פרק 3: דייט לוהט
יוסי: עכשיו!!!!!!!
*לפני שלוש שעות.*
יוסי יושב בשעמום ומסתכל על המצלמה.
יוסי: מה? לא, עוד לפני! תחזרו עוד!
*לפני שתים עשרה שעות.*
בוקר. אביה, שישנה כמו תמיד על ערימת אנשים פשוטי עם שסוגדים לה ומגנים עליה, רק הפעם ברחוב, מרימה פלאפון נייד. היא נושמת עמוק ואז מתקשרת.
מזכירה: מסדר שבורי הרגליים שלום. שיחתכם חשובה לנו. למילוי טופס הצטרפות, אנא הקישו אחת. לאספקת גבס, אנא הקישו שתיים. למתן מודיעין על בחורות יפות בסדרות שעוד לא הסתננו אליהן, אנא הקישו שלוש. לדניאל ליטמן הקישו ארבע. *אביה מקישה ארבע.* לידיעתכם, אנו גובים על כל דקה או על חלק ממנה. אנא אמרו לדניאל ליטמן להתחיל לתת לנו כסף כדי לתפקד. אני עצמי לא מזכירה אמיתית, אלא בחורה שאומנה במיוחד לעשות כן.
ליטמן: הלו? גיורא? אני מסכים, בטח.
אביה: מה? לא, זאת אני.
ליטמן: אביה. היחידה שאי פעם לא נפלה בפניי.
אביה: אולי זה ישתנה בקרוב, מליפיק מעצבן שכמוך.
ליטמן: מה את אומרת?
אביה: אני רוצה שניפגש היום בפיצה עגבנייה בשבע בערב.
ליטמן: הא! ידעתי שיום אחד את... מה פיצה עגבנייה?! זה חרא פיצה!
אביה: אה, ליטמן! אני קרוב לשם, אם בא לך תבוא לפה. אני לא אלך אליך!
ליטמן: טוב. אני אכין את הגבס החגיגי שלי. חה חה חה! חה חה חה חה חה!
אביה: ותפסיק עם הצחוק המרושע. לא עוזר לך.
ליטמן: חשבתי שזה יפה... לא נחמד מצידך בכלל.
אבל מה שהם לא ידעו היה שלאחד מהאנשים ששימשו את אביה כמיטה היה כבל מחובר לתחת. הכבל עצמו הצליח להביא את השיחה, בצורה מחוכמת מאוד, לדמות אחת ויחידה...
ובינתיים, יוסי שכב בדיכאון על הספה בביתו, קולות הדפיקות בדלתות של השותפים שלו החלו לגווע והריח החל כבר להסריח. לפתע נשמעה דפיקה בדלת.
יוסי: שיט! הביקורת! אה, תקשיבו, זה ממש לא אני, אני הייתי בסופ"ש ארוך ומצאתי את זה ככה!
מאיה: *נכנסת* די, נו. זאת אני! אני פה!
יוסי: טוב. מאיה, אם את ממילא פה, בואי נתנשק.
מאיה: מה?!
יוסי: מה? אביה לא רוצה אותי, בואי נתנשק.
מאיה: לא, יוסי, עכשיו זה הרגע שבו הידיד והידידה אומרים שהם אף פעם לא התכוונו להיות רומנטיים.
יוסי: נו, מאיה, עד שכבר יש לי משהו חוץ מ...
מאיה: יוסי! אני בת שלושים, מזכירה לך. ויש לי חבר.
יוסי: בסדר, זה לא קיר.
מאיה: יוסי!
יוסי: הו, מאיה, אני כל כך מצטער, מעולם לא התכוונתי שנגיע למצב הזה!
מאיה: הו, יוסי, אני מצטערת, כנראה לא הבנו אחד את השנייה נכון!
שניהם: אנחנו רק ידידים, רק ידידים, אך ורק ידידים.
יוסי: טוב, בכל מקרה, מה רצית?
