אריה_בעל*גוף
New member
``הדרך השלישית...`` [ח`]
- בימים הבאים , הסתובבתי בתחושה מאד מוזרה, ידעתי שלא הייתי הוגן, הן סיכמנו… אך מנגד ידעתי שלא… פשוט טוב שלא עשיתי זאת. חיפשתיה בצ`אט במשך כל הימים הבאים, לא היה לה זכר… עבר חודש עברו חודשיים, בקר אחד ביושבי מול המחשב, קיבלתי פנייה מניק לא מוכר, שאלה S” `` עניתי כן, הזמינה לחדר פרטי, נכנסנו, פתחנו במילות נימוסים התעניינתי בשלומה, התנצלתי על שלא עמדתי בסיכום ,ואמרתי שאני פה די הרבה זמן רק על-מנת להתנצל אמרה שעקבה אחריי כל הימים האלה והתלבטה אם לפנות אליי, לבסוף, היום בהחלטה ריגעית החליטה שכן, ושאני לא צריך להתנצל, ההפך הוא הנכון שהיא ממש שמחה שלא התגלגלנו לכך ושהצלחתי לעצור בזמן ואף הודתה לי. ניסתה להסביר ולשכנעני, שזו הפעם הראשונה והיא לא מבינה איך בכלל העזה לחשוב על מפגש כזה כפי שהציעה…. חזרה על כך מספר פעמים בסיטואציות שונות באותו צ`טוט. אומנם , נפגשה עם גבר או שניים מן הצ`אט …אך זה לא זה, זה תמיד הרס את מה שצמח וירטואלית, והסתיים . ושהיא ממש לא מבינה מה קרה לה . שאלה אותי אם אפשר להמשיך לצ`וטט עמי עניתי בחיוב. אמרה שרוצה להתנצל ולהתוודות על שקרים קטנים שהיו בצ`אט. אמרתי בבקשה, החלה לשנות מספר פרטים עליה… ואני אני ידעתי שזה לא ייתכן שהנה זה קורה לי או שמא זו רק אשליה??? נדרכתי כולי, אתה מקשיב? כן עניתי, אני לא גרה , היכן שנפגשנו…. אני ירושלמית, בת XYZ יש לי שלשה ילדים, עצמאית… אז של מי הבית שנפגשנו בו??? אה, זו הדירה של אחותי, היא כרגע בחו``ל ואני נוסעת אחת לשבוע לבדוק שהכל בסדר, דאר ועניינים. שאלה: ומה איתך?? אני? מה איתי אני? שאלה, הבהירה עצמה: מי אתה? אני לא תיחמנתי, אצלי כל הפרטים שנתתי אמת, עניתי. המשכנו לצ`וטט, באותו יום ובימים הבאים, קובעים שעה, נפגשים וירטואלית מצ`וטטים , לאחר מספר שבועות שאלה, אם נוכל להפגש? סתם מפגש ,כוס קפה ולא יותר, למרות שאני חשה מעט מבוכה בעקבות הצורה שבא נפגשנו בפעם הקודמת . המממממ… קצת חששתי, חששתי בעיקר שלא אעמוד בזה , מפגש שני לא בטוח שאצליח לעצור את עצמי, ולחתוך בזמן כמו בפעם הקודמת, עזוב אותך תגיד לא, תחתוך וזהו אתה מסתבך יותר ויותר, מצד שני אישה זו היה בה משהו ,או אוליי זה אני ששבתי לסורי במשחקים של לבדוק ת`גבולות? אל תהסס, אמרה, נקבע ל- 15 דקות בלבד, כך לא נחוש במבוכה, ולא נהיה מעמסה אחד על השני אם זה ייתפוס מה טוב ואם לא, 15 דקות והביתה. זה רעיון לא רע חשבתי לעצמי , גישה נחמדה, שיכולה למנוע הרבה מבוכה … כן !! האותיות ריצדו על המסך, לא חושב שאני הקלדתי… כן, פשוט כזה, אבל כן. קבענו . נסעתי שוב, אותה הדרך, כמעט אותן מחשבות, עצור, עדיין