ההפרעה שלי

ההפרעה שלי

שלום לכם.. זו פעם ראשונה שלי כאן , עד אתמול לא ידעתי שיש פורום כזה.. האמת שעד אתמול גם לא ידעתי שיש שם לתופעה שאני סובלת ממנה מימי התיכון או אפילו יסודי.. מאז שאני זוכרת את עצמי , הייתי 'לא מחוברת'. תמיד משהו גרם לי לחשוב שאני לא כמו כולם. ותמיד המחשבות שלי נדדו. זכור לי שביסודי שנאתי מאוד את משחק המחניים , כיוון שהוא מצריך הרבה ריכוז ומהירות ובי תמיד היו פוגעים הכדורים והרגשתי שמוחקים ממני. מאז ומתמיד היו מכנים אותי 'עפיפון'. תמיד קישרו את זה לאופי שלי אבל אני ידעתי שזה יותר מכך. כבר ביסודי לא הייתי מתרכזת בשיעורים והמחשבות שלי היו נודדות לכל כיוון אחר. כך היה גם בחטיבת הביניים. במבחנים הייתי מפציצה אחרי שהייתי קוראת את החומר בבית אבל אם הייתי נשאלת על שאלה בשיעור - שומו שמיים לא הייתי מוצאת את הידיים והרגליים... לפעמים הייתי שואלת את החברות שלי שאלות על דברים שכרגע נאמרו בכיתה כיוון שפשוט פיספסתי.. גם בשיעורי הנהיגה הבעיה הזו באה לידי ביטוי , לקחתי כל כך הרבה שיעורים עד שהנשמה כבר יצאה לי והכיס התרוקן לחלוטין... תמיד המורים נהגו להגיד עלי שאני תלמידה נבונה רק חבל שאני לא משתתפת בשיעור. אם הם היו יודעים מה חולף לי בראש בזמן השיעור.. כל דבר חוץ מחומר הלימוד.. וגם בצבא היו לי קשיים.. כל מיני דברים טכניים שנראו לאחרים פשוטים היו עבורי מעמסה. אני לא בן אדם עצלן. בכלל לא. גם הייתי בקבע והיה לי שירות ארוך. אבל לפעמים הייתי נכנסת לאיזו ישיבה מאוד חשובה והייתי מוצאת את עצמי נודדת למחוזות אחרים.. אמא שלי תמיד חשבה שפשוט לא התבגרתי , שאני ילדה קטנה.היא לא הבינה שזו בעיה מעצם היותי. אחרי שהשתחררתי ניסיתי לשפר את הציון שלי במתמטיקה , שדווקא היה יפה אבל החלטתי שאני רוצה לעשות 5 יחידות.ושם גיליתי באמת כמה שהבעיה שלי גדולה. מספרים ושלל נוסחאות יכולים להפיל אותי , מתמטיקה ברמה גבוהה זה דבר שמצריך המון תשומת לב וריכוז ובמבחן בן חמש שעות פשוט ישבתי משותקת וחסרת אונים והיה לי בלאקאאוט אחד גדול. לאחר מכן בא הפסיכומטרי ... בשיעורים אומנם הצלחתי להתרכז בצורה יוצאת דופן (ממש החזקתי את עצמי , לא משנה שהייתי יוצאת לשירותים יותר מכולם) אבל כשהיו נותנים לנו מבחנים הביתה לא הייתי מסוגלת לשבת שלוש שעות ולפתור מבחן. כל הזמן הייתי חייבת לקום. בכלל בתקופת הפסיכומטרי לא הייתי מסוגלת לשבת חצי שעה רצופה על כיסא. כמובן שקיבלתי ציון לא משביע רצון (לטעמי..) זו אני. כבר אמרתי לאמא שלי שכנראה יש לי בעיה אבל היא ביטלה אותי במחי יד. אני רוצה לשמוע תגובות , האם כדאי לי ללכת לאבחון.. אני גם שוקלת ללכת ללמוד פסיכולוגיה , אם ציון הפסיכומטרי יאפשר לי , ואני חוששת שאבחון כזה יפגע בסיכויים שלי להתקבל לפסיכולוגיה. מאוד אשמח לקבל תגובות.
 

b a r b a i m a

New member
welcome to the club ../images/Emo6.gif

מזל שהגעת אלינו כי פה תמצאי כל כך הרבה חברים שיתמכו בך, ויבינו אותך, ויהיו אוזן קשבת עבורך - ואפילו תקבלי ייעוץ בחינם אני אישית מאד ממליצה לך ללכת לאבחון וזאת רק כדי שתדעי באמת מה עומד מאחורי כל הרגשות המעורבים שיש לך עמוק עמוק בפנים חשוב לי לשאול אותך למה את חושבת שאבחון עלול לגרום לפגיעה בסיכויים שלך להתקבל לפסיכולוגיה? הפסיכולוגית שמטפלת בבני - יש לה הפרעות קשב וריכוז ומטופלת בעצמה בריטלין שיהיה לך בהצלחה
 
