ההודעה שלי
כמה ממכן עוד אולי זוכרות את ההודעה הזו (אני מאוד מקווה שהצליח לי הקישור, זו הפעם הראשונה שאני מנסה...). אז עכשיו הגיע כנראה הזמן להודיע שבפעם השניה (או החמישית, תלוי איך סופרים) זה הלך מהר יותר. אז, למקרה שהקישור לא עבד, והשורות העמומות שכתבתי עד עכשיו עדיין לא היו מספיק ברורות, הגיע הזמן לכתוב בפשטות: אני בהריון
נראה לי שההודעה שאני מפרסמת עכשיו היא הרבה מאוד גם בזכות רומיה (בבקשה תגידי לי שאת עדיין כאן), ששלחה את האנרגיות בדיוק למקומות הנכונים, ויקירתי - אני באמת מודה לך מכל הלב!! לקראת יום הנישואין השלישי שלי (שבו קיבלתי תוצאה שלילית) רומיה איחלה לי לחגוג את יום הנישואין הבא שלי עם ילד בידיים (ואכן יומיים לפני יום הנישואין שלי נולדו התאומים), וכשהודעתי על הלידה רומיה שאלה מה לאחל לי ליום הנישואין הבא וביקשתי (קצת בצחוק) 3 ילדים מתחת לגיל שנתיים, ורצוי שהבא בתור יהיה ספונטני (מי שרוצה הוכחות שתעיין בשרשור הקישור שאני מקווה שהצליח). אז רומיה - מסתבר שהאנרגיות שאת שולחת בכיוון שלי יודות להגיע למקומות הנכונים, ובעז"ה אם הכל ימשיך להיות תקין, לקראת יומהולדת שנה וחצי של התאומים אמורה להצטרף תוספת חדשה למשפחה שלנו, ולשמחתנו הרבה היא אכן הגיעה ספונטני לחלוטין. היום פרסמתי זאת לראשונה (בקומונה של ממתינה), ואז החלטתי שאם פרסמתי זאת שם אני יכולה לפרסם זאת גם כאן. ההריון הזה הוא בעצם המשך ישיר של ההריון הקודם. באופן מדהים (בייחוד לחולת אנדו', ועוד עם העבר שלי כשלקח לי 4 שנים להריון הקודם שבהן עברתי בנוסף לטיפולים גם 3 ניתוחים ו-3 הפלות) הצלחתי להרות ספונטני תוך כדי הנקה מלאה (מנפלאות הדיכוי הטבעי הארוך של הריון והנקה של 9 חודשים). ההתחלה היתה קצת קשה ולוותה בהתכווצויות ודימומים (שנפסקו כשהפסקתי להניק), ולקח לנו גם הרבה זמן להתרגל לרעיון שההריון הזה תקין ושהוא כאן כדי להישאר. אז עברנו שקיפות (תקינה) וסקירה ראשונה (תקינה) ב"ה, ועכשיו אני מרגישה קצת יותר בנוח לפרסם שלקראת סוף הקיץ אנחנו מחכים להולדת התוספת הצעירה ביותר למשפחתנו. את ההודעה על ההריון הקודם כתבתי כבר אחרי הלידה, והרגשתי תחושת החמצה על שלא שיתפתי כבר בשלבי ההריון (אלא שההריון ההוא היה כ"כ מפחיד ורווי מתחים שלא היו בי הכוחות לשתף). הפעם אני מקווה לחוויה מתקנת, ואני מתחילה את החויה המתקנת בלשתף אתכן בדבר המתנה שקיבלנו כבר עכשיו. כמה מילים לגבי הריון ספונטני - כשקיבלתי את הוסת הראשונה (והאחרונה) אחרי הלידה, פניתי למחלקה וביקשתי לחזור לסבב מוקפאים, אך בגלל פרופיל הורמונלי לא תקין (פרולקטין גבוה עקב הנקה, ופרופיל שמראה על דיכוי) הם לא הסכימו. בחודש הזה בייצתי למרות הכל וההריון נקלט. אני משייכת את ההצלחה לתקופה הארוכה מאוד שהייתי בדיכוי (9 חודשים של הריון +9 חודשים של הנקה). אני יודעת שהשקט ההורמונלי שחוויתי הוא גורם משמעותי מאוד בהריון הזה, אבל אני לרגע לא שוכחת שבכל זאת מדובר בנס ובמתנה מדהימה שזכיתי לה, גם אחרי דיכוי כ"כ ארוך הריון ספונטני אצל חולת אנדומטריוזיס הוא ממש לא ברור מאליו. אז אני עדיין חוששת, אבל מרגישה כבר יותר אופטימית ולכן מרשה לעצמי לפרסם את ההודעה כבר עכשיו. מסמנת וי גדול על דיכוי טבעי בהריון והנקה ווי עוד יותר גדול על הריון ספונטני. מטשומפי {שמקווה שהקישור הראשון שלה הצליח, ולא קלקל את הודעת ההריון}
כמה ממכן עוד אולי זוכרות את ההודעה הזו (אני מאוד מקווה שהצליח לי הקישור, זו הפעם הראשונה שאני מנסה...). אז עכשיו הגיע כנראה הזמן להודיע שבפעם השניה (או החמישית, תלוי איך סופרים) זה הלך מהר יותר. אז, למקרה שהקישור לא עבד, והשורות העמומות שכתבתי עד עכשיו עדיין לא היו מספיק ברורות, הגיע הזמן לכתוב בפשטות: אני בהריון
