הדרך להוצאה קשה

[יצחק וולסטר]

הדרך להוצאה קשה

שלום רב, אני סופר. לא סופר כסף, כותב סיפורים ורומנים. למדתי 70 שנה באוניברסיטת החיים, ויש לי הרבה מאוד מה לספר. יש גם קהל פוטנציאלי רב שרוצה לקרוא את הספרים שאני כותב. הבעיה מתחילה עם המולים. זה כמו שמישהו שרוצה לעלות על הכביש הראשי, להשתלב בתנועה, כדי שיוכל להגיע למחוז חפצו, שם מחכים לו, אבל בכביש עוברים מכוניות גדולות פגוש אל פגוש, ולא נותנים באגרסיביות למישהו מן הצד לעלות. במציאות התחבורתית דואגת הממשלה בדרך כלל, ( לפחות בצמתים החשובים) להציב רמזורים או שוטר המכונים את התנועה, ומאפשרים לכל אחד לנסוע. במציאות הספרותית אין שוטר וכל האלים גבר. המולים הגדולים קשורים עם מפיצים גדולים שקשורים עם רשתות החנויות באופן בלעדי. ההוצאות הללו הן עסקים מסחריים גרידא, ולמרות שהם מנסים להיראות למראית עין כשוחרי האיכות, המטרה היחידה שלהם להפיק רווחים כספיים. לפי כך הבחינה היחידה שבוחנים בכתב יד שנשלח אלכן, היא הפוטנציאל המסחרי. היות והפוטנציאל המסחרי מסתתר מאחורי שם הסופר, די להביט בשם השולח ולסוג אותו בהתאם. כמו אצל מנגלה, הטובים מופנים ימינה אל הלקטורים והעורכים, והאחרים שמאלה אל מדף ההתקררות. לאחר תקופת הצטננות לפי גודש המדף, נשלחים חזרה בצרוף מכתב מסוגנן יפה: " המערכת בדקה את החומר, אך לצערנו לא נוכל לשלב את הספר בתוכנית ההוצאה לאור שלנו. אנו מאחלים לך הצלחה בהבאת הספר לדפוס." איש לא בודק ואיש לא קורא, מאחר וחבל לבזבז זמן יקר של הבודקים על מישהו שאין לו פוטנציאל מסחרי. לאחרונה לקחתי כ 300 דפים ריקים, הדפסתי כותרת: "יצחק וולסטר ספר שלא כתוב בו שום דבר, כל הזכויות שמורות למחבר." כרכתי בכריכיה ושלחתי אותו להוצאת כתר בירושלים. לא עבר זמן רב וקיבלתי תשובה בדיוק לפי הנסח שלמעלה. בברכה יצחק וולסטר

 

[gordiwow]

מנהלי תפוז שלום

אנא שילטו בגודל הבאנרים שאתם משליכים עלינו, יען כי מטרה ראשונית פה היא להצליח לקרא את ההודעות של שאר חברי הפורום. כמה שלא ניסיתי, כולל הרטנת טקסט וכולי, לא ניתן לקרא את ההודעה - היא מוסתרת ע"י פרסומת לאתר קניות!! אז אנא - או שתקטינו את השטח של ההודעות או שתקטינו את השטח של הפרסומת. ככה - אי אפשר!!!

 

[Rivendell]

גורדי ../images/Emo13.gif תפנה את התלונה לפורום

"תפוז משוב" - 168. ככה הנהלת הפורומים גם תראה אותה.

 

[Rivendell]

