חלק ב'
יוסי התיישב ולפתע נשמעה דפיקה בדלת. הוא קם ופתח.
יוסי: מטומטם, אם אתה רוצה כסף למ... את!
מאיה בכובסקי: אני! *מביאה עוגה.* הכנתי לך עוגה!
יוסי: זה לא הזמן, מאיה. *מתיישב איתה על הספה.* אני ואביה נפרדנו.
מאיה: אוי... זה נורא. אבל אל תדאג, אתה מוכשר וחכם ועוד כל מיני דברים חמודים כאלה שמקלילים את האווירה.
יוסי: למה צריך להקליל את האווירה?
מאיה: בשביל זה! *היא כמעט מנשקת אותו ויוסי דוחף אותה.*
יוסי: הייייי! מה נסגר?!
מאיה: נו, תמיד יש את הידידה הזאת שבאה ואז הבחור מתבלבל ומנשק אותה ואז החברה באה ורואה!
יוסי: מאיה, בואי, עם כל הכבוד לכישרון המשחק הווירטואוזי שלך, אני לא מסכן את האהבה שלי ושל אביה!
מאיה: נוווו, אבל שום דבר לא יתקדם בעלילה ככה!!!!!!!!!!
יוסי: שקט. אנחנו נחכה עכשיו לאביה שתחזור מהרחוב. כל רגע. כל שנייה.
הם יושבים ומחכים. מאיה מנסה לחתוך את העוגה ויוסי נותן לה מכה.
יוסי: שלא תיחתכי ואז אני אטפל בך ויקרה משהו!
 
 
בינתיים, ליטמן חזר אל מסדר שבורי הרגליים, ומיהר לסגור את הדלת לקול המחאות של נהגי המוניות. הוא הסתובב וראה את גד.
גד: מה? איימת עליו?
ליטמן: כאילו כלום. תנעל את הדלת, תעשה טובה.
גד: אז מה עכשיו? מה עומד לקרות עכשיו?
ליטמן: אביה בקרוב תיפול לידיי... עכשיו אנחנו צריכים לעשות את מה שצריך כדי להמשיך להשתלט על עוד סדרות...
גד: אז... הפרויקט...
ליטמן: בטח. הוצא אותו, גד!!!!!!!!!!
גד: למה אני תמיד מוציא אנשים?! זה לא פייר!
ליטמן: הוצא אותו!!!!!!!!!!!!
גד: בסדר, בסדר...
גד הולך ופותח דלת. מהדלת יוצא יצור מדדה... הוא צולע, גבס לרגליו, זה... זה היה... ניב זילברברג, האחד והיחיד!!!!!!!!!!! ליטמן השמיע קולות התפעלות.
ליטמן: נפלא! נפלא! הוא חי! הוא חיייייייייייי!!!!!!!!!!!
גד: הוא תמיד היה חי!!!!!!!!!!
ליטמן: זה ראש גדול, בוא, לא יותר מדי. ניב! איך אתה מרגיש?!
ניב: כואב לי ברגל. זה היה הכרחי לשבור אותה?
ליטמן: כן, בטח. תמיד הכרחי. ועכשיו יש לנו משימה... משימה בשבילך! רק אתה יכול לעשות את זה!!!!!!!!!!!
גד: בתכל'ס יכולנו לשלוח כל אחד, אבל כולם מנסים להתעסק ביוסי...
ליטמן: ניב... אתה הולך לאילת, לנקום בצמד החנונים!!!!!!!!!!!!!!
ניב: מה? מי?
גד: בנווה, הבוגד שלעולם לא הצליח להיות איתי כמו שצריך.
ליטמן: וביואב רוטמן הבוגדני, שסירב לשבור רגליים אחרי שאירחתי אותו פה נפלא, עם מלא ג'וקים!!!!!!!!!!!! המועדון הנורא הזה!!!!!!!!!!!!!!! לא בכיף!!!!!!!!!!!!!!
ניב: אה. אוקיי. אני אלך.
ליטמן: מצוין.
ניב: קול.
גד: אחלה.
ליטמן: יופי.
ניב: כן.
 
