אילת בנשמה
New member
הדרכה!!!
זה בקשר למשהו שקרה בשבת.. אבל רק עכשיו היה לי כח לכתוב... אז ככה- אני מדריכה את שבט נבטים בנות, יש לי בערך 10 חניכות, אי-אפשר להגיד שהן בוגרות (בכל זאת כיתה ה')... ומה שקרה... המדריכה שאיתי (שאני אקרא לה כל הסיפור כ- א' כי אין לי כח לכתוב את זה כל הזמן) ואני החלטנו שאנחנו עושות משהו קצת שונה ממתכונת ה- משחק-סיפור-מסר.. רצינו גם להעביר משהו על אחרי תקופת הפינוי.. התמודדות או משהו כזה וגם ככה משחק ממש לא קשור לפה... מצאנו קטע שמישהו שגר בנווה דקלים כתב.. הקטע ממש ארוך אז אמרנו שבמקום שנקריא אותו סתם והן יתייבשו, נשיר שירי סעודה שלישית ובין לבין נקריא את הקטע בהמשכים (לא באמת חשבנו שנצליח לעשות איתן את זה.. אבל אמרו לנו שאנחנו סתם לא מאמינות בהן ושכדאי לנו לנסות...). בחרנו גם מקום שונה מהרגיל, מקום שבו נוכל לשבת במעגל, מקום מרוחק מכולם כדי שלא יהיה משהו שימשוך את תשומת ליבן... א' התחילה לקרוא קטע ופתאום באמצע הבנות התחילו להגיד לה שהן לא מבינות כלום ושהיא מדברת לא ברור וכו'.. אז אני המשכתי אותה... כשסיימתי לקרוא פתאום מישהי קמה בטענה שכואבות לה הרגליים.. מיד אחריה קמו עוד מלא בנות שלכל אחת יש תירוץ משלה למה לא לשבת... נשארנו עם ארבע בנות יושבות ועוד חמש (הן הגיעו תשע ולא כל העשר) שעומדות מאחורינו, נשענות על גדר שהייתה שם.. שאלנו את הבנות שישבו איזה שיר הן מכירות ואחת התחילה לשיר... הצטרפנו אליה וכשהתחלנו לשיר עוד שתי בנות קמו... בסוף נשארנו עם שתי בנות שיושבות ושרות איתנו ועוד שבע בנות שעומדות מאחורה ומתלוננות... פתאום אחת מהבנות (זאת שכואבות לה הרגליים) שאלה אם היא יכולה להביא כסא ואמרנו לה שלא כי זה לא מתאים.. הבנות המשיכו להתלונן והתעצבנו שאנחנו לא מסכימות להן להביא כסאות... החלטנו שאנחנו לא יכולות להמשיך ככה וכדי שהן ישימו לב החלטנו לקום ולהצטרף לפעולה של חב"ב.. אם הן רוצות פעולה- הן יקראו לנו... קמנו, התחלנו ללכת, וכשהן ראו את זה כל השבע מיד רצו לפנינו והלכו להביא כסאות... אנחנו נכנסנו אחריהן לביהכ"נ והצטרפנו לפעולה של חב"ב (שהיא ברחבת הסניף)... שתי דקות אחרי שהיינו שם ראינו ששתי הבנות שישבו איתנו לא עושות כלום וסתם מתבאסות מזה שהפסקנו, אז יצאנו לקרוא להן... ופה מתחיל הבלגן....... כשקראנו להן להיכנס איתנו לפעולה של חב"ב (כי רק שרים שם שירי סעודה שלישית), כל שאר הבנות צעקו עלינו והתעצבנו על זה שאנחנו לא קוראות להן.. אמרנו להן שזה בגלל שהן הפריעו לנו באמצע ולא יכולנו לעשות את מה שרצינו... נגמרה הפעולה, יש תפילת ערבית.. נגמרה התפילה ורוצים לעשות הבדלה... אחת הבנות שהייתה איתנו הלכה לקרוא להן והן התחילו לצעוק עליה ולהגיד לה מלא דברים ממש לא יפים! היא חזרה והן לא נכנסו להבדלה... יום או יומיים למחרת אחת הבנות המפריעות הייתה אצל עוד אחת והן כתבה ל-א' מלא דברים שממש פגעו.. בחיים לא ידענו שהן כאלה חוצפניות!! הן שאלו למה ברחנו להן כי הן חשבו שקמנו כדי להביא כסאות ופתאום הן לא ראו אותנו.. ואז היא אמרה להן שאנחנו לא ברחנו, פשוט ראינו שאנחנו לא יכולות להעביר ככה פעולה ולא רצינו לשיר לבד אז פשוט קמנו... הן אמרו לה עוד משהו (לא זוכרת מה) ואז