ההורים בהכחשה לגמרי

[dagystyl]

ההורים בהכחשה לגמרי

אני בן 22, ההורים שלי יודעים עליי כבר כמעט 3 שנים... בהתחלה כמובן היה את הבלאגן והשוק, אבל בהמשך זה דעך לאט לאט, ולפעמים זה בא בגלים של יציאות מצד אמא שלי ולפעמים התערבויות של אבא שלי. אני ממשפחה דתייה, לכן זה סיפור כל כך קשה ודרמטי. אמא שלי משוכנעת שזה "ג'וק" שנכנס לי לאחרונה, וש"צריך להתפלל" כדי "להפוך לנורמלי". אני מצידי מכניס מצד אחד ומוציא מצד שני כי כבר נמאס לשמוע תיאוריות מופרכות מהיסוד, שללכת לנסות ולשכנע אחרת, זה לגמור ערב בצעקות ואולי גם העפה מהבית כי אני "חצוף". מה שהכי הורג אותי זה שלאמי יש אחות שגרה במיאמי כבר אולי 20 שנה עם בחורה ויש להם ילדים (דהיינו, לסבית) והיא פשוט מכחישה ולא חושבת שזה הגיוני שהיא "גם כזאת". אין לי כבר רעיונות וכוחות להתמודד מולם ולהסביר. ההתמודדות גדולה עליי (למרות שעברתי שנתיים של צבא כשהם יודעים עליי וזה לא היה פשוט לבוא לחמשושים ולפעמים לבכות ולבזבז שמן חופש יקר על בכי ודמעות וריבים...) הם אפילו לא מוכנים לשמוע על "אנשים כאלו" או "הורים שיש להם כאלו ילדים", הם אטמו את עצמם. הם רוצים שאני יביא חברה הבייתה, וזה פשוט מעצבן שהרגשות שלי לא חשובים ונדחקים לפינה כאילו הן ילד חצוף. אשמח לקבל תגובות או הצעות. תודה וסופשבוע נעים לכולם.

 

[dagystyl]

תיקון: "לבזבז זמן חופש יקר"

 

[יעל Y]

חומת ההכחשה

כנראה שגם 'מיאמי' זה לא מקום מספיק רחוק ... אבל אתה כאן והכי חשוב לראות את הסרוב העקבי של אמך לפגוש את המציאות. לא פשוט וקשה להתמודד עם ההכחשה אבל הכי חשוב שאתה לא 'מתבלבל' וקורא נכון את עצמך ומבין שלהיות 'חצוף' זה להיות אמיתי. נראה לי שבאמת חבל לבזבז את החמשושים... מול העקביות שלהם תשדר גם אתה עקביות לרצות לבנות את החיים הנכונים לך ומה שמעודד שתוכל לפרוש כנפיים ולעוף... להגיע 'לקן' דרך הנושאים האחרים שמרכיבים את הקשר. יעל

 

[Googlish]

שבת שלום, dagystyl

ראשית כל, אתה באמת צריך להבין שלקבל בבית דתי (לפעמים אפילו פחות מ"דתי" "דתי") בן שאינו נמנה על טהרת הסטרייטיות הוא לא דבר פשוט, ולכן לכעוס עליהם על כך שהם מתקשים בהבנה ובקבלה הזו - לא מעשה חכם מאוד. בד בבד, איני אומר להסכים עם זה וללכת בתלם, על ידי כך שבעצם אפילו אתה תתכחש לדרך שבה אתה מנסה ללכת ובה אתה מנסה להיות חלק בלתי נפרד. אל לך לחשוב שהדברים הללו, שהורים אינם מצליחים לקבל זאת (או, לחילופין, כמובן, מתכחשים באופן ממשי לעניין) בעצם אמורים להפוך אותך ל"סטרייט", מאחר ובאם זה יקרה (ואני בהחלט מקווה שלא!) אתה לא תהיה לעולם שלם עם עצמך ו/או עם מישהי שתהיה לצדך, מאחר וזה עלול להיות רק ל"SHOW" ו"להרגיע את כולם", אך את עצמך אתה לעולם לא תצליח להרגיע ולעולם תצטער על כך - אזי לא! "בזבוז זמן יקר" (או איך שלא כתבת זאת) הוא בהחלט לא אמור לבוא בין הדברים, מאחר ואותו "בזבוז" של ניסיון לתת להורים את ההבנה בכל הנוגע לענייניך האישיים - המיניים - הוא בעצם אולי יתרון מסויים שעלול להובילם להבין אותך ואת המצב בו אתה נמצא ואולי לרדת מעט מן ההכחשה היומיומית, בה הם חיים. הדוגמא של דודתך, שחיה עם לסבית אחרת במדינה רחוקה 10,000 ומעלה קילומטרים מכאן אינה הדוגמא הטובה ביותר, מאחר ואני מניח שאם מחר תקום, תיקח את הדברים שלך ותיסע למקום אחר (אפילו בגבולות הארץ), תחיה שם עם עצמך ו/או עם אנשים שמבינים את העניין ומקבלים אותו, ממש כמוך, אזי תהיה פחות טרוד במחשבות של הוריך ובמחשבה של "אולי יזרקו אותי מהבית", מאחר ולא קיים יהיה הסיכון הזה! תבין, ההורים בסה"כ, הדתיים והחילוניים, רוצים את הטוב ביותר לילדים וחושבים שהם לפעמים מבינים טוב יותר מן הילדים מהו "טוב" בשבילם. במקרה הזה, ה"טוב ביותר" מבחינת ההורים שלך לגביך הוא בעצם להבין אותך, לקבל אותך כמו שאתה ולא לנסות להכחיש, לדחוק ו/או לשנות את המצב. נסה שוב לשוחח עם ההורים על כך, הסבר להם שאתה רוצה להישאר איתם לאורך כל הדרך ושימשיכו לתמוך בך בדברים הקשים. הסבר להם שאתה יכול פשוט לקום, ללכת ולשכור לך מיקום שלך, ממש פרטי משל עצמך, בשביל עצמך וכו', ושאתה אינך עושה זאת מאחר ואתה אוהב אותם, דואג להם ומעריך אותם כהורים ומבקש להיות איתם, ועל כן, יחד עם זאת, מבקש מהם שגם ינסו להבין אותך, ושלא ינסו למחוק או להדחיק את המציאות כמות שהיא. הסבר להם, שזו המציאות וכל דבר אחר לנסות בה הוא כעין ניסיון הדחקה שיעלה ממש לא יפה בסופו של דבר! נסה לדבר אל לבם ואל מוחם בו זמנית, ואתה מסוגל לכך, אתה הרי הבן שלהם! בהצלחה!

 

[ת ה ל ה]

לא תמיד מצליח

לשכנע הורים לקבל בעיקר במצב של משפחה דתית. לעיתים כדאי פשוט להניח לדברים, לתת לעצמך מקום וזמן לבנות את החיים שלך בדרכך שלך, ולקוות שעם הזמן הם יתרצו ויושיטו לך יד. העיקר לדעתי לא לאבד פרספקטיבה, אלה הם חייך ואושרך חשוב הרבה יותר מאשר לרצות את ההורים או לנסות לשכנע אותם במקום שהם מתעקשים לא להשתכנע. אנשים עושים את הבחירות שלהם ובסופו של דבר גם אם לא יקבלו הרי זכותך לדרך שלך ולחיים שלך על פי נטיותך. בהצלחה דליה