הדשא של..?

[כלואה]

אז אם הדשא אינו

ירוק יותר, למה לא להחליף דשא? או אולי אם תשקה את הדשא, אם תטפח אותו, תעניק לו את הברק הירוק שהיה לו בהתחלה?

 

[האלי]

יש לי הרבה מה להגיד על זה

אבל אני חושב שבינתיים אשתוק. שלך, האלי.

 

[mika2]

נו ב´מת....../images/Emo8.gif

 

[כלואה]

אשמח אם לא תשתוק.

 

[עיניים]

../images/Emo141.gif "כשמתאהבים -

רוצים להיות ביחד תמיד" - והרי לך התשובה לשאלתך. להתאהב - זו אחד הריגושים, אחת התחושות החזקות ביותר, המהממות והנפלאות ביותר שקיימות, ולכן גם שכשמתאהבים - מרגישים שרוצים להיות כל החיים ביחד. הבעיה היא - שההתאהבות נמוגה במשך הזמן, ואז נשארת האהבה (או שלא,,,). אהבה - למרות שמחברים לה את המשפט "עזה כמוות אהבה" - מחוברת כמו כל דבר שנמשך - לשיגרה,,, ושיגרע כידוע - זה רע,,,, או, אז בא החיפוש אחר הריגוש (המוכר מהעבר), רוצים לחוש שוב את התחושות הנפלאות, רוצים שוב "לטעום", לחזור ולו לזמן קצר לאותן הרגשות שהטיסו אותנו "פעם" לשמיים,,,, ל"חיזורים" שהיו פעם מנת היום שלנו - ("הנה הבאתי לך בוטנים"),,,, לטלפונים המרגשים - ("התגעגעתי אליך, אתה לא מרגיש שאני חושבת עליך כל הזמן?"),,, לריגושי המיטה - ("עוד לא היה לי טוב כמו שטוב לי איתך"),,,, והכי חשוב - ה"אסור",,,, מה שאסור - מתוק הרבה יותר, מעניין, מסקרן ומרתק,,,, הנה לך כמה סיבות שאינן קשורות דווקא בדשא הירוק של השכן. אולי נכון יותר לומר שהן קשורות דווקא לדשא הירוק שהיה לנו פעם,,,

 

[כלואה]

אהבתי את התגובה שלך.

ועדיין- אם את מגלה שהדשא הירוק שלך,אינו ירוק יותר. למה לא לנסות להחזיר את ההתאהבות הזאת, אני בטוחה שאם לא טוב לצד אחד ללא ההתרגשות, גם לצד השני חסרה אותה ההתרגשות. מה מונע מלנסות לחדש? ואם לא מצליחים, למה לא עוזבים את המקום בו לא טוב יותר? נראה כאילו אני שופטת, וזה ממש לא ככה, אני פשוט חושבת שבמקום בו לא טוב לי לא אשאר. זה המוטו שלי. שתקף לגבי כל דבר בחיים. אז אני אולי נודדת הרבה ואין לי את המיקום הבטוח שלכם, אבל אני מוצאת מקומות מאושרים. לעניות דעתי, מישהו נפגע בסוף. לרוב זה הצד השני- זה שהתאהבתם פה, שרציתם לחיות איתו כל החיים. החסך הזה שתיארו אותו פה, לא מביא איתו חשש לפגוע בצד השני? או שפשוט נכנסים לתוך בועה דרכה רואים הכל מטושטש?

 

[פלסטיק]

אוקי אז ככה

בואי נניח שאין אידיאל, אין את האישה (או גבר, כל אחד לפי נטיותיו) המושלמת בשבילי, הרי תמיד יש איזשהו ויתור. אין טעם גם לחפש את המושלמת כי אין כזו. אז מוצאים את הקרובה ביותר לאידיאל וחיים עם זה, או.... שמשלימים את החסר (או חלק מהחסר) במקום אחר. ככה שאין עניין של ירוק יותר, פשוט עניין של השלמה

 

[dona flor]

ואני דווקא חושבת ש...

זה קשור לזמן ,לתקופה מה שהיה לך מתאים לגיל ה-20 לא מתאים לגיל ה-40 אנשים מישתנים דברים קוראים לנו אנחנו גדלים הרצונות שלנו משתנים וחסרים מופעים ופתאום את מגלה שעבור משהוא שהיית מוכנה לותר שילמת מחיר יקר מידיי אבל זה כבר סיפור אחר..... dona flor

 

[כלואה]

אז זהו..

למה לא אורזים את המזוודה. אומרים שלום יפה לעבר, אומרים לו גם תודה ותרים אחר האושר? לא אושר זמני, כי זוהי בריחה- לא פתרון. למה לא לעשות למען עצמנו?, כי חיים פעם אחת.

 

[irisi]

כי חוץ מהאושר שלנו

מעורבים כאן עוד מלא גורמים... בית משפחה ילדים כספים הורים חברים ובקיצור חיים שלמים לא תמיד אנחנו רוצים להרוס את כל מה שיש לנו בחיים האלה שסך הכל הם טובים ואם לא טובים אז סבירים מנסים להגיע לפשרה פשרה שתעשה אותנו יותר שלמים יותר מאושרים שיהיה לנו יותר טוב בה זה הכל אולי אבל רק אולי יכול להיות פשוט יותר ממסובך

 

[האלי]

אויש נו...

אני רק אחזור על סיפור שסיפרתי כבר באיזה הזדמנות. פעם אמר לי איש, בן שישים בערך: "אילו היתה לי הזדמנות נוספת הייתי חי את חיי אחרת לגמרי" אני הייתי אז בשנות העשרים של חיי, שישים נראה לי אז סוף הדרך. וכמו מכה פיזית ממשית הכתה בי ההבנה שאין הזדמנות שניה. פשוט אין. שלך, האלי.

