היא לא הולכת לשום מקום../images/Emo63.gif
וגיברת מנהלת, זה לא ממש סיפור, ובכלל זה שווה שלשה שירים של אחרים,ואני מבטיחה שאני לא אביא יותר ספורים.נשבעת בצופית עם האצבעות הנכונות.אבל לא יכולתי להתאפק לה ,ההיא מהדשא. שניהם שכבו במיטה הזוגית שחרקה לא מעט דקות ספורות קודם לכן. מחזירים לעצמם נשימה שאבדה. שדיה הרכים היו מונחים על זרועו. תלתליה החומים גולשים ומדגדגים את בית שחיו. חיוך על פניה ועיניו עצומות. ראשה בשקע של צווארו . זרועו מונחת מסביב לגופה. עוטפת מחבקת בחום של איש ואישה . היא אמרה שככה היא רוצה להישאר לתמיד, מחוברת אליו. ירך חובקת אחותה הזרה. ראשה מונח בדיוק במקום שנוצר עבורו. הלוואי שהיה קסם שיחבר אותה אליו לשעות האחרות של השבוע. אלו שאינן השעות הגנובות שלהם. הוא אמר, מחייך בשלווה שאין בעיה מצידו שתישאר מחוברת אליו עוד ועוד . הוא הדליק סיגריה של אחרי. היא לא מעשנת ,אבל נשמה את העשן . לא רוצה להתרחק ממנו ומהשקע שיועד עבורה. ואחר כך הוא קם להתקלח והיא איתו במקלחת שלה , מסבנת אותו, חופפת את שיערו הצהוב. מנגבת את גופו במגבת הורודה הרכה מכל טיפות המים שנספגו בשערות שעל חזהו. כשיצא מהמקלחת, אמר שזהו, והיה טוב כמו תמיד והוא יתקשר אליה אחר כך כי יש לו יום עמוס של דיונים בבית המשפט, ושתשתדל להיות פנויה עבורו. והיא רק חייכה מתחת לשקע של הצוואר שלו, ואמרה שהיא לא הולכת לשום מקום. והיא באמת לא הלכה לשום מקום. היא נשארה מחוברת לשקע של הצוואר. למרות שהיה יום חורפי חם, הוא רכס את המעיל עד הכפתור העליון, היא נשארה בתוך המעיל ברווח שבין העצמות לכתף. מחוברת לכל אורכו. נהג המונית שלקח אותו מדירתה אל בית המשפט , לא שאל שאלות מיותרות, אולי לא ראה את הצעירה הערומה שישבנה מופנה אל הצבור וגופה נחבא בתוך גופו, או שכדרכם של נהגי מוניות, לא שואל קליינטים שאלות מביכות. השופט קנטר אותו כמה פעמים, למה הוא מרגיש כל כך זחוח היום, והאם הדחייה של הדיון אכן מצדיקה את האווירה שהביא אדוני המלומד לכותלי בית הדין? והוא חייך ,באותו חיוך מקסים שלו, וענה במשחקי לשון כהרגלו. היות והשאיר את הבוקר פנוי לאישה האחרת. התעכב עוד במשרדו שעות רבות של עבודה כדי להשלים את שהחסיר. אף אחד מעורכי הדין האחרים ששוחחו איתו, לא אמרו מילה אולי לא ראו אותה למרות שהייתה ערומה ותלויה על גופו מחובקת לופתת כמעט. ואולי כדרכם של עורכי דין התעלמו מעובדות שאינן רלוונטיות. המזכירה שלו הגישה פעמיים קפה, יתכן שלא הבחינה באישה ארוכת הרגליים שהייתה מחוברת אל הבוס שלה לכל גובהו מצווארו ומטה שכפות רגליה נוגעות לא נוגעות בשלו. ויתכן שכדרכן של מזכירות נאמנות לא תעיר הערות אישיות. וכשחזר לביתו, רכס שוב את המעיל היטב, חיכה שבת השכן מהקומה העליונה תעלה במעלית לפניו, אבל היא לחצה על כפתור ההמתנה והוא עלה יחד איתה את כל חמש הקומות עד שירדה. אולי לא שמה לב שאשת הנחושת הערומה המחוברת אל צלעו של השכן מהקומה השישית, אכן אינה תעתוע .ואולי כדרכן של נערות מצחקקות, לא חשבה על שום דבר חוץ מאשר הטלפון מהחבר בצבא שלא התקשר. קיווה מאד שאשתו לא תהיה בבית. אבל היא הייתה בבית, מלמלה לו מילות שלום והלכה לחדר המשפחה לצפות בטלוויזיה. נכנס למטבח , הכין לעצמו כריך של נקניק והציע גם לה משהו לאכול. אשתו שאלה בצעקה אם הוא אמר משהו, והוא ענה, שכלום. ממש לא חשוב. שאלה אם הוא רוצה לראות משהו בטלוויזיה, ואיך היה היום הדיון בבית המשפט, והוא ענה כמו תמיד,השופט חנטריש, ויש המון עבודה. והוא בטח יבוא לישון מאוחר הלילה. אשתו אמרה שהוא מגזים כרגיל. אבל מטון המלמול הבין שנגמרה הפסקת הפרסומות והיא שקועה בשלה. בחדר העבודה שלו לא היה לו נוח לשבת כשהיא כרוכה על צווארו. נהיה לו דביק קצת, ואפילו מעיק. אשתו הציצה בו, ואמרה שבאמת הגיע הזמן שילך לישון, וכדאי להחליט עכשיו אם הם קובעים לארוחת צהרים עם ההורים שלה ביום שבת. הוא לא חשב שזה יהיה רעיון טוב עכשיו לעורר ויכוח, מלמל את הסכמתו , רק שלא תראה אותה. אמר לה שאולי כדאי שעכשיו תלך לדירתה, והוא מבטיח באמת שיתקשר מחר דבר ראשון בבוקר, אפילו שזה יום שישי. היא חייכה מתחת לתלתלים החומים שלה, ערומה דבוקה לגופו, גופה החם נשען מולו, שדיה נמחצים ברכות אל חזהו, רגליה החלקות מרוחות לאורך רגליו. היא אמרה לו שאין לו מה לדאוג. היא לא הולכת לשום מקום. אשתו, סגרה את דלת חדר העבודה ,בשקט שלא להפריע. אולי לא הסתכלה על בעלה שאישה אחרת מחוברת אל גופו , או שכדרכן של נשים לא רואות את הבעל שהתחתנו איתו לפני עשרים שנה.
