הדרך לניצחון

הדרך לניצחון

עזה בימים האחרונים החלה להראות כמו בגדד. הרחובות היו חסומים ב בריקאדות, לוחמים יורים זה בזה, וגברים נושאים ילדים פצועים על ידיהם בדרכם לבתי החולים המלאים עד אפס מקום. עתה אנו שומעים מי יודע באיזו פעם, כי יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן ומנהיגי חמאס ובראשם משעאל עומדים להגיע להסכם להקמת ממשלת אחדות לאומית. לדברי קואדרה פארז, מדוברי הפת"ח, המעורב במגעים בין שני הצדדים, בראיון לעיתון הארץ ביום ראשון: "אין יותר מחלוקות המפרידות בין הצדים. בשבוע הזה הם יסכימו על ממשלת אחדות לאומית." הסכם זה נעשה בתווכה של סעודיה אשר ארגנה את הפגישה בין אבו מאזן ומשעאל. לפי ההסכם איסמעיל הנייה יישאר ראש הממשלה, אך אבו מאזן יבחר את שר בטחון הפנים מרשימה של אישים בלתי תלויים, אותה תגיש חמאס. הסכם זה מבוסס על הסכמת חמאס, כי יו"ר הרשות ימשיך במשא ומתן עם ממשלת ישראל. משעאל אף אמר כי:"הממשלה תכבד את כל ההסכמים הקודמים המשרתים את האינטרס של העם הפלסטיני, כפי שנקבעו בהחלטות המועצה הלאומית של אש"פ. בזמן כתיבת שוורת אלו, המלחמה בעזה פוסקת, לאחר ש28 נהרגו ו240 נפצעו בסיבוב האחרון של הקרבות שהחל בראשית החודש. חדר פיקוח מיוחד שיאויש על ידי שני הצדדים שמטרתו למנוע כל המשך קרבות כבר הוקם. החלפת שבויים החלה, אך בינתיים הבריקאדות לא הוסרו. זה שההרג פסק הוא דבר טוב, אולם השאלה היא כמה זמן הסכם כזה יחזיק מעמד, וזה תלוי יותר בבוש ובאולמרט מאשר באבו מאזן ודחלאן מחד ומנהיגי החמאס מאידך. גם אם תוקם ממשלת אחדות לאומית כפי שהוסכם, היא לא תהיה מסוגלת לפתור דבר. המצור על עזה ומדיניות ההרעבה ממשיכים, ההתנחלויות ממשיכות, רוב הפלסטינים גם בגדה המערבית מובטלים, המחסומים למרות הבטחות אולמרט לאבו מאזן לא מוסרים, ואלפי הפלסטיני הנמקים בכלא אינם משוחררים. לא רק זאת, אלא הסכמה זו לא כוללת את הג'יהאד האסלאמי. ישראל כאדוניה בארצות הברית בקרוב יפעילו לחץ על ממשלת כזו אם אכן תקום לדכא כל התנגדות לכיבוש. . . מלחמת האזרחים חשפה שתי עובדות חשובות. האחת כי קבוצת אבו מאזן קיבלה כמות גדולה של נשק מארצות הברית וישראל בסיוע מצרים והיא פועלת בחסות ישראל והאימפריאליזם האמריקאי. השנייה כי לחמאס אין פרוגראמה היכולה לאחד את המוני העם הפלסטיני למאבק כנגד הכיבוש. המטרה של שליטי ארצות הברית וישראל היא לחסל את השפעת החמאס בקרב המוני הפלסטינים, וממשלה כזו שלא מסוגלת להביא להישגים ממשיים תעשה זאת ביתר יעילות מכל חיסול פיזי. סביר שנשמע בתקופה הבאה על חידוש "תהליך השלום", אך זה יוליך לאותו מקום כמו כל חידושי "תהליך השלום" האימפריאליסטי. האימפריאליזם יודע היטב כיצד ליצור בעיות חריפות, אך אינו יודע כיצד לפתור את הבעיות שהוא יצר. המעמד השליט בישראל, לעולם לא יסכים להקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית, אלא לכל היותר בנטוסנט. לעולם לא ישחרר את ירושלים המזרחית הכבושה. לעולם ל א יסכים להסיר את גושי ההתנחלויות, ובוודאי שלא יסכים להחזרת הפליטים שגורשו ב48. את הדרך כיצד לצאת מביצת הדמים האימפריאליסטית הבנויה על האינטרסים האנוכיים של הקפיטליסטים, מראים המוני אמריקה הלטינית הנאבקים למען חברה סוציאליסטית, כאשר את המאבק מנהיג הנשיא הנבחר של וונצואלה. רק מהפכה סוציאליסטית שתקים פדרציה סוציאליסטית של המזרח התיכון תפתור את השאלה הלאומית בארץ זו.
 