אם כך אז זה בסדר ,

חשבתי שאולי מתייחסים יותר בחומרה לבעיות קשב וריכוז בעולם הפסיכולוגיה.. אגב אמא שלי טענה שהריטלין היא תרופה מאוד לא בריאה ואפילו קצת מסוכנת.. יש לזה הצדקה כלשהיא?
 

b a r b a i m a

New member
אני מזמינה את אמא שלך ואותך

להכנס לפורום ותקראו קצת ביחד, את הכתוב בפורום ביומיים שלש ההאחרונים - אם אחרי זה לא תשתכנעו.. קטונתי..
 

פרחיה2

New member
לפי דעתי רוב הפסיכולוגים הם ADHD!

גם הפסיכולוג של המועצה שלנו אמר את זה פעם בהרצאה, כאשר הסביר שהוא לא מסול להרצות בעמידה כי הוא לא יוכל להפסיק לזוז. הוא ישב כל הזמן הזה- כמעט שעתיים והרגליים שלו, רקדו סמבה בקצב מהיר ביותר כל הזמן...
 
איזה קטע, הפסיכולוגית שלנו אמרה

שגם לה יש הפרעת קשב.... והנה קיראי לך מה כתב ד"ר בעל שם עולמי על עצמו (ד"ר האלוול): "אני סובל מהפרעת קשב, זאת גיליתי כאשר הייתי בן שלושים ואחת, לקראת סיום לימודיי בפסיכולוגית ילדים במרכז הנפש של מסצוסטס בבוסטון.כאשר המורה לנוירו-פסיכולוגיה החלה לתאר הפרעת קשב בסדרת הרצאות בבקרים הלחים של של קיץ בוסטוני לוהט, חשתי את אחת מחוויות ה"אהה" הגדולות בחיי" לכי לאיבחון!!! כי אם במקרה יתברר שיש לך הפרעת קשב, הרווח יהיה כולו שלך
ב ה צ ל ח ה
 
השאלה.

איזה רווח יוצא מזה? הרי בכל זאת יהיה רשום לי שהייתי באבחון פסיכולוגי..
 
רווח עצום ../images/Emo70.gif ../images/Emo130.gif../images/Emo103.gif../images/Emo130.gif

ראשית כדאי להבהיר שכדיי לאבחן הפרעת קשב יש צורך באיבחון ע"י נוירולוג או פסיכיאטר, פסיכולוג לא רשאי לאבחן הפרעת קשב ! במידה ויתברר שיש לך הפרעת קשב, תוכלי לטפל בה, שינוי תרופתי יכול לחולל פלאים ברמת הריכוז ולהקל עליך ביותר בלימודים, לכן בעיקר בשלב בו את נימצאת - לפניי לימודים אקדמאיים כדאי לך לשלול את לאשר את קיום ההפרעה. ואם יתברר שאין לך הפרעת קשב אז תוכלי לערוך איבחון לקויות למידה וכו' כך שבכל מקרה - את מרוויחה \סדגש\
ולדבר האחרון- איפה את מפחדת שיהיה רשום לך את האיבחון? אני לא שמעתי אף פעם שזה יכול להזיק למישהו, בכלל - פה בפורום יש המון משתתפים אקדמאיים עם הפרעת קשב, וגם הורים לילדים במוסדות אקדמאיים שמידי פעם משתפים אותנו בשימחה ו"משויצים" בהישגים מעולים. ובפורום השכן (ADHD תמיכה למבוגרים) את יכולה למצוא הרבה מאוד סטודנטים ולשאול גם אותם. הרבה הרבה הצלחה
 
הבנתי..

למרות שאם יש לי בעיה זה 100 אחוז הפרעות קשב. לא לקויות למידה כי הציונים שלי מהתיכון דווקא די גבוהים ופסיכומטרי סביר. מבחינת ההפנייה - אני יכולה להתחיל אצל פסיכולוג והוא יפנה אותי לנוירולוג או פסיכיאטר? אני פשוט לא רוצה ללכת דרך קופת חולים כי אז הכל נרשם בתיק האישי ובמוסדות מסויימים משאיר כתם. זה לפחות מה שאמא שלי טוענת.
 

b a r b a i m a

New member
ילדה של פעם-הגישה של הכל נכנס

לתיק ומשאיר כתם היא מתאימה לפעם..לא לזמנים של היום שום דבר לא נרשם לך בטח לא לגבי לימודים. מה הקשר? לדעתי תפני ישירות לנוירולוג ואין צורך לפסיכולוג-אלא אם את מרגישה צורך לכך.
 