לא מאוחר, פרסה, לך , ברח, תאמר לה שאתה לא גבר, סגור ת`באסטה איתה, אתה לא רואה שאתה ממש ממש מכניס ת`ראש שלך למיטה חולה?? אתה מסתבך, איבדת את העירנות והזהירות… חושב , מנסה לחשוב, להחליט, וחוזר חלילה.. מרגיש כמו בקופסא סגורה ללא מוצא, לא מצליח לפרוץ נתיב לחשוב בבהירות. מוצא עצמי מחנה ת`אוטו, וצועד במדרכה, מסתכל סביב בוחן ת`סביבה, מקום נאה, מטופח פרטים שלא שמתי לב ב``ביקורי`` הראשון. נוקש בדלת… ממתין… ממתין… כלום. חושב לעצמי, אם נקשתי כלל או שאני סתם בוהה בדלת. נוקש <שוב???> ממתין… הידית מסתובבת… חש בשברירי שניה מן תחושה של מתח , של משהו שאי אפשר לתארו, הדלת נפתחת… ואני עומד… בוהה.. הכל רועד סביב, חושך, חצי חושך, הכל סובב, העולם זז? … הבית זז? הכל נע סביב ולא, לא ייתכן, עומד שם מולה כמו ש… ולא מצליח לזוז. לללאאאא !!!!!!!!!!!! והיא ,,, היא שולחת יד… לדלת , נצמדת אליה, ניכר בה בעליל כי מתאמצת היא לבל תיפול, לא קולט כלום , על סף איבוד שליטה, אוליי לראשונה בחיי, נתקעתי במקומי מבלי יכולת להגיב, ופה, פה מולי, מישהי ,זקוקה לעזרה…. שברירי שניה לא יותר, הושטתי יד, אחזתי בה בכוח, טרקתי את הדלת בבעיטה אחורית, מה אני עושה, לאן אקח אותה, מה קורה ??? … - - - - - - - - - המשך יבוא. - - - - בזכותך..
- בימים הבאים , הסתובבתי בתחושה מאד מוזרה, ידעתי שלא הייתי הוגן, הן סיכמנו… אך מנגד ידעתי שלא… פשוט טוב שלא עשיתי זאת. חיפשתיה בצ`אט במשך כל הימים הבאים, לא היה לה זכר… עבר חודש עברו חודשיים, בקר אחד ביושבי מול המחשב, קיבלתי פנייה מניק לא מוכר, שאלה S” `` עניתי כן, הזמינה לחדר פרטי, נכנסנו, פתחנו במילות נימוסים התעניינתי בשלומה, התנצלתי על שלא עמדתי בסיכום ,ואמרתי שאני פה די הרבה זמן רק על-מנת להתנצל אמרה שעקבה אחריי כל הימים האלה והתלבטה אם לפנות אליי, לבסוף, היום בהחלטה ריגעית החליטה שכן, ושאני לא צריך להתנצל, ההפך הוא הנכון שהיא ממש שמחה שלא התגלגלנו לכך ושהצלחתי לעצור בזמן ואף הודתה לי. ניסתה להסביר ולשכנעני, שזו הפעם הראשונה והיא לא מבינה איך בכלל העזה לחשוב על מפגש כזה כפי שהציעה…. חזרה על כך מספר פעמים בסיטואציות שונות באותו צ`טוט. אומנם , נפגשה עם גבר או שניים מן הצ`אט …אך זה לא זה, זה תמיד הרס את מה שצמח וירטואלית, והסתיים . ושהיא ממש לא מבינה מה קרה לה . שאלה אותי אם אפשר להמשיך לצ`וטט עמי עניתי בחיוב. אמרה שרוצה להתנצל ולהתוודות על שקרים קטנים שהיו בצ`אט. אמרתי בבקשה, החלה לשנות מספר פרטים עליה… ואני אני ידעתי שזה לא ייתכן שהנה זה קורה לי או שמא זו רק אשליה??? נדרכתי כולי, אתה מקשיב? כן עניתי, אני לא גרה , היכן שנפגשנו…. אני