אריה_בעל*גוף
New member
``הדרך השלישית...`` [ה`]
12.1984 [חלק שני] התעוררתי בבקר לתוך ים כחול, מוקף שדה חיטה זהוב…. הכנתי שתייה חמה ומעט מן העוגיות שנותרו לפליטה מן הלילה, שתינו אכלנו, התלבשנו, שנינו במדים<התפלאתי…. פעם ראשונה שהתפשטה כך חופשי לידי….> שאלה , מה התוכנית ? עניתי שאספר לה בדרך, יצאנו תפסנו אוטובוס לתחנה מרכזית, ומשם לצריפין, בשער בסיסה לא נתנו לי להכנס, ביקשתי לשוחח עם הקצינה מחוללת הבעיה מן הטלפון שבשער, לאחר כשעה קיבלתי אותה, הצגתי עצמי כידיד המשפחה שבא בידיים נקיות ומנסה לסיים הפרשייה בדרכי נועם, לא חלפו מספר דקות, והיא הופיעה בשער, הציגה עצמה, ורדה, לחצה יד הצדעתי….<שברתי את כל הקרח באחת, פרצה בצחוק….> שאלתי, המפקדת אפשר לשלוח את סיגל לאן שהיא צריכה להיות שתיהן הביטו בי במבט משונה , השתהות של כמה שניות ענתה כן, ביקשתי שתדבר עם הגורמים המוסמכים ותפתור לבד את העדרותה מאתמול בלילה, נענעה ראשה בהסכמה, ביקשתי וקיבלתי מספר דקות עם סיגל בצד. הובלתיה הצידה , הביטה בי בעניים מתמרדות ,אמרתי לה סיגל רק את טובתך מחפש , האמיני לי לי לא יצא דבר מכל הסיפור תסמכי עליי… הצליבה אצבעותיה בשלי ונפרדה נתלשה ממני, לויתיה במבטי עד שנעלמה בשבילים. פניתי לקצינה שהיזמינה אותי למשרדה, הכינה קפה , הציעה סיגריה, נעניתי בחייוב, שאלה , חבר שלה? עניתי לא. שאלה אם יש לי איתה משהו מהצד ? הראיתי מבט מופתע וחצי פגוע התנצלה מייד… הסברתי לה שאני יכול להרוס לה את הקריירה, ולהרוס את שמה אך גם את הילדה אנו יכולים להרוס וזה לא שווה לאף אחד מאיתנו. הכי טוב שתשמור מרחק כמה שיותר ושלא יהיה אפילו צל צילו של ספק לגבי כוונות מחשבות ,נסתרות או מוסוות…. הבטיחה, הסכימה, לחצנו יד נידבה עצמה להסיעני עד לשער של צריפין, הסכמתי ,שתקנו כל הדרך, כשפתחתי ת`דלת לצאת מן הרכב פנתה אליי ואמרה, אתה לא חייב לענות, אבל מה אתה בשבילה???? הבטתי בה, ועניתי , את לא תאמיני אבל האמת????…….כלום!!! חזרתי לירושלים ולשגרת חיי, לימודים, מעבדות, עבודה, פר``ח, ידידות, ….. אך סיגל סיגל תמיד היתה שם איתי, בלימודים, בעבודה, במעבדות ובעיקר עם הנשים בחיי…. זיכרונה תמיד עלה למול עניי ובראשי עת חיזרתי או חוזרתי בעת טיולי הלילה הארוכים ,בנחלאות או בימין משה שהסתיימו בדירתי, או בחדר במעונות הסטודנטיות, עם הפרטנרית אך סיגל ריחפה מעל…. עת הייתי עם גלי הפרועה הג`ינג`ית ``חברתי`` לספסל הלימודים שהשמיעה קולות ורחשים שהיה ממש לא נעים , עת הביאתיה לסיפוקה…היא היתה שם. או רות הצרפתיה שהיתה חברתו של דדייה, שהכל החל בבישול משותף ותמים במטבח המעונות , גלש לארוחת שני זוגות עם מישוש ``מיקרי`` עם רגליה של רות