פרחיה2

New member
הי! טיפול פסיכולוגי הוא חובה

לכל מי שמתחיל תואר שני בפסיכולוגיה. אז אולי יהיה לך אפילו יתרון! אחי סים לא מזמן תואר שני, אז אני יודעת.
 

zivadina

New member
אבחון לאשה בת 21

שלום רב ילדה של פעם. אני ממליצה לך לפנות לאבחון של הפרעת קשב ורכוז אצל פסיכיאטר אשר מתמחה באבחון כזה. המלצה זו אני נותנת לכל אדם שעבר את גיל 10, מן הסיבה שכל מי שלא טיפל בהפרעת הקשב שלו עד גיל זה מתחיל לפתח בעיות נפשיות נלוות שמצריכות "אבחנה מבדלת". בנוגע לפחד מן האבחון: הבת שלי התקבלה לטכניון עם הפרעת קשב ורכוז. היום הפרעת קשב היא לקות מוכרת, וכל האוניברסיטאות מתייחסות אליה כאל לקות למידה שמצריכה עזרה לימודית ולא כאל פגם שמהווה סיבה לדחייה. תוכלי לברר בקופה שלך עם אילו מרפאות קשב היא עובדת, כדי לקבל החזר גדול מן הביטוח המשלים עבור האבחון, לפי סעיף "ייעוץ רופא מומחה" (בתנאי שאכן יש לך ביטוח משלים). את מוזמנת לקרוא בקישורים על אפיוני הפרעת הקשב בכלל ואצל מבוגרים בפרט:
 

spidergirl

New member
לא כל מי שלא אובחן

מפתח בעיות נפשיות. אני מכירה רבים כאלה.
 

zivadina

New member
אני מכירה רבים עם בעיות נפשיות

ומספיק לקרוא את פורום "תמיכה למבוגרים ADHD" כדי לראות כמה אנשים מהם מטופלים בנוסף לריטלין גם בתרופות אנטי פסיכוטיות ו/ או אצל פסיכולוג.
 

spidergirl

New member
ושוב הלוגיקה

"כל מי שלא טיפל בהפרעת הקשב שלו עד גיל זה מתחיל לפתח בעיות נפשיות נלוות שמצריכות "אבחנה מבדלת"" הרי מספיק להראות מקרה אחד שלא פיתח בעיה נפשית ומה שכתבת לא נכון. בקיצור מה שאני אומרת זה שלא נכון להכליל. חוץ מזה, התכוונת אנטי דכאוניות ולא אנטי פסיכוטיות נכון? ADHD לא מטופל לא גורם להתפרצותה של פסיכוזה. האנטי פסיכוטי הנפוץ הוא ריספרדל ודווקא בו לא מטופלים מבוגרים מקרב אותו פורום.
 

zivadina

New member
תודה על התיקון בתרופות

אבל המידע שברשותי כן מדגיש את לקויות ההתנהגות/ נפש הנלוות ל-ADHD, ואת העובדה שאם לא מטפלים נכון, הן גדלות כמו כדור שלג במשך הזמן. היות שמדובר בבעיות מתחום בריאות הנפש, אני ממליצה על אבחון אצל פסיכיאטר ולא אצל נוירולוג, אשר האבחון שלו כולל אבחנה מבדלת של בעיות נוירולוגיות בלבד. את מוזמנת לקרוא את תקציר המחקר בקישור, אשר מדבר על לקויות התנהגותיות ורגשיות אצל ילדים:
 

מיכל400

New member
לכי לאיבחון

אף פעם לא מאוחר מידי. לכי לאיבחון ואז תביני את הילדה שהיית ותאפשרי לעצמך להיות האדם שהינך. אני אובחנתי לפני 5 שנים = גיל 37. אני מציינת את היום הזה כאחד החשובים בחיי. היום של לפני האיבחון והיום שאחריו אינם דומים, לפחות לא על פי תחושותיי! חיי השתפרו עד ללא הכר. ולא, איבחון לא יפגע בסיכוייך להתקבל לפסיכולוגיה. מיכל.
 

דליה.ד

New member
אני מאמינה

שבבגרותנו אנו מנסים לעשות "תיקון" לילדותנו...ועכשיו תביני מדוע אני מורה לחינוך מיוחד....אני מניחה שתוכלי להבין ולהתחבר לפציינטים שלך ממקום עמוק לאור ההיסטוריה שלך ולא לזלזל בכל מיני איתותים וסימנים. בהצלחה!
 
למעלה