ההורים שלנו...

ההורים שלנו...

איזו טעות הכי גדולה הם עשו בחינוך שלכם? על איזה דבר שהם עשו נשבעתם שלא תעשו כשתהיו הורים? הדבר שלמדתי שלא לעשות הוא לא להשפיל ילד ולהוריד לו את הביטחון העצמי על שטויות. אמא שלי נהגה לצרוח עלינו שעות ארוכות על דברים (לפעמים טפשיים!) שעשינו והצליחה לטעת בי ובאחיי את התחושה שאנחנו כישלון ושאנחנו מפלצות ונאצים (ממש במילים אלו!). אני לא חושבת שהגיע לי כזה רצח אופי, גם אם עשיתי פאשלות פה ושם (ומה כבר יכולתי לעשות? הייתי ילדה!) עד עצם היום הזה אני סוחבת איתי תחושה של חוסר ביטחון עצמי וחוסר שביעות רצון ממני, ונראה לי שלאמא יש הרבה חלק בזה... אבל יש לי גם דברים טובים לומר על אמא שלי: היא אישה מאד חרוצה, אסרטיבית ויוזמת, ולמדתי ממנה הרבה על מסירות, צניעות והקרבה. אבא שלי הוא בכלל התגלמות הנתינה והסבלנות עלי אדמות. כך שלא הכל רע: יש גם מה ללמוד מהם...
 

חרדית

New member
ברור שיש מה ללמוד.

כל ילד מבקר את ההורים שלו וכל ילד אומר אני לא אהיה כזה. אומרים שהיה סבא קמצן הילד שלו אמר אני לא אהיה קמצן והיה פזרן ראה הנכד את אביו הפזרן ואמר אני לא אהיה פזרן והיה קמצן. ככה שתמיד אנחנו מחפשים מה לא לעשות כמוהם צריך לדון אותם כי הם עושים את השיקולים שלהם תחת לחץ מסוים ומשיקולים שונים מצד שני ברור שיש לי כעס מסוים על ההורים לדוגמא על זה שהם תמיד עשו מה שבא להם אבל החמירו על הילדים.(דבר מאד לא מצוי) אבל דבר אחד ברור לי לא משנה מה אני אעשה הם בחיים לא יותרו עלי ותמיד ישמרו איתי על קשר. האהבה שלהם אלי היא לא אהבה על תנאי. את זה בטוח אני לוקחת איתי. חרדית.
 

אלי פלס

New member
וואו...החלטת לסבך אותנו? ../images/Emo8.gif

האמא שלי. יש לי הרבה מה לומר עליה לשלילה ולחיוב. לעיקר השלילה יש לי לציין את התבטלותה הכמעט גמורה בפני האבא הביולוגי שלי. לדעתי, במקרה שיש שני הורים, חלק מתפקידם הוא לאזן האחד את השני. לא להילחם אבל לאזן... אני יכול לומר עוד הרבה מאוד דברים עליה אבל בשורה התחתונה אני מרגיש שהיא באמת אהבה אותי. אני לא יודע אם היא עדיין אוהבת אותי אבל לפחות בעבר, היא באמת ובתמים אהבה אותי... האבא הביולוגי שלי. עליו אני יכול לשפוך שורות רבות של מלל. יש בו גם כמה נקודות חיוביות אבל בעיניי, הוא בראש ובראשונה - רע. לצערי, זו התחושה שלי. כיום, כבר גמלה בליבי ההחלטה שגם אם הוא ירצה ליצור ולחדש את הקשר איתי, אני אסרב.
 