היא אמרה להן שבנ"ע זה מקום למי שרוצה להיות בו וזה לא חובה.. ואם הן לא רוצות לבוא- אז שלא יבואו ושלא יפריעו למי שכן רוצה (כי הרבה בנות קמו מלחץ חברתי)... ואז הן אמרו לה שגם הן לא רוצות ולא צריכות אותנו כמדריכות שלהן ושהן ממש נפגעו שלא קראנו להן גם וכו'... אח"כ הן כתבו אליי וגם אני עניתי להן בערך אותו דבר... ואז גילינו שהן גם מציקות ומדברות לא יפה לשתי הבנות שהיו איתנו והחלטנו לכתוב להן מכתב... במכתב כתבנו להן את כל מה שהיה (כי הן המציאו מלא דברים שאמרנו ופשוט היטו את הכל לטובתן).. הסברנו להן על זה שבנ"ע זאת תנועה למי שרוצה וכו'.. הסברנו להן על זה שהאיי.סי.קיו זאת ממש לא דרך כדי להגיד את מה שהן אמרו ובשביל זה יש טלפון ופלאפון לכל אחת מאיתנו... כמובן שדרשנו מהן להתנצל בפני שתי הבות כי הן לא אשמות בכלום... ובסוף המכתב כתבנו להן שאחרי מה שהן אמרו, ואחרי הזלזול שלהן בנו ובסניף הפעילות שלהן לא תמשך עד שהן יחליטו שאנחנו מדברות על זה רציני... כתבנו להן שכשהן ירצו לדבר כל השבט מתחייב להגיע לשיחה הזאת ואנחנו נקבע זמן שמתאים לכולנו (כי א' היא פנימיסטית)... גם כתבנו שאם מישהי מעוניינת לדבר איתנו באופן אישי לפני השיחה השבטית מוזמנת להתקשר ואם היא רוצה גם ניפגש... זהו.. יצא ממש ארוך... מקווה שתקראו כי אני חייבת עזרה! מה עושים?? הן לא רוצות לדבר איתנו ולא מוכנות לשמוע שום הסבר... הן רק טוענות שהן נפגעו.. הן לא מבינות שגם אנחנו משקיעות בכל פעולה ושגם אנחנו נפגעות (ובמיוחד בפעולה הזאת) כשהן לא מקשיבות ומזלזלות... אה.. גם כתבנו במכתב שנפגענו... אז מה עוד אפשר לעשות?
זה בקשר למשהו שקרה בשבת.. אבל רק עכשיו היה לי כח לכתוב... אז ככה- אני מדריכה את שבט נבטים בנות, יש לי בערך 10 חניכות, אי-אפשר להגיד שהן בוגרות (בכל זאת כיתה ה')... ומה שקרה... המדריכה שאיתי (שאני אקרא לה כל הסיפור כ- א' כי אין לי כח לכתוב את זה כל הזמן) ואני החלטנו שאנחנו עושות משהו קצת שונה ממתכונת ה- משחק-סיפור-מסר.. רצינו גם להעביר משהו על אחרי תקופת הפינוי.. התמודדות או משהו כזה וגם ככה משחק ממש לא קשור לפה... מצאנו קטע שמישהו שגר בנווה דקלים כתב.. הקטע ממש ארוך אז אמרנו שבמקום שנקריא אותו סתם והן יתייבשו, נשיר שירי סעודה שלישית ובין לבין נקריא את הקטע בהמשכים (לא באמת חשבנו שנצליח לעשות איתן את זה.. אבל אמרו לנו שאנחנו סתם לא מאמינות בהן ושכדאי לנו לנסות...). בחרנו גם מקום שונה מהרגיל, מקום שבו נוכל לשבת במעגל, מקום מרוחק מכולם כדי שלא יהיה משהו שימשוך את תשומת ליבן... א' התחילה לקרוא קטע ופתאום באמצע הבנות התחילו להגיד לה שהן לא מבינות כלום ושהיא מדברת לא ברור וכו'.. אז אני המשכתי אותה... כשסיימתי לקרוא פתאום מישהי קמה בטענה שכואבות לה הרגליים.. מיד אחריה קמו עוד מלא בנות שלכל אחת יש תירוץ משלה למה לא לשבת... נשארנו עם ארבע בנות יושבות ועוד חמש (הן הגיעו תשע ולא כל העשר) שעומדות מאחורינו, נשענות על גדר שהייתה שם.. שאלנו את הבנות שישבו איזה שיר הן מכירות ואחת התחילה לשיר... הצטרפנו אליה וכשהתחלנו לשיר עוד שתי בנות קמו... בסוף נשארנו עם שתי בנות שיושבות ושרות איתנו ועוד שבע בנות שעומדות מאחורה ומתלוננות... פתאום