דליה יקרה
דליה תודה. אני קוראת את הודעותייך בעיון רב ומאד אוהבת את התגובות ואת סגנון הכתיבה . אני רואה שגם את לא מוותרת ,לך יש יותר ילדים ולכל אחד התאמת את דרך הטיפול המתאימה לו ולדעתי זה מאד מאד קשה ואני ממש מורידה את הכובע. האמת , בלי להשמע מקטרת , לא קל לי הטיפול והחשיבה הבלתי פוסקים בילד עם ADHD. אפילו המצאתי לעצמי כמה אמונות תפלות.... יש ימים שאני פשוט מתמוטטת. אמנם אני משתדלת לא לקפוא על השמרים,אבל כמו שאת ואחרים עוברים בעצמם , זה לא קל. אומרים לי לראות את האור בקצה המנהרה ... אני מקוה שכך הדבר. שתהיה שנה טובה לכולם.