טוב

New member
שאלה קשה

יש לי הרבה דברים טובים להגיד על ההורים, אבל היות שהשאלה היתה מה לא הייתי לוקחת, אז אני יענה לעניין: אני גודלתי במשפחה שבה "מה יגידו" הוא דבר מאד משמעותי. בכלל, נתנו דגש להרבה דברים חיצוניים. (מה שנכון לדעתי לא רק למשפחה שגדלתי בה אלא לחברה באופן כללי. שמים דגש רב על החיצוניות). אני נורא לא הייתי רוצה להעביר את זה לילדי. לדעתי אפשר להרחיב את השאלה של מיכל ל"מה לא הייתי לוקח מההורים שלי, ואיך אני יכול לעבוד על זה שאני לא אעביר את זה לילדי". (אדם, זה מתקשר לשיחה שלנו). כי אחרי הכל זה קל להגיד:אני לא אהיה כך. אבל מה הארובה לכך? אם אני יחזור למקרה שלי, לי מאד חשוב מה אנשים "יגידו", וילדיי יראו וילמדו,ופה המילכוד. אז יש לי כמה דרכי פתרון: הראשונה היא כמובן לעבוד על עצמי, שפחות יהיה אכפת לי מהסביבה. (שזה כמובן הפתרון הקשה ביותר, כי הוא כולל עבודה עצמית מסובכת, ועיין במסילת ישרים). השניה היא לדבר עם הילדים: אני מתנהגת ככה כי קשה לי, אבל תדעו שבעיני ההתנהגות פסולה, וכדאי להתנהג אחרת. השלישית היא שיש לי מזל שאנחנו שניים בחבילה המשפחתית, ובעלי לא רק שלא נגוע גם הוא במחלה זו, אלא שהוא בקצוניות השניה. כמעט בכלל לא אכפת לו מה אנשים יגידו, ומה הסביבה חושבת וכו´. ככה שהוא יאזן את הילדים. טוב, האמת שאחרי ניתוח כזה, אני יכלתי להמשיך בעוד נקודות שאולי לא ארצה להעביר לילדי, אבל הערכתי מספיק. (וגם לא אחשוף את כל חסרונותי ברבים בבת-אחת). אבל מיכלי- כל הכבוד על השאלה. הברור הזה הוא ברור מאד חשוב לעשות, במיוחד טרום הבאת ילדים, כדי לא לחזור על טעויות העבר.
 

uri80

New member
גם אצל אבא שלי תמיד זה היה חשוב

מה יגידו השכנים ? לפעמים היה נדמה לי שזה אפילו חשוב לו יותר מאי קיום המצוות שלי שלא לדבר על כל השיחות בסגנון " אתה מהווה מודל לאחים שלך ,איזה דוגמה אתה נותן להם " לקח לי הרבה זמן להגיד שהשכנים יקפצו לי
 

קרין321

New member
מה יגידו?טראומה

להורים שלי הקטע הכי חשוב בחיים זה מה יגידו מה יגידו הדודים השכנים החברים אם תלכי עם מכנסים אם לא תהי דתייה וגם מה תלמדי מה תעשי ומה לא יוצא שאני מנסה לרצות את כולם ומה לעשות כמובן לא מצליחה לא מאמינה שאני פעם אתגבר על זה.........
 

חי אדר

New member
אשא עיניי אל ההורים

הורים הם בני אדם, ולכן אך טבעי הוא, שאפשר למצא בהם טוב או רע. הכל בהתאם למגמותיו ורצונותיו של הבן. כך בעצם ההורים עשוים למצא הגדרות שונות לבנם. יש הורים שבדרך כלל מבקשים למצא בילד, את מה שהם לא הצליחו להשיג בחיים. הורה הורה ושאיפותיו. בסך הכולל, ההורים מבקשים את טובת הילד, בעוד הילד מבקש את טובת עצמו. ולטעמי דברים אלו נכונים כלפי כל סוגי ההורים, ללא הבדל דת, גזע, או מין. המעניין כי לאחר פטירת ההורים, לפתע מוצאים לנכון, לראות בהם עולם שכולו טוב. אולי זה מטבעו של האדם, לכבד את האדם לאחר מותו ולא בחייו.
 
אני הופך קצת את ניסוח השאלה

אני כבר בגיל שהילדים שלי שואלים את עצמם את השאלה: מה לא אעשה כמו הורי. ואני שואל את עצמי: מה עשיתי, בלשון עבר. אבל זה כמובן לא מדויק, אני מסתכל על הדברים בזמן הווה, ואני משתדל לתקן כל הזמן. אני מקווה שהצלחתי ברוב הדברים שרציתי להנחיל להם, ובחלק האנושי: יושר, אהבת הבריות ועוד, לא הוצרכתי לשנות כלום עם איבוד האמונה.
 

MAYA20

New member
הכי גדולה?

לא קשור לפורום אבל טעויות שכן קשורות לפורום למשל היתה פעם שידידה חילונית שאלה אותי אם הדודים שלי שומרים שבת אז שאלתי את אבא שלי והתבלבלו לי המושגים ושאלתי אותו אם הם גוים של שבת (היתי בערך בת 7 דברים כאלה קורים) אז במקום לענות הוא צרח עלי וסגר אותי לשאר היום בשרותים מסקנה :לא שואלים שאלות בבוקר
 

MAYA20

New member
דווקא

שואלים מה שרוצים ,כמה שרוצים ,את מי שרוצים
 
למעלה