וליצחק - חלק גדול מההודעה נחתך

אבל הצלחתי בסופו של דבר לקרוא אותה. (גזרתי והדבקתי בוורד). אתה לא תאהב את דעתי, אבל בגלל שפרסמת את ההודעה בערך בכל פורום קיים אני מניחה שאתה כן רוצה תגובות. אז אם אתה לא רוצה לשמוע ביקורת - פשוט תדלג מראש על ההודעה שלי.. נשמע לי שאתה פשוט מרגיש שיותר נוח "להפיל" על ההוצאות את הכשלון האישי שלך. זה לא שאני חושבת שההוצאות נהדרות, מושלמות ולא טועות. כי הן טועות הרבה פעמים, ויש הרבה ספרים וכתבי יד טובים שמפוספסים. אבל כן נשמע לי שאתה מאוד מתוסכל, ושבמקום לעשות בדק בית אצלך, אתה מעדיף לזרוק את האחריות על.. כולם, בערך. רק מקריאת ההודעה אני מתחילה להבין את הבעיה.. "בכביש עוברים מכוניות". צר לי, זה לא בעברית. בעברית, מכוניות עוברות. נכון שאלה דברים שאפשר לתקן, אבל אני גם יכולה להבין למה לקטור שמקבל כתב יד עם הרבה טעויות כאלה, שהן טעויות גרמטיות ולא טעוית הקלדה, יתקשה לקחת אותו ברצינות. והדפים הריקים שלך מזכירים לי בעיקר את "האזרח י'", שמטריד מיני משרדים ממשלתיים ב... שטויות. אני משוכנעת שהם שמו לב שכתב היד ריק. אבל מה רצית שיכתבו לך? "אדוני היקר, אתה מציק לנו"?

 

[gordiwow]

כן - זה גם מה שאני עשיתי

עוד לפני שאמרת לי!!! (אני חכם כמעט כמו ריווי...

). וגם אני שמתי לב לשגיאה שלו, וגם אותי זה עצבן. ובקיצור - רואים המון ספרים של סופרים צעירים ולא מוכרים, מעניין שהם הצליחו לעבור את מכשול השם המוכר. לא נראה לי שעל סמך שם בלבד עושים החלטה, וההשוואה לשואה חורה לי מאד. לא שההוצאות הן טלית שכולה תכלת, כמאמר מנהלתנו הנבונה, אבל דחיל רבאק - נשמע קצת כמו קונספירציה של X-FILES. נראה לי שהגזמת...

 

[Rivendell]

ובכל זאת תפנה לתפוז משוב, כדי שזה

יטופל

ואתה חכם לפחות כמוני, אם לא הרבה יותר.

 

[gordiwow]

די, די, תמשיכי. מספיק - זה טוב...

אני ממש

...

 

[siv30]

אדון וולסטר הנכבד,

ראשית, פנית לקבל אמפטיה במקום הלא נכון, אנחנו מביעים את חוות דעתנו המנומקת והמכובדת על יצירות שקראנו, על כאלה שלא קראנו אנחנו לא יכולים להביע אף לא מילה. שנית, לעיתים אנחנו קטלניים בביקורת שלנו ולא כל מה ש"הולך" מסחרית אוטומטית זוכה אצלנו ל- 5 כוכבים. שלישית, אני לא מתה על דוגמאות מתקופת השואה, אני חושבת שאפשר בלעדיהן, זה לא נותן עוצמה מיוחדת לדברים שלך וזה גם לא מזעזע אותי (ואני בטוחה שגם לא את כל שאר הקוראים) זה סתם מציק בעין. רביעית, שקלת שאולי כתב היד שלך לא ראוי לפרסום

בפעם הבאה תשתדל לכתוב את ההודעה בתוך הפריים כדי שיתר הקוראים יוכלו לקרוא. המשך נסיון מוצלח.

 

[Rivendell]

וההשוואה לשואה - לא רק שהיא פסולה

בעיני אלא שהיא כל כך לא במקום שאין לי מילים בכלל להתחיל לתאר את זה. וזה מעורר בי כמויות אנטגוניזם שמזמן לא הרגשתי. לא נראה לך שקצת נסחפת? להשוות את הוצאות הספרים למגלה?!?!?!?!?! אני ממש חושבת שכן. אני גם ממש חושבת שאתה צריך להתנצל על האמירה הזאת, אבל זה כבר לשיקולך.

 

[roni64]

יחס אישי יותר

תקבל אצל ההוצאות הקטנות, מה שכמובן לא מבטיח נכונות שלהן להוציא את הספר. וההשוואה לשואה? בחייך!

