הדרכה...../images/Emo4.gif
הרבה זמן לא שרשתי פה, בדר"כ זה תגובות... צריכה את עזרתכם\תגובותיכם! (העלתי את הנושא בצ'אט לפני כמה זמן, וגם באייסיקיו פה ושם...) <אני גם אשתדל לפרט מושגים שלא ידועים... לטובת אלו שלא כ"כ מכירים את התנועה...> אז ככה: מאז שאני בכיתה ד' אני חניכה בסניף בני עקיבא נס ציונה. תמיד אהבתי את זה. גם לפני שחזרנו בתשובה, הייתי הולכת לשם כדי לראות את כולם, לשמוע פעולות, להכיר אנשים. להזכירכם, נס ציונה היא עיר שיש בה רוב חילוני מוחץ. אנחנו הכי הרבה בסניף 80 איש <בשיא של 'חודש הארגון', שזה החודש שמתכוננים לקבלת ה'שם החדש', צובעים את הקירות וכדו'>. בדר"כ בשבתות רגילות יש 30 איש, אפילו פחות. לשבט שלי, שהוא כבר נקרא "חבריא ב" (=בוגרים שמקבלים "שם נצחי". קצת פירוט...: בסוף כיתה ט', אותה קבוצת גיל מקבלת שם חדש שמלווה אותה במשך שאר השנים. לשבט שלי קוראים "אלעד"... סתם לפרוטוקול... אז כל מי שמקבל שם חדש נקרא "חבריה ב", ז"א בוגרי הסניף). בכל מקרה, לשבט שלי יש פוטנציאל של 20 אנשים, ומתוכם מגיעים גג 6. אני תמיד הייתי מגיעה... וככה זה נמשך, ואנשים בסניף התחילו "לייעד" אותי לגדולות. כבר בכיתה ז' המדריכה שלי אמרה לי שאני מתאימה להדרכה... טוב, נו...
והנה הגיעה לה כיתה י', וצריך להיכנס להדרכה. המדריכה שלי לשעבר <יצאה לפני כמה חודשים מההדרכה> קבעה שאני אכנס לשבט הרוא"ה- כיתות ח', ששנה הבאה הופכים להיות בוגרי הסניף החדשים. הייתי בהלם. לשבט הרוא"ה בדר"כ נכנסים אנשים שיש להם מוטיבציה, רצון, ידע נרחב, כח, והם בכללית "טובים" להדרכה. חניכים בכיתה ח' הם לא חניכים בכיתה ד', שאפשר להקריץ להם סיפור על ר' עקיבא ובזה "עשית את שלך". צריך להעביר להם פעולות "ערכיות", לערוך דיונים בעניינים "גבוהים", לעצב אישיות ממש. אני חושבת שאני אצליח להתמודד עם זה. גם ככה חושבים צוות ההדרכה והקומונרית. אבל בשביל להדריך את שבט הרוא"ה צריך להיות ברמה דתית גבוהה. אני צריכה לחנך את החניכים לאהבת ה', ארץ ישראל, מצוות, תורה וכדו'. אז אני לא יודעת מה לעשות; חשבתי, שאם אני נכנסת להדרכה, אני בערך משקרת לעצמי. ולא רק לעצמי; לצוות, לסניף ולחניכים. איך אני יכולה להגיד לחניך שיכנס לתפילה, אם אני בעצמי אחפש כל דרך להתחמק ממנה?... איך אני יכולה לשבת עם חניכה ולנסות לשכנע אותה לשמור נגיעה <כמו שלי עשו כשהייתי בהרוא"ה...>, בזמן שאני לא מקפידה?... ולעומת זאת... ההדרכה מעניקה המון למדריך. הוא לומד לקחת אחריות על חניכים. לחלק את הזמן שלו בצורה שפויה בין לימודים, חברה והדרכה. הוא לומד לעמוד מול "קהל" ולהעביר פעולות, לנסות לשכנע, להגיע לנקודה מסויימת. מבין מה החשיבות שלו כמדריך בסניף, מבין את התחושה שסומכים עליו, ושבלעדיו- החניכים והסניף לא יכולים לתפקד, וכדו'. אני רוצה להיכנס להדרכה. אני גם חושבת שאני מתאימה. אבל חשבתי שכבר אמרתי לסניף "לא" וויתרתי על זה. עד שאתמול המדריכה שלי לשעבר התקשרה, וביקשה בשם הסניף שאני אכנס, למרות שסירבתי... ולא ידעתי מה להגיד לה! שאני לא רוצה?... שאני לא בנויה לזה?... שאני לא מרגישה מוכנה?... הרי אני לא יכולה להגיד לה שאני לא נמצאת ב"רמה רוחנית גבוהה" מספיקה. הסניף מכיר אותי בתור ילדה שלומדת באולפנא עם רמה גבוהה. צנועה. מקיימת הלכה. באה לפעולות ערב שבת, לפעמים גם מעבירה פעולות כאלה. אני יכולה להיכנס... אבל שוב, אני לא אשקר לחניכים?... מה יקרה אם אני אשכנע אותם לדבר מסויים, ובמקרה הם יראו אותי מבצעת את ההיפך?... מצטערת על האורך. ותודה לכל מי שהיה לו כח וזמן לקרוא את הכל. אשמח מאוד לקבל תגובות והצעות. שבת שלום
הרבה זמן לא שרשתי פה, בדר"כ זה תגובות... צריכה את עזרתכם\תגובותיכם! (העלתי את הנושא בצ'אט לפני כמה זמן, וגם באייסיקיו פה ושם...) <אני גם אשתדל לפרט מושגים שלא ידועים... לטובת אלו שלא כ"כ מכירים את התנועה...> אז ככה: מאז שאני בכיתה ד' אני חניכה בסניף בני עקיבא נס ציונה. תמיד אהבתי את זה. גם לפני שחזרנו בתשובה, הייתי הולכת לשם כדי לראות את כולם, לשמוע פעולות, להכיר אנשים. להזכירכם, נס ציונה היא עיר שיש בה רוב חילוני מוחץ. אנחנו הכי הרבה בסניף 80 איש <בשיא של 'חודש הארגון', שזה החודש שמתכוננים לקבלת ה'שם החדש', צובעים את הקירות וכדו'>. בדר"כ בשבתות רגילות יש 30 איש, אפילו פחות. לשבט שלי, שהוא כבר נקרא "חבריא ב" (=בוגרים שמקבלים "שם נצחי". קצת פירוט...: בסוף כיתה ט', אותה קבוצת גיל מקבלת שם חדש שמלווה אותה במשך שאר השנים. לשבט שלי קוראים "אלעד"... סתם לפרוטוקול... אז כל מי שמקבל שם חדש נקרא "חבריה ב", ז"א בוגרי הסניף). בכל מקרה, לשבט שלי יש פוטנציאל של 20 אנשים, ומתוכם מגיעים גג 6. אני תמיד הייתי מגיעה... וככה זה נמשך, ואנשים בסניף התחילו "לייעד" אותי לגדולות. כבר בכיתה ז' המדריכה שלי אמרה לי שאני מתאימה להדרכה... טוב, נו...