מאיה: יש לי מודיעין. המודיעין שלי חשף ש...
עומר חזן: סליחה... *נכנס.* יש פה תחרות סנוקר?
מאיה: מה? לא. לא אתה.
עומר: מה קוריי, יוסיי?!
יוסי: עומר, עזוב. אני יודע מתי אחותי קפצה כיתה חוזרת, לא מעניין אותי יותר לדבר איתך.
עומר: אה. אבל אם כן אז תודיע לי, נכון?
יוסי: מה שתגיד. לך. *עומר הולך.* רגע! עומר! מתי פוראבר?! עומר?!
מאיה: עזוב. כי יש לי מודיעין. יש לי מישהי שצותתה לשיחה של אביה...
יוסי: מי?
טלי אורן: אני!!!!!!!!! *נכנסת עם סיר קומפוט.* מה קורה, יוסי? איזה מלך אתה, בוא נצטלם? אני רוצה תמונה. יש לנו כבר? בוא עוד אחת.
יוסי: טוב, אבל מהר.
טלי: אוקיי. *מצטלמת איתו.* לא, זה יצא מטושטש, בוא עוד אחת. *מצלמת.* נו, ו...
יוסי: נו, טלי, זה מביך כל התמונות האלה שאת מבקשת! אני בן אדם בפני עצמי, אני לא יכול תמיד להצטלם! ותלמדי לצלם, אני בן אדם עסוק!
טלי: נו!!!!! אבל אני רוצה להצטלם איתך! באתי מרחוק! אני ממש אוהבת אותך! נכון נפגשים בבילי שוורץ? בוא תמונה!
יוסי: לא! לכי החוצה לשחק עם עומר. הוא גם יכול להתחיל איתך, הוא מת על מבוגרות. *טלי יוצאת.* בקיצור, מה האימא המאוד מאוד מחורפנת שלך עשתה?
מאיה: ציתתה לאביה לטלפון. יוסי... היא עשתה את הגרוע מכל...
יוסי: לא!
מאיה: כן!
יוסי: תגידי לי שהיא לא עזבה את הצינור לטובת הצנרת!
מאיה: היא קבעה דייט עם ליטמן היום בפיצה עגבנייה בשבע בערב!
יוסי: אה, כל עוד היא בצי... מה?! *דפיקות בדלתות.* נו, די כבר, יא ניג'סים! עוד מעט אני אשחרר אתכם! אתם לא יכולים לחכות כמה ימים?!
מאיה: יוסי, היא הולכת לשבור את הרגל!
יוסי: לא... לא...
עומר: לאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!!!
יוסי ומאיה רצים להסתכל בחלון.
מאיה: אה! טלי חוטפת את עומר!
יוסי: וואו! מאז שהיא גילתה שאפשר לייצר רובוטים במקום מי שהיא חטפה, היא חוטפת הרבה ומסתכלת עליהם במצלמות מחדר סודי!
מאיה: חה חה, איזה יופי אתה מקשר בין סדרות...
טלי: יוסי!!!!! אני אחזיר אותו רק שתצטלם איתי שוב, בסדר?
יוסי: סבבה, טלי! נתראה באנני או בבילי... אני אודיע לך מתי לבוא.
עומר: הציליי! הציליי!
יוסי: אל תדאג, עומר, מחר היא תזרח, השמש... בוא נתערב על דולר שהשמש שוב תזרח?
בינתיים, אי שם במדבר...
ניב זילברברג: אח! אאוץ'! הרגל! הרגל!
יוסי ומאיה, בינתיים, ישבו על הספה וניסו לחשוב.
יוסי: אני חייב לכבוש אותה שוב! להגיע לשם ולהספיק לכבוש אותה לפני שליטמן יהפנט אותה בהפנוט מליפיקי!
מאיה: אבל בשביל זה אתה צריך להגיע לשם כאילו אתה בדייט.
יוסי: למה?
מאיה: כי זה מה שכתוב לי בתסריט...