 

[דוסטו]

ולסטר, בא אומר לך משהו

קצת אחרת ממה שאמרו לך כאן. מישהו צריך להסיר את הכפפות ולגנוז את הנימוס. אתה כנראה שילוב איום של טפשות ורשעות. מי שעושה שמוש במנגלה כמטפורה ליחס של מו"לים,יהיה אר יהיה היחס לו זכה מהם, וגם אם כשלעצמו הוא חושב שהוא שבוט של דוסטויבסקי -הוא אבק אדם. יהודי, ועוד בן דור השואה שעושה זאת - הוא נמושה. יונק חסר חוליות. מין נכחד (תודה לאל) מר וולסטר - גם אם תתן לי את הבל פיך המודפס בחינם; יתרה מכך- גם אם תשלם לי כדי שאקרא את הרהורי לבך הערל -לא אעשה זאת.

 

[neta2]

מילא העובדה שבכדי לקרוא

את הודעתך העכבר שלי עובד שעות נוספות בתזוזה ימינה ושמאלה.. וקשה לנו ככה. אבל השגיאות?

זה קצת צורם. לא ממש טרחתי לראות מה עוד ענו לך חבריי המלומדים לפני, אולם אני ממש לא הצלחתי לרדת לסוף דעתך: מה בדיוק אתה מחפש כאן? שנזדהה עם מה? ולמה השוואה איומה ולא במקום למנגלה? תסלח לי אדוני הנכבד, אבל אני בהחלט סבורה כי ההשוואה למנגלה הינה בוטה ולא במקום. מאחר ולא קראתי מפרי עטך איני יכולה לבוא ולטעון כנגד מו"ל כזה או אחר. שיהיה בהצלחה.

 

[arandiera]

זכורות לי חברות מכיתה ז'

הן היו ממלאות מחברות בהגיגיים טיפשיים, משורבטים. טעויות הכתיב התערבבו בטעויות הדקדוק, השפה היתה זולה. כשמישהו אמר להן עוד אז או בתקופה מאוחרת יותר שיש להן מה ללמוד היתה הצעקה עולה השמיימה. שלא יעלב אדם בן שבעים, שלמד באוניברסיטת החיים על ההשוואה הפשטנית, אבל זה הכל same same כמו שנהוג לומר בהודו. סופרים טובים כותבים ספרים טובים ובדרך כלל זוכים לבמה. חלקם עובדים קשה ומוציאים זאת באופן כמעט פרטי, אחרים עובדים קשה יותר ומנצחים בתחרות זו או אחרת (ארצנו דווקא משופעת בהם) וזוכים לתהילה ראשונית שאחריה, דרכם, לו רק יהיו ראויים לכך, דרך המלך היא. מי שלא יודע לרקוד שלא יאמר שהרצפה עקומה, מי שלא יודע לצייר שלא יבכה שלא שמו תמונה שלו במוזיאון הארץ. בחיי. בשבוע הספר הדוכנים עמוסים ספרים חדשים, יוצרים צעירים ומבוגרים שאף אחד לא מכיר חותמים על הספרים וממשיכים הלאה, לספר הבא, אם אכן יש להם קהל. כל סופר, תופתע לשמוע כותב ספר ראשון, וכל ספר ראשון הוא של סופר לא מוכר (לוגיקה פשוט האין זאת?). סוף דבר הכל נשמע. לגבי ההשוואה למנגלה ימ"ש וטעויות בסיסיות בעברית, אין עוד מה לומר. אמרתם הכל (דוסטו, התעלית!!). ---- יש לי תחושה כאילו מלכתחילה מישהו כאן לא התכוון לקרוא את כל השרשור ותחושה חזקה יותר שאותו מישהו אם באמת התכוון למה שאמר לא יתייחס לביקורת שלילית. נו מילא ----

 

[Rivendell]

../images/Emo45.gif ארנדירה - אני איתך!