נצחון של מי? החמאס?

לגבי ממשלת האחדות: הם מדברים על זה כבר חודשים ולא יוצא מזה כלום, ואם גם תהיה הסכמה בינהם, אם היא לא תהיה מוסכמת עלינו ממשלת האחדות תאבד ממשמעותה מאחר ולא תוכל לייצר תפוקות עבור הפלשתינים והם יחזרו להרוג אחד את השני. הפסקת ההרג ההדי תלויה בהם, הכי קל בעולם זה להתבכיין ולהתקרבן אבל מי שבסופו של דבר בוחר להרוג אחד את השני הם הפלשתינים, זה לא על המצפון שלנו ולא על האחרות שלנו, אחנו חביבי, כבר לא בעזה, כל מה שקורה שם זה עיניינם, מצידי שיבשלו לעצמם איזו סברה ושתילה, לא תפקידינו למנוע אותה, אסון הומניטרי? בחירה שלהם, זה שבתרבות שלהם מקובל ליישב מחלוקות באמצעות הרג המוני זה עיניין פנימי שלהם. ברור לי שהתאחדות של שני הצדדים יכולה לקרות רק אם יש מטרה משותפת, לא מתוך הסכמה או רצון להתאחד, כלומר שבמקרה הזה משמעותה היא התאחדות נגד ישראל, ואם זו האופציה השניה אז אל לנו להפריע למציאות נוכחית, שיתישו את עצמם. אין שום "מצור" על עזה, עזה היא רצועה עצמאית, זכותה של כל מדינה לסגור את גבולותיה מצד שהוא אויב, זהו לא מצור. גם אין "מדיניות הרעבה", זהו עוד שקר שטני שמבוסס על...כלום, יש טרור מעזה, יש קסאמים - אז הגבולות נסגרים, יש הברחת אמצעי לחימה ממצרים - אז גבולות נסגרים, לא "מדיניות הערבה", אין לישראל שום רצון ושום כוונה להרעיב אף אחד. ברגע שמדינה נאלצת להתגונן ותוך כדי ההתגוננות היא נאלצת לסגור מעברים וגבולות ותוך כדי סגירת המעברים והגבולות נוצר מצב של מצוקה בצד השני זה כבר לא על אחריות המדינה המתגוננת מאחר והיא המדינה שמתגוננת ובין אם היא "כובשת" או לא, זה בכלל לא רלוונטי, נחש למה? כי גם למדינה כובשת יש, מבחינתה, את כל הזכות שבעולם להתגונן. אבו מאזן לא שולט בשטח, לפחות כרגע, אז לפחות כרגע ההבטחות נדחות, ברגע שהוא ישלוט בשטח אז יפורקו מחסומים, מדוע הוא לא שולט בשטח?, לא חשוב ולא משנה, הוא פשוט לא! "אלפי פלשתינים נמקים בכלא", אלפי מחבלים, טרוריסטים, יצורים חסרי צלם אנוש שבשם השנאה והרצון להשמיד את ישראל (אצלם הכיבוש הוא ישראל בקווי 67', הוא לא מתחיל ב67', הוא אפילו לא מתחיל ב48', הוא התחיל לפני יותר ממאה שנה), ישלחו ויארגנו פיגוע התאבדות בלב אוכלסיה אזרחית. הפת"ח לא ]ועל בחסות אף אחד מלבד עצמו, לא "אימפריאליזם אמריקאי" ולא ישראל, פשוט יצא שבין שני הצדדים הוא היותר מתון ולכן הוא מקבל סיוע, כמו שהחמאס מקבל סיוע מאיראן. לא תקום שום פדרציה, משום סוג במזרח התיכון, לסוציארליזם שזו בכלל תורה כלכלית חברתית אין שום קשר, יש כאן שתי ברירות: או 2 מדינות לשני עמים על פי עקרונות של הפרדה אמתית בין העמים ללא שום קשר לאזרחות כזו או אחרת, או מלחמה טוטאלית שבסופה רק צד אחד ישרוד בין הים לירדן, אני בשמחה מוכן לוותר על מצב שבו רק צד אחד ישרוד כי המחיר האנושי יהיה כבד ומעדיף מדינה קטנה יותר כאשר לצידה תהיה מדינה פלשתינית עצמאית.
 
שכחתי... זה בכלל לא משנה מי מנצח

העיקר שהוא מנצח את "ארה"ב האימפריאליסטית המרושעת" את השנאה הזאת אני כנראה אף פעם לא אבין... מה שקנאה וצרות עין עושות לבן אדם...
 
למעלה