הם כולם מחכים.
 
ניב: איפה ההסעה שלי?
ליטמן: הסעה?! שבור רגליים אמיתי הולך עם הרגל שלו כל הדרך לאילת!!!!!!!!!!! שובר אותה עוד יותר!!!!!!!!! ואז כשתגיע לשם, תגיע מחוזק, ותכבוש את כל הבנות!!!!!!!!!!
ניב: אתה צוחק.
ליטמן: שיפרידו את דניאל הבן ואיילת אם אני משקר לך.
ניב: אוקיי! אני הולך!!!!!!!!!!!
ניב יוצא מהחדר ופותח את הדלת. הוא יוצא החוצה ואז נשמעים קולות של מכות.
גד: אתה חייב להתחיל לשלם על כל הנסיעות האלה, אחר כך אחרים נדפקים.
ליטמן: צודק, אני לא יכול לראות אותו ככה. ניב!!!!!!!! *ליטמן הולך לחלון וזורק לו קביים.* סבבה! לך עכשיו, כשתתחמק מנהגי המוניות...
 
 
בינתיים אביה ישבה בבר, כבר הגיע הלילה. לפתע ענבל הגיעה והתיישבה על ידה.
אביה: אתתתתת!!!!!!!!!!!!
ענבל: אני.
אביה: את עיוורת? לא בא לי שתהיי פה!
ענבל: אני לא עיוורת, יש לי אחלה ראייה, אפילו... ראיית לילה! סטגדיש!!!!!!!!!
אביה: את חייבת להפסיק עם הסמים, נדפק לך חוש ההומור.
ענבל: אביה, רציתי שנדבר על יוסי. אנחנו חייבות לפתור את השאלה של מי תקבל את הבחור החמוד והמטריף הזה, שאני בכלל לא משוחדת לגביו.
אביה: טוב, הוא חמוד ומטריף ללא ספק... אבל איך נפתור את זה?!
ענבל: איך שתמיד פותרים סכסוכים בסדרות... שרים!!!!!!!!!!!!
אביה: אה! אני אצליח לנצח את מישהו כמוני, יש לי מלא טיעונים למה הוא כמוני ולא כמוך!
ענבל: מי מדברת על מישהו כמוני?! הנה השיר האמיתי שלי... דומינוז!!!!!!!!!
מלצר: להזמין פיצה?
ענבל: לא, השיר שלי, דומינוז!!!!!!!!!!
מלצר: אנחנו עובדים עם פיצה האט.
ענבל: השיר שלי!!!!!!!!!!
אביה: אה, אין בעיה. אז עוד חודשיים את נתפסת על סמים... ככה זה היה אז.
 
ענבל מתחילה לשיר עם אביה.
ענבל: יוסי, הוא רק שלי, נוצר בשבילי, ולא בשבילך,
אביה: סתמי כבר, אותי הוא פגש, צעק במגרש, והוא גם כדברא!
ענבל: רגע, אני ראשונה, הייתי כלבה, ממש לפנייך...
אביה: נו כבר, תיקחי עוד סמים, אנחנו מאוהבים, ואת לא שייכת בכלל...
ענבל: אני כן! אבל יש לנו, אויב אחד משותף ונורא...
אביה: כן ההוא עם הרגל השבורה!
שתיהן: ואז ליטמן ייפול, כן ייפול כמו דומינו, בום! כי יוסי יהרוג אותו!
ענבל: עם הקביים שלו...
שתיהן: הוא יחסל, יחסל אותו!
אביה: בום! הוא ייפול כמו דומינו!
ענבל: טאח! כמו בחולמים, ישכחו אותו!
שתיהן: וכל הבנות, ירקדו על הקבר שלו, קבר שלו!
 
