ההורים, ההורים..
אני חושב שאחד הנושאים הקשים ביותר להומו/דו בכלל ולדתי בפרט הוא נושא ההורים. גם בגלל הקשר המתמיד והמיוחד עימם וגם בגלל המסורת וההמשכיות של שרשרת הדורות שהם מייצגים. אולי אפילו בגלל שאנו מצווים על מוראם כמעט כמו על מורא שמים וכנגזרת ממנו. יותר מכך - אצל רובנו המשיכה לבנים היא ביטוי של חסר באהבה אבהית במיוחד, מה שיוצר אמביוולנטיות מסיוימת ביחס אליהם. מה דעתכם? איך הקשר שלכם עם ההורים? האם גיליתם להם מה עובר עליכם? איך הקשר איתם משפיע על ההתנהלות שלכם, לטווח קצר וארוך?
אני חושב שאחד הנושאים הקשים ביותר להומו/דו בכלל ולדתי בפרט הוא נושא ההורים. גם בגלל הקשר המתמיד והמיוחד עימם וגם בגלל המסורת וההמשכיות של שרשרת הדורות שהם מייצגים. אולי אפילו בגלל שאנו מצווים על מוראם כמעט כמו על מורא שמים וכנגזרת ממנו. יותר מכך - אצל רובנו המשיכה לבנים היא ביטוי של חסר באהבה אבהית במיוחד, מה שיוצר אמביוולנטיות מסיוימת ביחס אליהם. מה דעתכם? איך הקשר שלכם עם ההורים? האם גיליתם להם מה עובר עליכם? איך הקשר איתם משפיע על ההתנהלות שלכם, לטווח קצר וארוך?