ההריון שלי .. .תהיות

[mother1]

ההריון שלי .. .תהיות

שלום, אספר בקצרה על הנושא שמעסיק את מחשבותי 24 שעות ביממה : אנחנו זוג בפרק ב' (32 46)', לכל אחד יש חמוד קטן מפרק א'. יוצאים יחד שנתיים , גרים יחד שנה .הכל טוב ומקסים , כמו כולם בערך .אנחנו גם בונים בית ומתעתדים לעבור אליו בעוד כחודש . שנינו רוצים עוד חמוד (עדיפה חמודה...) אבל בעיתוי שונה . בעבר , השתמשנו באמצעי מניעה (כאשר בן זוגי לא היה עדיין מוכן לילד) . אולם משהוסר ה"וטו" הפסקנו להשתמש.אני רוצה ילד משותף שיקרב אותנו ויקשר יותר ובכלל אני רוצה ילד להעניק לו . בן זוגי רוצה גם ... אבל בעוד שנה . הוא רוצה לסיים את הבנייה שדורשת ממנו ***המון*** אנרגיה , ורוצה זמן איכות לשנינו .הכל טוב ויפה ...אבל אני בשבוע 7 .. הוא קיבל זאת ברגשות מעורבים -- שמחה מהולה בחששות .שמח אבל חושב שזה לא העיתוי . רוצה שנה לעצמינו . אנני חושבת שיש לנו עוד 7 חודשים עד ללידה , לא מעט זמן .ואם בא ברוך הבא . הבוקר אמרתי משהו שאני לא בטוחה בו - אמרתי לו שאם הוא לא ב-100% רוצה ושמח אני מוכנה לוותר ולעשות הפלה , רק רוצה שיחשוב , וינסה להתרגל , ולאהוב את הרעיון . אני לא רוצה דבר בכוח , רוצה שיהיה שלם . מה לעשות ? ואם יאמר הפלה ? האם שיקוליו נכונים ? האם יש נכון או לא

 

[גלי29]

לא לעשות הפלה

אמרת באמת שטות(סליחה סליחה מראש אבל הודית בזה בעצמך) לא נתת לו זמן לעכל אם זה כבר היה במחשבותכם והוטו הוסר שבעה חודשים עד הלידה זה המון זמן ודברים משתנים אני בטוחה שהגישה שלו תשתנה ואת לכי תדעי מה ההפלה תעשה לך? לא חרם להתחיל להכנס לסיבוכים ומי יודע מתי יגיע הריון נוסף

 

[ד פ נ א]

אני בדעת גלי

יש לכם עוד מלא זמן עד הלידה, והרבה זמן לחשוב על הנושא. ואתם רוצים עוד ילד/ה, זה לא שנכנסת להריון לא רצוי!

 

[קובולט]

בהתחלה חשבתי להתעלם אבל.....

קצת קשה לי לשתוק אני לא באה להאשים אבל נראה לי שזה קצת חוסר התחשבות להביא לכאן פורום לקראת הריון את הבעיה שלך יש כאן בנות שמנסות כבר חודשים להיקלט להריון עושות הכל בשביל העינין בדיקות, לקיחת כדורים, הזרקות וכו' הרוב הגדול פה גם עברו הפלה בשלב זה או אחר ולכולן יש חור גדול בלב. אני אומרת כל אדם לגופו אני בחיים לא הייתי מפילה תינוק בריא כמה שאבא שלו יתנגד שיתמודד אחרי הפלה יכולים להיות סיבוכים את כבר לא כל כך צעירה ולכי תדעי מתי יגיע ההריון הבא אם תעייני פה בפורום אחורה תראי שזה לא קל. אני מצטערת אם נראה שאני תוקפת אבל פה כולן רוצות ילד/ה בריא/ה לסיים הריון תקין של תשעה חודשים.... זה לא המקום להתלבטות כזאת.

 

[lnln]

אני עם קובולט../images/Emo88.gif

 

[תמרלה]

תושיבי את בעלך לקרוא באתר פה

מסכימה עם קובולט -וחושבת שאולי אם בעלך היה קורא את כל מה שהנשים פה עברו ועוברות עדיין - היה אולי משנה את דעתו בנידון! אולי אם יבין שתינוק זה לא סרט- שהופ סליחה לא נוח לי כרגע אז נוותר עליו! ובכלל מה הוא חשב שיקרה שאתם ללא אמצעי הגנה? אז שיקרא איך בנות עברו הפלות, ואיך מנסות להכנס להריון! ושיבין שמה שהיה פשוט לפני שנים לא נשאר אותו הדבר והוא גם לא צעיר אז- תני לו לקרוא פה מעט ותדברו על כל החששות : הפלה, הריון, להיות שוב אבא ( הוא לא אומר את זה ) אולי היה לו ניסיון לא טוב בנישואין הקודמים - אולי אחרי שנולד ילד התפרקה החבילה, תדברו על החששות אבל גם על הרצונות שלך וגם על הפתרונות - ותעברו לפורום הריון. בהצלחה