אחת מהבנות (זאת שכואבות לה הרגליים) שאלה אם היא יכולה להביא כסא ואמרנו לה שלא כי זה לא מתאים.. הבנות המשיכו להתלונן והתעצבנו שאנחנו לא מסכימות להן להביא כסאות... החלטנו שאנחנו לא יכולות להמשיך ככה וכדי שהן ישימו לב החלטנו לקום ולהצטרף לפעולה של חב"ב.. אם הן רוצות פעולה- הן יקראו לנו... קמנו, התחלנו ללכת, וכשהן ראו את זה כל השבע מיד רצו לפנינו והלכו להביא כסאות... אנחנו נכנסנו אחריהן לביהכ"נ והצטרפנו לפעולה של חב"ב (שהיא ברחבת הסניף)... שתי דקות אחרי שהיינו שם ראינו ששתי הבנות שישבו איתנו לא עושות כלום וסתם מתבאסות מזה שהפסקנו, אז יצאנו לקרוא להן... ופה מתחיל הבלגן....... כשקראנו להן להיכנס איתנו לפעולה של חב"ב (כי רק שרים שם שירי סעודה שלישית), כל שאר הבנות צעקו עלינו והתעצבנו על זה שאנחנו לא קוראות להן.. אמרנו להן שזה בגלל שהן הפריעו לנו באמצע ולא יכולנו לעשות את מה שרצינו... נגמרה הפעולה, יש תפילת ערבית.. נגמרה התפילה ורוצים לעשות הבדלה... אחת הבנות שהייתה איתנו הלכה לקרוא להן והן התחילו לצעוק עליה ולהגיד לה מלא דברים ממש לא יפים! היא חזרה והן לא נכנסו להבדלה... יום או יומיים למחרת אחת הבנות המפריעות הייתה אצל עוד אחת והן כתבה ל-א' מלא דברים שממש פגעו.. בחיים לא ידענו שהן כאלה חוצפניות!! הן שאלו למה ברחנו להן כי הן חשבו שקמנו כדי להביא כסאות ופתאום הן לא ראו אותנו.. ואז היא אמרה להן שאנחנו לא ברחנו, פשוט ראינו שאנחנו לא יכולות להעביר ככה פעולה ולא רצינו לשיר לבד אז פשוט קמנו... הן אמרו לה עוד משהו (לא זוכרת מה) ואז היא אמרה להן שבנ"ע זה מקום למי שרוצה להיות בו וזה לא חובה.. ואם הן לא רוצות לבוא- אז שלא יבואו ושלא יפריעו למי שכן רוצה (כי הרבה בנות קמו מלחץ חברתי)... ואז הן אמרו לה שגם הן לא רוצות ולא צריכות אותנו כמדריכות שלהן ושהן ממש נפגעו שלא קראנו להן גם וכו'... אח"כ הן כתבו אליי וגם אני עניתי להן בערך אותו דבר... ואז גילינו שהן גם מציקות ומדברות לא יפה לשתי הבנות שהיו איתנו והחלטנו לכתוב להן מכתב... במכתב כתבנו להן את כל מה שהיה (כי הן המציאו מלא דברים שאמרנו ופשוט היטו את הכל לטובתן).. הסברנו להן על זה שבנ"ע זאת תנועה למי שרוצה וכו'.. הסברנו להן על זה שהאיי.סי.קיו זאת ממש לא דרך כדי להגיד את מה שהן אמרו ובשביל זה יש טלפון ופלאפון לכל אחת מאיתנו... כמובן שדרשנו מהן להתנצל בפני שתי הבות כי הן לא אשמות בכלום... ובסוף המכתב כתבנו להן שאחרי מה שהן אמרו, ואחרי הזלזול שלהן בנו ובסניף הפעילות שלהן לא תמשך עד שהן יחליטו שאנחנו מדברות על זה רציני... כתבנו להן שכשהן ירצו לדבר כל השבט מתחייב להגיע לשיחה הזאת ואנחנו נקבע זמן שמתאים לכולנו (כי א' היא פנימיסטית)... גם כתבנו שאם מישהי מעוניינת לדבר איתנו באופן אישי לפני השיחה השבטית מוזמנת להתקשר ואם היא רוצה גם ניפגש... זהו.. יצא ממש ארוך... מקווה שתקראו כי אני חייבת עזרה! מה עושים?? הן לא רוצות לדבר איתנו ולא מוכנות לשמוע שום הסבר... הן רק טוענות שהן נפגעו.. הן לא מבינות שגם אנחנו משקיעות בכל פעולה ושגם אנחנו נפגעות (ובמיוחד בפעולה הזאת) כשהן לא מקשיבות ומזלזלות... אה.. גם כתבנו במכתב שנפגענו... אז מה עוד אפשר לעשות?
"