שתיהן נרגעות.
אביה: וואו, איזה כיף לשיר איתך!
ענבל: כן, את בחורה ממש נחמדה! את יודעת מה, קחי את יוסי, אבל בתמורה, את רואה את הבחור שם?
אביה: זה עם משקפי השמש, הברדס והחזות המוזרה?
ענבל: כן. לכי תקני לי קצת ממנו, כי אני ממש בדודא.
אביה: בכיף!
ענבל: דומינוווווווז!
מלצר: להזמין?
ענבל: אמרתי ל... עזוב, אולי יהיה מאנצ'יז...
 
 
יוסי ומאיה ממשיכים לשבת בחוסר מעש כשהדפיקות מהחדרים נשמעות.
מאיה: יוסי, זה לא יתקדם ככה.
יוסי: אני לא אפול בטריק הזה! מה נראה לך שאני?!
מאיה: טוב. אז בוא נדבר על...
יוסי: לא לדבר! כלום! שום דבר!
מאיה: בסדר, בסדר...
אביה: *נכנסת בדרמטיות.* יוסי, ח... מה קורה פה?
יוסי: אביה! איזה כיף ש...
אביה: אתם לא אמורים להתנשק עכשיו?
יוסי: אני מסרב ל...
מאיה: נו, יוסי, היא לא יכולה להמשיך ככה. אחרת איך יהיה קונפליקט?
יוסי: אבל אני לא רוצה לנשק אותך!
אביה: יוסי, בחייך. אתה שמחת שפעם אחת אתה מעריץ מישהי קצת יותר מבוגרת ממך.
מאיה: כן, אתה גם ניסית לפרוץ לסינמה סיטי גלילות כדי לפגוש אותי.
אביה: בסינמה סיטי שלנו?!
יוסי: אבל אני לא מאוהב בה!
אביה: תשמע, אני לא יכולה להיכנס אם לא קורה כאן כלום. אני יוצאת, כשאני חוזרת אני רוצה לראות אתכם מתנשקים! *יוצאת.*
יוסי: טוב. *מתיישב על הספה.* אז... מה? *מתקרב אליה.*
מאיה: לא, לא ככה. תראה. *מוציאה טלפון.* חה חה חה, תראה איזו תמונה מצחיקה זאת מפעם!
יוסי: אה. חה חה חה, הנה אני עם טלי אורן! והנה אני שוב עם טלי אורן. והנה... בחיי, טלי אורן היא סטוקרית יותר ממני. היא עוקבת אחריי ולא להיפך!
מאיה: חה חה חה, עוקבת אחריך! איזה מצחיק אתה! ניסית את העוגה שלי?
יוסי: אוי, מאיה, את כל כך דואגת לי! איזה יופי שיש לי ידידה כמוך!
אביה: התחלתם כבר?
יוסי: רגע, תני לבנות! איזה כיף שיש לי ידידה כמוך, את חברת אמת!
מאיה: מנשקת אותו בהפתעה.
יוסי: לא, זאת הוראת בימוי, איפה הכישרון המשחקי של... *היא מנשקת אותו בהפתעה. אביה נכנסת.*
אביה: יוסי, החלטתי לס... אה! אה!!!!!!!!!!!!!
יוסי: *מתנתק.* אביה, זה לא מה שאת חושבת! אלא אם את חושבת שנישקתי ידידה שלי כי אמרת לי שזאת דרך לקדם את העלילה!!!!!!!!!
אביה: תתבייש לך, בוגד!!!!!!!!!! טל מוסרי!!!!!!!!!!!!!
יוסי: אביה, נו, את אמרת לי!!!!!!!!!!!!!! *אביה הולכת.* נו...
מאיה: אוקיי, אני קידמתי את העלילה שלי לפרק הזה. תודה לך.
יוסי: תודה, היית נהדרת.
מאיה: אגב, יוסי, קראתי את הסיפור השני שלך.
יוסי: נו? נכון את מוכנה להשתתף בו?
מאיה: בעד שום הון שבעולם אני לא אשחק את הדמות המפגרת הזאת. ביוש!
מאיה לוקחת את העוגה והולכת. יוסי נשאר לבד.
 
יוסי: עכשיו... נשארתי