 

[טאיה1]

מצטערת, אבל גם אני עם קובולט

 

[זוג חדש]

אני לא מצטערת - וגם אני עם קובולט

ואם רוצים להיות קצת פחות עדינים, תיכנסי קצת לפורום פוריות, תראי כמה נשים רוצות להכנס להריון אך - ללא הצלחה. תאמיני לי, הן היו עושות הכל בשביל להתחלף איתך אבל - שוב אני אומרת - כל אחד יעשה מה שהוא רואה לנכון, מה שמרגיש לו הכי טוב, ומי אנחנו שנשפוט.

 

[blue4u2]

איך שהתחלתי לקרוא אותך, ../images/Emo46.gif

הבנתי שאני הולכת לכתוב לך את כל הכעסים שלי על התלבטות מעין זו!!!!!!!!!!!!! אבל הקדימו אותי ואמרו את שעל ליבי.....מי כמונו כאן יודעות כמה לא תמיד הכי פשוט להיכנס להריון, ואלה שרוצות - נתקלות בקשיים ואלה ש"רק מתפשטות" (סליחה על הביטוי) - נקלטות בצ'יק..... לעשות הפלה, זה אקט קליל ותוך מס' ימים את "נפטרת" מהעובר שבתוכך....העובר שלא נתת לא צ'אנס לחיים, אבל מה אח"כ? כמו שנאמר, את לא בת 21 וגם לא 25, אחרי הפלה בין אם יזומה ובין אם טבעית, יש הרבה שינויים גופניים ומי אמר ש"בעוד שנה בדיוק" תיכנסי להיריון????????? הלוואי על כל מי שכאן, להחזיר את הגלגל אחורנית ושכל ההריונות הלא תקינים היו הופכים לתקינים ושכל ההפלות לא היו קורות ושהיינו נכנסות מייד כולנו להריון בריא ומשמח....אבל זה לא כך..... תחשבי על הדברים כך ותשכנעי כך גם את בן זוגך....בדברים האלה אין מקום לתהיות בעיקר אם אתם בסה"כ אוהבים, מסתדרים ורוצים לבנות בית ומשפחה מחדש!!!!!!!! אני ממש לא הייתי חושבת פעמיים

...כי אין בעולם אהבה, כמו אהבה של אמא ונכון שזה עוד "עובר קטנטן", אבל בעוד 7 חודשים הוא יכול להיות ילדך/ילדתך המושלמים.... אל תוותרי לו!!!!!!!!!!!!!! עשי את מה שאת מבינה, ותהני מהריון מושלם...כל טוב

 

[פּוֹנְג]

בנות, הייתי מסכימה אתן ב 100% אם

זה היה כתוב בפורום פוריות. איך שהוא (ואולי אני ממש טועה) אני פחות חושבת שזה חוסר רגישות כשזה אצלנו. אולי משום שאנחנו ב'לקראת הריון' בשלב הטבעי של ה'לקראת', והשאלות האלו של ילד עכשיו או אחר כך, בשלב זה של הזוגיות או מאוחר יותר, יותר רלונטיות עבורינו. אל תכעסו האמינו לי שאתן לא הייתן רוצות להיות במקומה עם ההחלטה והאחריות שהיא צריכה לקחת על עצמה עכשיו. תנסו לתת לה עיצה בלי לשפוט. ותשמחו בשלכן. כבר דיברנו על זה פעם על כך שבסופו של דבר כל אחת רוצה להישאר עם הצרות שלה. בואו נמשיך להיות פורום תומך כמו שאנחנו מכירות את עצמנו

 

[טאיה1]

מסכימה אתך, אבל

אנחנו הרי מכירות את הסיפורים אחת של השניה כאן בפורום, והלוואי שזה היה נכון לומר שאנחנו "בשלב הטבעי של הלקראת". נראה לי שחלקנו, ואני ביניהן, עברנו את הסבבה של "הלקראת" האופטימי והקליל, וחלקנו היום, ולפחות אני, בשלב קצת יותר רגיש, ואולי מכאן התגובות. היא אכן מתלבטת בסוגיה לא קלה, ושיהיה לה רק טוב בכל החלטה שתחליט.