 

[כלואה]

../images/Emo45.gif-משפט אחד- אמר הכל.

 

[אטיוד5]

ואילו לי היתה הזדמנות נוספת

לא הייתי משנה הרבה. בכלל אינני חושב שיש לי שליטה על מהלך העיניינים. אם הייתי משנה, זה לא בגלל שהיה לי רע. לא רע לי. הייתי משנה רק לשם העיניין. לחוות עוד דברים. ולחוות עוד דברים - את זה אני יכול לעשות גם מתוך הבית. בקיצור, אני בצד irisi. ודרך אגב, irisi, אני מריח למרחקים. ואת מריחה טוב. ממש טוב.

 

[דינה.מיט]

כמו כל דבר בחיים...

אתה מוותר על משהו כדי להרוויח משהו אחר אתה מוותר על קצת חופש כדי להרויח בעטחון אתה מוותר על קצת פינוקים כדי לחסוך לעתיד אתה מוותר קצת על טעם כדי לעשות דיאטה לכל דבר יש מחיר. ורק צריך לדעת בדיוק כמה זה עולה לנו. מחיר גבוה מידי? - זה מאוד אינדוודואלי תלוי כמה כל אחד מוכן לשלם... והדשא של השכן הוא לא ירוק יותר, זה רק מסנוור בגלל השמש. כשמתקרבים - רואים. כל להבה הופכת לשגרה. וכל אהבה יכולה לפרוח בתנאי שמטפלים בה כראוי. גם לזה יש מחיר... אבל יש תמורה, וזה שווה את ההשקעה. לדעתי. ואלו לא ססמאות. זו האמת שלי במילים מכלילות.

 

[כלואה]

´קראת אותי´.../images/Emo13.gif

 

[אטיוד5]

../images/Emo45.gif . זה היה יפה, פצצה.

 

[כלואה]

אין מושלם/ת.

צודק. ואם כך האם חייבים לבחור? האם לא ניתן פשוט לחיות את חייך מבלי להתקבע על מושגי חתונה למינהם? האם אתה לא חוטא כלפי עצמך? על מנת לרצות את ההורים, החברה?

 

[ברונטית]

האם חייבים לבחור???

שלום לך כלואה, ואכן - הזכרת לי נשכחות. הודעות מסויימות בפורומים, אותן אלה המותירות בי רושם בשל תכנן, אני נוהגת לשמור דווקא בשל העובדה שהנושא בו הן עוסקות חוזר ועולה בכל פעם מחדש. בזמנים הטובים של פורום "זוגיות במשבר" של IOL ז"ל, נתקלתי בהודעה שנכתבה לפני קרוב ל-5 שנים, עוד בהיות האינטרנט בתחילת דרכו. הרי לכם ההודעה האמורה, שנכתבה בידי אחד המשתתפים של הפורום דאז, כפי שנשמר אצלי במועדפים, ומקווה שההודעה הזו תענה על חלק מתהיותייך בעניין "האם חייבים לבחור". קריאה נעימה.

זוגיות במשבר (בהנהלת החיפושית האדומה) תאריך: 04/07/98 14:28 מאת: סמי פוליטורה נושא: הסכם הנישואין - הסכם חסר נפקות מוסרית עוד לא נשמע שאדם שפוי יחתום בגיל צעיר על הסכם משפטי מחייב (רכישה/שכירות/התקשרות אחרת) למשך כל ימי חייו!!!! וכי היה עולה בדעתו של בר-דעת לקנות מכונית בגיל צעיר ולהתחייב לנהוג בה כל ימי חייו? או לקנות דירה ולהתחייב לגור בה כל ימי חייו? וכי היה עולה בדעתו של איש העסקים המשופשף ביותר, לקנות/לשכור/להתקשר בהסכם מסויים לכל ימי חייו, בלי צ´´אנס לעצור ולבדוק את הנתונים מחדש בעתיד? מי שחותם על הסכם נישואין / כתובה בשנות חייו הצעירות, כשהוא מצהיר שהסכם זה יהיה תקף לכל ימי חייו - עד מותו - כאילו העיד על עצמו שהוא מטומטם פרימיטיבי חסר-תקנה! הוריו, בני משפחתו, הרבנים וכל מי שמסייע לטקס הנישואין הזה - יוצרים מיפגע מהסוג השפל ביותר. לא יעלה על הדעת שאדם נאור לא יבדוק את עצמו ברבות השנים, ולא יבצע מיקצה שיפורים או שינויים בהתקשרות מכל סוג שהוא, לרבות בהתקשרות הנישואין. מי שרואה בו "בוגד" או "בוגדת" - הינו אידיוט חסר דעת! בוגד הוא מי שהיטעה את הזוג הצעיר לחתום על התקשרות מסוג זה! הנישואים הנכונים ביותר,יהיו בשנות האלפיים על בסיס ליסינג לפרק זמן התחלתי של חמש או שבע שנים. ההסכם יסתיים מאליו בתום תקופה זו. מי שירצה להמשיך אותו - ישלם אגרה סימלית - וינציח את נישואיו לפרק זמן נוסף. בדיוק כמו בכל הסכם מסחרי עם אופצייה מקובלת. ונראה אתכם אומרים שסמי פוליטורה לא צודק!

 

[ברונטית]

הקישור לא מקשר ../images/Emo13.gif

ועל כן אין להתייחס למילה הכחולה -"קריאה". תוכן ההודעה שהועתק כלשונו מצורף להודעתי המקורית. סליחה.

 

[כלואה]

אהבתי מאוד!!

כתיבה מיוחדת. רעיון גאוני. כל שנותר זה להוציא אותו לפועל- למי או מה מחכים?? תודה שהבאת את הקטע לכאן, נהניתי לקרא.