ההופעה אתמול
בשבע ידידה שלי מתקשרת אומרת "עדן, שנה שעברה גררתי אותך להופעה של השוטים ביומולדת שלך... בוא לא נשבור את המסורת!" כמובן שמיד זרקתי מהבית חבר מראשון שבא לבקר... (סתם לא.. הוא בא אחרי שדיברתי איתה.. ומה גם שהוא לא הודיע..) לקחתי את האוטו והתחלנו במסע המופלא... הגענו לשם.. היה חניון מה מעפן.. אשכרה אנשים התחפרו שם... אבל לא נורא.. נתתי גז.. וכימעט דרסתי כמה אנשים.. אבל עברנו את זה... נכנסנו פנימה... פגשנו חברות שלה... אמרתי שלום לליהי.. והתחילה ההופעה.. תשאלו אותי מה הם ניגנו... אני רק יכול להגיד תשאירי לי פרח וכל הילדים... כל השאר.. או שלא זיהיתי.. או שהייתי יותר מידיי.. לא... במציאות הזאת בשביל לזכור.. ראבאק... השתוללתי שם משו אש... (בשירים שאפשר...) היה גדולללללללללללל.. אומנם לא כמו הפעם הראשונה שראיתי אותם.. שמה היה לי יותר מקום לקפץ ולשבור רגליים (אאווו.. כואב לי עד עכשיו!!! וזה שהחניכים שלי ניסו להתביע אותי היום לא עזר...), אבל עדיין היה משהוא אשששש... קיצר... קיפצתי והשוללתי שעה וחצי (ידידה שלי הלכה לשחק בחוטים האלה עם הדברים בסוף וחברות שלה.. לא יודע.. לא הכרתי אותן כל כך...) באמצע שמתי לב לאיזה שתי בנות שוות אשששש שעמדו מימיני... לאחת מהן קראו שיר ולשניה הדר... ואפילו שיר ביקשה את הטלפון שלי בסוף! ואז... לקחתי את הידידה שלי חזרה לאורנית.. וחזרתי הביתה צועק ש-ב-ק-ס ושר לי שירים עם פישי הגדול... ו... עם טעם של הד אנד שולדרס בפה...
בשבע ידידה שלי מתקשרת אומרת "עדן, שנה שעברה גררתי אותך להופעה של השוטים ביומולדת שלך... בוא לא נשבור את המסורת!" כמובן שמיד זרקתי מהבית חבר מראשון שבא לבקר... (סתם לא.. הוא בא אחרי שדיברתי איתה.. ומה גם שהוא לא הודיע..) לקחתי את האוטו והתחלנו במסע המופלא... הגענו לשם.. היה חניון מה מעפן.. אשכרה אנשים התחפרו שם... אבל לא נורא.. נתתי גז.. וכימעט דרסתי כמה אנשים.. אבל עברנו את זה... נכנסנו פנימה... פגשנו חברות שלה... אמרתי שלום לליהי.. והתחילה ההופעה.. תשאלו אותי מה הם ניגנו... אני רק יכול להגיד תשאירי לי פרח וכל הילדים... כל השאר.. או שלא זיהיתי.. או שהייתי יותר מידיי.. לא... במציאות הזאת בשביל לזכור.. ראבאק... השתוללתי שם משו אש... (בשירים שאפשר...) היה גדולללללללללללל.. אומנם לא כמו הפעם הראשונה שראיתי אותם.. שמה היה לי יותר מקום לקפץ ולשבור רגליים (אאווו.. כואב לי עד עכשיו!!! וזה שהחניכים שלי ניסו להתביע אותי היום לא עזר...), אבל עדיין היה משהוא אשששש... קיצר... קיפצתי והשוללתי שעה וחצי (ידידה שלי הלכה לשחק בחוטים האלה עם הדברים בסוף וחברות שלה.. לא יודע.. לא הכרתי אותן כל כך...) באמצע שמתי לב לאיזה שתי בנות שוות אשששש שעמדו מימיני... לאחת מהן קראו שיר ולשניה הדר... ואפילו שיר ביקשה את הטלפון שלי בסוף! ואז... לקחתי את הידידה שלי חזרה לאורנית.. וחזרתי הביתה צועק ש-ב-ק-ס ושר לי שירים עם פישי הגדול... ו... עם טעם של הד אנד שולדרס בפה...