הדרך ליציאת מצרים...
סיפור יציאת מצרים מלמד אותנו שלעיתים החירות גובה מחיר שלא כל אחד מוכן לשלמו. אך יהא המחיר גבוה ככל שיהא, החירות שלנו, כעם בכלל וכאדם בפרט, מעניקה משמעות לחיינו ועושה אותם ראויים. לכן, אנו מחנכים את הדור הבא {ולא פחות מכך את עצמנו} לזכור את יציאת מצרים ולהטמיע את הזיכרון בתוך חיינו. פרעה הוא הכוח המנוכר, הזר, המבקש לשעבד אותנו והקב"ה מצילנו מידיו, מידי השעבוד. בחיינו, אנו מתמודדים לא מעט עם "פרעה" מכל מיני סוגים. וה"פרעה" הזה, מידי פעם משתכן לו בתוכנו ומביאנו לידי כך שנשאר משועבדים. כל אחד יכול מרגיש שהוא חי חיי שעבוד, חיי תלות. יש התלויים בכסף, יש המכורים לאוכל, לסם, לסיגריות, לרדיפה אחר הבילוי, יש התלויים באדם אחר, בן זוג, הורה, חבר, בוס ואינם עצמאיים וחופשיים לחלוטין, והשעבוד נוגס בכל חלקה טובה, עד כי האדם מרגיש שללא שעבוד זה חייו אינם חיים, הוא נכנס לשגרה משועבדת אינסופית. המשותף לכל אלה היא עצם העובדה שהם אינם בוחרים בחירות חופשיות מתלות, הבחירות שלהם אינן הבחירות הטובות והנכונות להם כבני אדם, אלא אלה בחירות התלויות בכסף, בסוג ההתמכרות, באדם אחר או בכל דבר אחר בו הם תלויים. תלויים עד כאב. כאב בגדלים שונים, ופתאום מגיע הרגע שבו מתפתחת מודעות לקיומו של המכאוב, מגיעים המכות שפוקחות לנו את העיניים ברוטינה הזו. ואז אנחנו שומעים את הלחישה של אי הנחת בתוכנו, לחישה ההולכת וגדלה לצעקה וכאן מגיע הרגע שבו אנו יכולים לעשות משהו כדי להפסיק את הכאב. אם הצלחנו לעשות זאת, אנו יוצאים מהמצרים האישית שלנו. משתחררים מהשעבוד, מהתלות. בלי המודעות לכאב, בלי הצעקה הפנימית, לא נוכל להפסיק את הכאב ולצאת מהמצרים שלנו. ככל שנדע להקשיב לעצמנו ברגישות ובעדינות, כך נוכל לשמוע את הלחישה עוד לפני שתהפוך לצעקה גדולה ומכאוב. שנלמד להטות אוזן לעצמנו, ללמוד מטעויות העבר, לשים לב ללחישות בתוכנו עוד טרם יהפכו לצעקות ולמכאוב גדול. שנשכיל לדעת לצאת ממצרים האישית, אם לבד ואם בסיוע מבחוץ, ולחיות חיים חופשיים, משוחררים מתלות. חיים בעלי בחירות חופשיות וטובות.
סיפור יציאת מצרים מלמד אותנו שלעיתים החירות גובה מחיר שלא כל אחד מוכן לשלמו. אך יהא המחיר גבוה ככל שיהא, החירות שלנו, כעם בכלל וכאדם בפרט, מעניקה משמעות לחיינו ועושה אותם ראויים. לכן, אנו מחנכים את הדור הבא {ולא פחות מכך את עצמנו} לזכור את יציאת מצרים ולהטמיע את הזיכרון בתוך חיינו. פרעה הוא הכוח המנוכר, הזר, המבקש לשעבד אותנו והקב"ה מצילנו מידיו, מידי השעבוד. בחיינו, אנו מתמודדים לא מעט עם "פרעה" מכל מיני סוגים. וה"פרעה" הזה, מידי פעם משתכן לו בתוכנו ומביאנו לידי כך שנשאר משועבדים. כל אחד יכול מרגיש שהוא חי חיי שעבוד, חיי תלות. יש התלויים בכסף, יש המכורים לאוכל, לסם, לסיגריות, לרדיפה אחר הבילוי, יש התלויים באדם אחר, בן זוג, הורה, חבר, בוס ואינם עצמאיים וחופשיים לחלוטין, והשעבוד נוגס בכל חלקה טובה, עד כי האדם מרגיש שללא שעבוד זה חייו אינם חיים, הוא נכנס לשגרה משועבדת אינסופית. המשותף לכל אלה היא עצם העובדה שהם אינם בוחרים בחירות חופשיות מתלות, הבחירות שלהם אינן הבחירות הטובות והנכונות להם כבני אדם, אלא אלה בחירות התלויות בכסף, בסוג ההתמכרות, באדם אחר או בכל דבר אחר בו הם תלויים. תלויים עד כאב. כאב בגדלים שונים, ופתאום מגיע הרגע שבו מתפתחת מודעות לקיומו של המכאוב, מגיעים המכות שפוקחות לנו את העיניים ברוטינה הזו. ואז אנחנו שומעים את הלחישה של אי הנחת בתוכנו, לחישה ההולכת וגדלה לצעקה וכאן מגיע הרגע שבו אנו יכולים לעשות משהו כדי להפסיק את הכאב. אם הצלחנו לעשות זאת, אנו יוצאים מהמצרים האישית שלנו. משתחררים מהשעבוד, מהתלות. בלי המודעות לכאב, בלי הצעקה הפנימית, לא נוכל להפסיק את הכאב ולצאת מהמצרים שלנו. ככל שנדע להקשיב לעצמנו ברגישות ובעדינות, כך נוכל לשמוע את הלחישה עוד לפני שתהפוך לצעקה גדולה ומכאוב. שנלמד להטות אוזן לעצמנו, ללמוד מטעויות העבר, לשים לב ללחישות בתוכנו עוד טרם יהפכו לצעקות ולמכאוב גדול. שנשכיל לדעת לצאת ממצרים האישית, אם לבד ואם בסיוע מבחוץ, ולחיות חיים חופשיים, משוחררים מתלות. חיים בעלי בחירות חופשיות וטובות.