כל סופר צריך מתישהו להוציא ספר ראשון. אם הספר שלו טוב - ההכרה תגיע, בזמנה החופשי ועם הרבה מאמץ. אבל מה לעשות שיותר קל להאשים אחרים בכשלונות במקום לבדוק את עצמך. חות מזה, לטעמי כתיבה דורשת הרבה מאוד דברים מהאדם. כתיבה טובה, זאת אומרת. נסיון חיים זה אמנם אחד מהם - אבל בהחלט לא היחיד. אז מה לעשות שלפעמים גם לאוניברסיטה אמיתית, לא רק לזו של החיים, יש מה לתרום. וכם אני זוכרת המוני חברות עם אמביציות ספרותיות שהיו מנותקות לחלוטין מהמציאות. משום מה כולם חושבים שהם צריכים לכתוב ספרים (היום בדיוק קראתי שוב את "צריך סוף לסיפור אהבה" של ליברכט, אני תיכף מחפשת את הציטוט המתאים משם). וגם לי לא נראה שוולסטר יטרח לקרוא את התגובות. אבל אי אפשר להגיד שלא ניסינו.

 

[Rivendell]

והציטוט -

"'מי שרוצה לישון בשקט לא יכול להיות סופר'. 'אבל זה לא רציני - כל החיים...' 'למה כולם רוצים להיות סופרים? בכל מקום תמיד ניגש אלי מישהו שמספר על סיפור שהוא רוצה לכתוב. היום זה אתה, אתמול זה היה סטודנט שמחלק דואר. תמצאו לכם משהו אחר לעשות. לא כולם מוכרחים להות סופרים.' .... 'אז את אומרת לי שלא כדאי להתחיל לכתוב?' 'לא כדאי. הכתיבה לא פותרת שום דבר. רק מסבכת'." ורק כצ'ופר, וכי אני מאוד אוהבת את הסיפור הזה, אני מצטטת לכם גם את הסוף, שתמיד נורא נורא מרגש אותי.... הסוגריים במקור, וזה אחד הדברים הכי יפים בסיפור הזה, שבנוי קצת כמו פילם-נואר, כשהגיבורה מדברת אל הקורא ישירות, בסוגריים. מקסים. "(אבי אהב את הים אהבה גדולה. יושבים ופנינו אל המים, נוגסים בקלחי תירס כשני נגני מפוחית, הייתי מציצה בו מזווית העין, רואה את הכיסופים שבעיניו. 'מי מסדר את הגלים בשורות?' שאלתי אותו פעם, לא מתוך סקרנות אלא מתוך חרדה שהנה-הנה הוא הולך ונמוג אל המקום הרחוק ההוא. ואבי בלע את גרגירי התירס שבפיו: 'אלוהים מסדר את הכל. גם את השן שנפלה ואת השן שתצמח'. 'איך הוא מסדר גם את זה וגם את זה?' והוא ענה: 'באהבה. כשתגדלי את תביני את זה: כל הדברים הנכונים נעשים תמיד באהבה'.") עכשיו שמישהו יעז להגיד שזה לא מרגש אותו |מוחה דמעה|.

 

[Boojie]

האמת, ציטוט מוזר.

לפחות האנשים שאני מכירה שכותבים, לא כותבים כי כדאי או לא כדאי, כי עדיף או לא עדיף, ואפילו לא כי רוצים או לא רוצים. כותבים כי זה שם וכי אי אפשר אחרת. בעיניי, מישהו ש"תמיד רצה לכתוב" הוא מגוחך, בתור מינימום. או שאתה כותב, או שלא. כתיבה זה לא משהו שאתה מתכנן למתישהו בעתיד הרחוק, כמו להחליף את הסלון, נגיד. כתיבה זה משהו שאתה עושה, כי זה יושב לך בפנים ודורש לצאת החוצה. ולגבי מכתב ההתבכיינות המופלא לעיל, לא ראיתי טעם להגיב. אכלו לי שתו לי קופחתי נשדדתי. בס-דר. שיהיה. אני האחרונה שאטען שהמצב מושלם בהוצאות לאור, אבל בחיאת. בשביל מה בדיוק ההתבכיינות הזאת טובה? מה בדיוק מישהו רוצה להשיג באמצעותה, חוץ, אולי, מאשר איזשהו תעלול יחסי ציבור שיגרום לקהל שוכני הפורומים להכיר את שמו?

 

[savion78]

"צריך סוף".... איזה יופי!!!

 

[Rivendell]

נכון ../images/Emo99.gif אני מאוד אוהבת אותה.