ולגבי ההופעה:
היה אחלה, מאוד חסר לי ההרכב המלא. למרות שהיו לי הפתעות נעימות בהרכב הזה (יובל, ג´נגו, נושי ואיגי). מלבד העיבודים המענינים שהוזכרו כבר לאחר ההופעה בקמלוט (שלג צח קאנטרי, אחכה לך השדות בלוז), חזרתי 7 שנים אחורה, רק שזה היה קצת יותר אינטימי, ושלשם שינוי לא הוצאתי אגורה על הכניסה למופע (לא נשכח אותך בקלפי אהוד...) יותר מדי אינטימי לטעמי - הקהל בקושי עבר את קרביץ למי שמכיר - בסביבות 30-50 מטר. אני הייתי זה שנצמד לגדר ושר את המילים של משינה בדביקות מעוררת הערצה
לגבי ההפתעות: איגי לוקח גיטרה באחד ההדרנים ומנגן אנה. איגי לוקח גיטרה ופותח את ההדרן השלישי בבן המלך סולו. הבחור נשמע קצת מהוסס, אבל זה לא הוא, זה אנחנו, שרגילים כל כך לראות אותו בפיקוד העורף של משינה מתופף באדיקות ולא מרים את הראש מהתופים. נושי פז מנגן טוב (פורט בשמאל אגב, לגבי מה שהזכרנו בעבר...), הוא שובב (עישן 2 סיגריות תוך כדי נגינה...) אבל שלומי ברכה משופשף הרבה יותר. הבאסים של ג´נגו הגיעו לאיזור הקישקעס לפרקים, אבל הייתי משליך את ה"מחמאה" הזו על מערכת ההגברה שאף פעם לא ראיתי את משינה מופיעים באמצעותה (לא נשכח אותך בקלפי אהוד...). לסיכום: האיחוד המיוחל בדרך - לא צריך את רב סרן שמועתי בשביל זה. רואים להם את זה בעיניים, יובל שר בסביבות 3-4 שירים שלו והשאר משינה, ויש לו כבר 3 דיסקים, הוא יכול למלא איתם ערב אם הוא רוצה, אבל זה הקהל שלא ממש רוצה. ההרגשה האישית שלי היא שהוא (וחברים) דואג להחזיק את הקהל (ואת הכוכבים) על אש קטנה (שיר שהיה מתאים לערב הזה וחסר...). מקווה להעלות קצת תמונות עד מחר, כולל אחת של עבדכם הנאמן עם המתופף המוהיקני מה קוראים אותי איגי.
))