ירושלמית, בת XYZ יש לי שלשה ילדים, עצמאית… אז של מי הבית שנפגשנו בו??? אה, זו הדירה של אחותי, היא כרגע בחו``ל ואני נוסעת אחת לשבוע לבדוק שהכל בסדר, דאר ועניינים. שאלה: ומה איתך?? אני? מה איתי אני? שאלה, הבהירה עצמה: מי אתה? אני לא תיחמנתי, אצלי כל הפרטים שנתתי אמת, עניתי. המשכנו לצ`וטט, באותו יום ובימים הבאים, קובעים שעה, נפגשים וירטואלית מצ`וטטים , לאחר מספר שבועות שאלה, אם נוכל להפגש? סתם מפגש ,כוס קפה ולא יותר, למרות שאני חשה מעט מבוכה בעקבות הצורה שבא נפגשנו בפעם הקודמת . המממממ… קצת חששתי, חששתי בעיקר שלא אעמוד בזה , מפגש שני לא בטוח שאצליח לעצור את עצמי, ולחתוך בזמן כמו בפעם הקודמת, עזוב אותך תגיד לא, תחתוך וזהו אתה מסתבך יותר ויותר, מצד שני אישה זו היה בה משהו ,או אוליי זה אני ששבתי לסורי במשחקים של לבדוק ת`גבולות? אל תהסס, אמרה, נקבע ל- 15 דקות בלבד, כך לא נחוש במבוכה, ולא נהיה מעמסה אחד על השני אם זה ייתפוס מה טוב ואם לא, 15 דקות והביתה. זה רעיון לא רע חשבתי לעצמי , גישה נחמדה, שיכולה למנוע הרבה מבוכה … כן !! האותיות ריצדו על המסך, לא חושב שאני הקלדתי… כן, פשוט כזה, אבל כן. קבענו . נסעתי שוב, אותה הדרך, כמעט אותן מחשבות, עצור, עדיין לא מאוחר, פרסה, לך , ברח, תאמר לה שאתה לא גבר, סגור ת`באסטה איתה, אתה לא רואה שאתה ממש ממש מכניס ת`ראש שלך למיטה חולה?? אתה מסתבך, איבדת את העירנות והזהירות… חושב , מנסה לחשוב, להחליט, וחוזר חלילה.. מרגיש כמו בקופסא סגורה ללא מוצא, לא מצליח לפרוץ נתיב לחשוב בבהירות. מוצא עצמי מחנה ת`אוטו, וצועד במדרכה, מסתכל סביב בוחן ת`סביבה, מקום נאה, מטופח פרטים שלא שמתי לב ב``ביקורי`` הראשון. נוקש בדלת… ממתין… ממתין… כלום. חושב לעצמי, אם נקשתי כלל או שאני סתם בוהה בדלת. נוקש <שוב???> ממתין… הידית מסתובבת… חש בשברירי שניה מן תחושה של מתח , של משהו שאי אפשר לתארו, הדלת נפתחת… ואני עומד… בוהה.. הכל רועד סביב, חושך, חצי חושך, הכל סובב, העולם זז? … הבית זז? הכל נע סביב ולא, לא ייתכן, עומד שם מולה כמו ש… ולא מצליח לזוז. לללאאאא !!!!!!!!!!!! והיא ,,, היא שולחת יד… לדלת , נצמדת אליה, ניכר בה בעליל כי מתאמצת היא לבל תיפול, לא קולט כלום , על סף איבוד שליטה, אוליי לראשונה בחיי, נתקעתי במקומי מבלי יכולת להגיב, ופה, פה מולי, מישהי ,זקוקה לעזרה…. שברירי שניה לא יותר, הושטתי יד, אחזתי בה בכוח, טרקתי את הדלת בבעיטה אחורית, מה אני עושה, לאן אקח אותה, מה קורה ??? … - - - - - - - - - המשך יבוא. - - - - בזכותך..
חחחח צוחקתתתתת, הפעם הוספתי גלידה וקובית קרח...אם כבר אז כבר... נווווווו ?!? יום נפלא לך ולכולנו - איריס.