יוסי: אה. את כזאת שחקנית מצוינת. טוב, אז אני צריך להביא בחורה לדייט.
מאיה: אה! אפשר אותי!
יוסי: לא.
מאיה: טלי!
יוסי: ממש לא!
מאיה: אתה צריך מישהי יפה... מאוד... שתמשוך את ליטמן...
יוסי: זה יהיה קשה. כי אם ככה אני צריך שהיא תלבש גבס... ואני לא מוכן להקריב לו מישהי!
מאיה: אז איך תנצח את הגבס?
יוסי: ... יש לי רעיון נפלא...
בשבע בערב, ליטמן כבר היה עם אביה בפיצה עגבנייה, אוכל פיצה בטעם של קרטון. לא שזה הפריע לו, הקרטון היה כמו גבס. הוא גם לבש את הגבס המיוחד שלו.
ליטמן: ומהרגע שנפלתי דרך קיר הגבס הזה, ידעתי מה אני רוצה לעשות בחיים.
אביה: וואו, מרתק.
ליטמן: אני סיפרתי לך כבר איך אוננתי לראשונה בבית חולים?
אביה: מה?! איכסה!
ליטמן: אז תגידי לי, איזה גבס את הכי אוהבת?
אביה: אני לא...
ליטמן: אוקיי, עכשיו אני אהפנט אותך! חה חה חה!
יוסי: שלום!!!!!! אנחנו נצטרף לשולחן שם...
ליטמן ואביה הסתכלו לאחור. לפתע יוסי הגיע לשם בלוויית מי-רן מנקס היפהפייה, לבושה בגבס על הרגל שלה, והולכת כמו דוגמנית בהליכה איטית. מי-רן התיישבה ליד ליטמן, ואילו יוסי ליד אביה.
יוסי: שלום! איזו הפתעה שאתם פה. גם אני בדייט שבכלל בכלל לא קשור אליכם. תכירו, מי-רן.
מי-רן: שלום. *שמה את הרגל עם הגבס על השולחן. ליטמן מטה מבט כדי לנסות לראות מעבר לגבס.* אאוץ'. כל כך כואב לי ברגל.
אביה: אני מכירה אותה. תתבייש לך!
יוסי: מה תתבייש? שיט! שכחתי!
אביה: לא שכחת כלום! אתה ידעת שאני החלפתי אותה בצינור! ושהיא הייתה כלואה במסגרת בניגוד אליי! הבאת אותה בכוונה כדי לפגוע!
יוסי: ממש לא! את היחידה שאני רוצה אצלי בצינור!
אביה: כל הזמן אתה אמרת שליטמן רודף נשים, אבל אתה רודף נשים! ליטמן שם לב אליי! הוא רגיש! נכון?!
ליטמן: *מסניף את הגבס של מי-רן.* שנייה, יובל...
אביה: מה יובל?! אני לא היא!
ליטמן: תכף נשחק כדורסל...
יוסי: תחזור בך! היא לא יובל הופמן ובטח לא יובל פרישמן! היא מקור כל הטוב בעולם!
ליטמן: תאמרי לי, זה גבס מיוחד, כן?
מי-רן: הכי טוב שיש. אוי, כל כך מגרד לי... *מתחילה להכניס את היד לגבס ומגרדת. ליטמן מתחיל להזיע.*
ליטמן: טוב, אני הולך.
אביה: מה?!
ליטמן: מצטער, גבר אמיתי לא יכול שלא להימשך לזה. *לוקח את מי-רן ומביא לה קביים.* הנה, תרשי לי. *הם צולעים משם יד ביד.*
אביה: אני לא מאמינה.
יוסי: באמת? את ידעת שהוא בוגדני. וביני ובין מיי-מיי אין כלום! נראה לך שאני רוצה גיסה שלמדה בספרייה שלי?!
אביה: אז רק הבאת אותה כדי להציל אותי מליטמן.
יוסי: רק בשבילך.
<di