 

[פּוֹנְג]

נכון אבל את זה היא לא אמורה לדעת../images/Emo13.gif

 

[קובולט]

שתקרא קצת ואז היא תדע

 

[פּוֹנְג]

לא אכנס למה עליך לעשות, אלא רק

לזה שלדעתי את צריכה לחשוב עם עצמך על השאלה: האם תוכלי לסלוח לו אם תוותרי עכשיו על ההריון? האם ב א מ ת תוכלו להתגבר על זה (ולא בגלל העניין המוסרי שיש בהפלה, אני ממש לא מדברת על זה) אלא על העובדה שהוא ביקש ממך לותר כרגע על משהו שאת רוצה ואת לא יודעת מה יהיה עוד שנה. את לא יודעת איך יגיב הגוף שלך עוד שנה ואחרי הפלה. זה לא כמו לדחות קנייה כל שהי... אבל אני מבינה מאד מאד את הצורך בזוגיות. כמו שכבר אמרתי כאן במספר הזדמנויות, אם אני לא הייתי בגיל בו אני נמצאת, הייתי לוקחת לי ולו עוד מספר שנים ללא ילדים... אבל אני כן בגיל שלי

בהצלחה בכל מה שתחליטי. החלטה ממש לא קלה. לא הייתי רוצה להיות במקומך.

 

[נשואה 3 3]

היי mother

לדעתי לעיתים אנשים דוחים דברים בגלל חששות שונות כמו מצב כלכלי, מצב משפחתי ואפילו מחוייבות כי הרי תינוק משותף יעמיק את המחוייבות שלכם, אינני אומרת שהוא לא מחוייב לך אבל את יודעת גם לפני החתונה כשאנחנו מאוד מאוהבים ומאוד בטוחים שזה האחד שאיתו אנחנו רוצים לחיות אנחנו פתאום נבהלים מהמחוייבות , אבל זה לא עוצר אותנו מלהתחתן מבהיל עד כמה שזה יהיה ואיננו מצטערים על החתונה אחר כך (אלא אם כן משהו משתבש), מה שאני מנסה לומר הוא שיכול להיות שבן זוגך נבהל קצת וזה הכל, זה יעבור לו אני מבינה שאת לא רוצה לכפות את הילד עליו - לגיטימי ומוסרי, אבל הוא כן רוצה ילד רק דוחה את העניין והנה הילד החליט בשביל שניכם, כי הרי אם הוא לא היה רוצה ילד ומתנגד ממש הוא לא היה מסכים שתפסיקו עם אמצעי המניעה, ולכן מה שאני מציעה זה לא לעשות הפלה ולנסות ולקרב אותו לילד לתת לו לגעת בבטן לנסות להוציא ממנו את הפנטזיות שיש לו לגבי הילד המשותף שלכם וגם לתת מקום לחששות שלו ולעזור לו להפיג אותם. מקווה שעזרתי, מצטערת שהיה ארוך. בהצלחה.

 

[mother1]

תודה לכל המגיבות ../images/Emo23.gif

קראתי את התגובות שלכן . קודם כל אני מצטערת אם מי מכן נפגעה . זו בפירוש לא הייתה כוונתי . משם הפורום "לקראת הריון" אפשר להבין כי זה-זה הפורום להתלבט אם , ולראות אם הייתה פה מישהי במצבי . אחרי שקראתי את תגובותיכן , הבנתי שיש יותר ממה שנראה לעין וכי אצל רבים שלב ה"לפני הריון" נמשך יותר מכפי שהיו רוצות . לכן , שוב , קבלו התנצלותי אם עוררתי רגשות שליליים . אני חושבת שאם הפסקנו להשתמש באמצעי מניעה אנו מבינים את הסיכון , ואם יש מוכנות לילד מצד שנינו אז מהי שנה קודם ? שלא לדבר על סיכוני ההפלה ?(ולא הזכרתי את הצד המוסרי.) ומה עם הכעסים שאצבור באם ירצה שאוותר על ילדנו/ילדתינו ? אבל בן זוגי הוא אדם הגון שלוקח אחריות על מעשיו ואוהב אותי , ולכן אני **מאמינה בכל ליבי** שירצה שנשמור את הילד/ה . מה שלא סיפרתי קודם , הוא שילדו מפרק א' הוא מאומץ . לכן אני מאמינה כי הרצון לילד מביא עמו חששות ' אפילו בהריון שהוא **רצוי **.

 

[גלי29]

רק מחזקת אותך../images/Emo24.gif../images/Emo23.gif

תמשיכי ככה כל הסימנים מעידים שזה הריון שבא מאהבה ושהילד יחזק את הקשר שלכם אני מבטיחה לך שעם הזמן האב המיועד יתמוגג מבטנך התופחת ומהמחשבה על רגליים קטנות מתרוצצות בבית ובאמת מהי עוד שנה מי יודע אולי אפילו תרצו ילד נוסף