עבר ואף התקבל
כנראה שבכל זאת לא צריך להתייאש מצה"ל.. אני, אגב על המשפט "אמא טובה תמיד" הוספתי רק נקודה - אין הרי מה להוסיף, המשפט תמיד נכון. ועל זה אמרה לי הפסיכולוגית שזו התנשאות והתחכמות, ואם אני רוצה להתקבל לעבודה אני צריכה לרשום משהו שיבטא את אופיי הנפלא , האופטימי והנמרץ .. על העץ הנפלא שציירתי (באמת יצא יפה - משהו שהעתקתי מציור מקסים של ספר ילדים ועם המון פרטים) היא ציינה שענפיו הכפופים מציינים את אישיותי הנוטה להתכופף, החור שבגזע (לא ציירתי את הארנב שהיה במקור) מציין איזה משהו נוראי אחר כבר לא זוכרת מה, וזה שלא רואים את השורשים מעיד על זה שאני מרחפת ולא נטועה בקרקע - וכל טענותי על זה שאת השורשים באמת לא רואים כי הן מתחת לאדמה זכו לבוז וזלזול מצד מנתחי האישיות המנוסים שלמולי. והכי שוס היה הסיפור שצריך לכתוב על פי תמונות או על פי פתיחה: מראים לך תמונה חשוכה עם איזה ילד אומלל מחזיק בידו כינור מעוקם ושבור - לא תכתוב סיפור על איך שנשבר לו הכינור והוא עצוב. מכניסים פתיחה כגון "יום אחד הלכתי ביער ופתאום .." - לא תספר על הזאב הנורא שמשוטט בעיר (אסוציאציות של כל אדם נורמלי ששמע אי פעם את כפה אדומה. לא?) אז מסתבר שלא: את כל הגחמות האנטי חברתיות, נפשעות ופסימיות אסור להראות למעבידיך המיועדים, והפסיכולוגיים עולצים בכל ליבם כשהם מחפשים תמונות קודרות יותר ויותר ופתיחות הרפתקניות יותר ויותר, בו בזמן שהם רומזים לך שאם לא תמציא משהו אופטימי, נחוש ורב פעלים (ועם זאת שמרני וממוסד כיאות) לא תקבל את עבודתך החדשה.