב גדול בתורה שצריך לאהוב כל יהודי כפי שאתה אוהב את עצמך, גם את עצמך אתה לא אוהב במידה שווה. לכן צריך לאהוב את גדולי התורה יותר מאשר את הרשעים. גם על הגויים נאמר חביב האדם שנברא בצלם. "מי שלא שומר מצוות ממילא לא נחשב יהודי," ת. יהודי לא יכול לצאת מיהדותו. "העם הנבחר, עם הסגולה, " ת. הבירור שלנו מתחיל במשנה במסכת אבות (ג, יד) בדבריו של רבי עקיבא: "חביב אדם שנברא בצלם, חיבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם, שנאמר בצלם אלוקים עשה את האדם. חביבים ישראל שנקראו בנים למקום, חיבה יתרה נודעת להם שנקראו בנים למקום, שנאמר בנים אתם לה' אלוקיכם. חביבים ישראל שניתן להם כלי חמדה, חיבה יתרה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם, שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו". ר' עקיבא עוסק במעלתם של ישראל, אבל לא תמיד שמים לב לתחילת דבריו: "חביב אדם שנברא בצלם! חיבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם!" רק על גבי חיבה זו באה חיבתם המיוחדת של ישראל שנקראו בנים למקום וקבלו את התורה. חיבה זו היא הבסיס לדברי הרמב"ם בהלכות מלכים (ח, יא): "כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם ויש לו חלק לעולם הבא, והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקב"ה בתורה והודיענו על ידי משה רבינו שבני נח מקודם נצטוו בהן... "אמנם העולם הבא של הגוי אינו כעולם הבא של יהודי, יהודי מעצם טבעו הינו קרוב יותר לקב"ה, אבל גם עולם הבא של גוי - הוא שכר עצום ונפלא, הנובע מרצון הקב"ה להיטיב לכל! אבל לא חייבים להגיע לעולם הבא בשביל להבין את עניינם של אומות העולם. ריה"ל בספר הכוזרי (מאמר ב, פסקה לו והלאה) ממשיל את עם ישראל ל"לב שבאיברים". משל זה מלמד לא רק על מעלת ישראל אלא גם על תפקיד אומות העולם - הם האיברים! לכל איבר בגוף האדם יש תפקיד, וכך לכל אומה יש תפקיד. למשל, שורות אלו נכתבות באינטרנט, המשרת את עולם התורה. מי שפיתח את האינטרנט - היה גוי! הרב קוק מבאר שבעם ישראל מונחת התמצית של כל העמים. לכל עם יש כוחות מיוחדים שהוא מפתח יותר מאחרים, ובעם ישראל יש אמנם את הכל - אבל באופן תמציתי. ישנם דברים שיש לנו ללמוד מאומות העולם! (דברים השייכים לצד החיצוני/טכני יותר של החיים). הייתי רוצה להעתיק את דברי הרב קוק (אורות, אורות ישראל ה, ב): "אוצר סגולת עולמים בישראל הוא גנוז. אבל כדי לאחד במובן כללי גם כן את העולם עמם, מוכרחים צדדי כשרונות מיוחדים להיות חסרים בישראל, כדי שיושלמו ע"י העולם, וכל נדיבי עמים. ובזה יש מקום לקבלה שישראל מקבל מהעולם...". אגב, בפרק ה' בספר "אורות ישראל" מוקדש כולו ליחס בין ישראל לאומות העולם. אנחנו לא צריכים להרגיש התנשאות כלפי אומות העולם, אלא חדורי תחושת שליחות, שאנחנו קיבלנו את התפקיד להפיץ את אור ה' בעולם (אגב, אם זה התפקיד - זה אומר שאומות העולם מספיק חשובים כדי שה' ירצה שהם יכירו אותו!) אם נשים לב, כל תפילות ראש השנה מלאות בבקשות על כך שהעולם כולו יכיר את אור ה' וממילא גם ימלא את תפקידו בשלמות. "וידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו - ה' אלוקי ישראל מלך, ומלכותו בכל משלה!"
http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=30575 יין נסך, מסופר על רבי שלמה אבן גבירול, שהיו כמה כמרים ששנאו אותו, והם הציעו למלך שיזמין אותו לסעודה והמלך יתן לו כוס יין לשתות, וכן היה. לקח רשב"ג את כוס היין והניחו על הרצפה. אמר לו המלך: תשתה! אמר לו רשב"ג איני רוצה לשתות. מיד גזר המלך עליו מיתה. ולפי החוקים של אותה מדינה אדם שנגזרה עליו מיתה רשאי לבקש בקשה אחת לפני מותו. ביקש רשב"ג שיביאו לו גיגית מלאה מים פושרים וסבון ואמר שברצונו לרחוץ את רגלי המלך. אמר המלך אם כך רצונו, שירחץ את רגלי. לאחר שסיים, אמר רשב"ג כי ברצונו לשתות את המים המלוכלכים שבגיגית, והוא החל להתלבט אם יברך עליהם או לא מכיון שהם מאוסים. מששמע המלך את דבריו אמר לו וכי משוגע אתה?!האם אתה רוצה לשתות מים אלו?! אמר לו רשב"ג, לא כתוב שאסור לשתות מים מלוכלכים, אבל כן כתוב בהלכה שלנו שאסור לשתות יין נסך. אמר לו המלך, כיון שעשית זאת בשביל הדת שלך ולא מחמת שאתה נגעל ממני, אני מעריך זאת ואתה משוחרר ואין עליך שום טענות. למשל, היא עוד מצווה הגורמת לריחוק.
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=3203 השגחה פרטית מול השגחה כללית, http://www.education.gov.il/michlala/hashgacha.htm "התנהגותם השחצנית והמתנשאת של הדתיים." ת. הדת מצווה שאסור להתגאות לכן אם אתה רואה דתי שמתגאה הוא לא דתי. " אז ממילא איני מעוניין במורשת שכזו... " ת. אנחנו לא מקיימים תורה ומצוות בגלל שהיא הגיונית. "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי נאם ה', כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי "
http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/ikarim/b2-2.htm http://www.mechon-mamre.org/i/t/x/x1055.htm