ברגליי והסתיים בסידור קבוע לימי ה` עת דידייה יצא עם קבוצת דוברי צרפתית <מביהס לתלמידי חו``ל של האונב` העיברית> לבילוי של גברים בלבד… ואני שקדתי על לימוד אספקטים חדשים של חיי המין שלה, ומימוש פנטזיות שהיו לה עלינו הישראלים והיכולות שלנו…<במיוחד לאחר שנודע לה שבוגר גולני אנוכי…> גם פה גלי ריחפה מעל… או, פאולה הארכינטינית, שברחה עם הוריה מאימת השלטון בארגנטינה… לא פסקה מלדבר על שלום ואחוות עמים, לא פסקה מלדבר על האישה המשועבדת והמדוכאת…. על עריצות השילטון ועוד כהנה וכהנה… אך הפתיעה אותי עת רצתה שאבוא לבקרה, אזרוק אותה על הארץ…. אקרע בגדיה מעליה ואבוא אליה כך, לא יאומן ,אך כל אחד ואהבותיו. לאחר שהסכמתי… רצתה שאקשור אותה, ואבצע בה זאת בכוח, ולאחר שאשתלט עליה אבצע זאת בכוח כפי שפינטזה ממבנה גופי החסון……….. לא הסכימה שזה סותר את כל תפיסתה על שיויון ואחוה… או אתי בוגרת בני עקיבא ושנת שירות לאומי…אך היתה לה חיבה מיוחדת לעיניינים שבנו לבינה, בעיקר עת נישארה שבת במעונות, ואנו אכלנו בצוותא מספר סטודנטים וסטודנטיות חובשי כיפה וחצאיות ארוכות, ולאחר טיול התרעננות באויר של ירושליים, באתי אליה לאחר דיונים פילוסופיים ומעט פרשת שבוע….תמיד עם כיפה לראשי, הייתה גם הילה מהחוג לביולוגיה שנה מעליי, ואותה ליוותה סיגל… וכן , גם הרכזת שלי , לפר``ח שבסוף הגעתי גם ….אליה או היא אליי עם סיגל מעל כמובן… וכן דליה, אותה קלטתי במפגשי פר``ח בזוית עניי…עם סיגל כמובן. ואת מיכל בת דודה של דליה שהגיעה לסנגר על דליה שניפגעה מהזנחתי… ולהטיף מוסר והסתיים במפגשים לוהטים במקומות שעסקתי באבטחתם על שולחן הענק בחדר הישיבות בבניין קרן היסוד, או באולם הספורט במכללת הדסה … גם שם היתה סיגל… את רחל , מזכירת מנכ``ל חברת האבטחה, את מילי, המתרגלת מהקורס לכמיה פיסיקאלית <בחורה גדולה כ-190 ס``מ עם לב זהב רחב…> את סימה, את דבי המיניאטורית מהחוג לפילוסופיה, את אילנה החתיכה שחלומה היה לדגמן והסתיים ….בחזרה בתשובה… ולבסוף בתום שנה ג, היתה סיגל עימי אף עת הייתי עם ש` הדוקטורנטית למקרוביולוגיה שהיתה המדריכה שלי במעבדה למיקרוביולוגיה במעבדה שבהדסה עין כרם, אישה מקסימה ועדינה שפלירטטנו בתום ובביישנות ואילולה פליטת פה שלה היינו ממשיכים כל חיינו בנפרד רק להוקיר ולהעריך זה את זו את זה… אף שם סיגל הייתה עם כל כולה בכל השפעתה הרבה עליי… את מיכל מקק``ל, ואביחייל מהנהלת חשבונות בסוכנות היהודית, ואת כולן ומעל כולן היתה וריחפה תמיד סיגל.... אך אליה לא באתי....
12.1984 [חלק שני] התעוררתי בבקר לתוך ים כחול, מוקף שדה חיטה זהוב…. הכנתי שתייה חמה ומעט מן העוגיות שנותרו לפליטה מן הלילה, שתינו אכלנו, התלבשנו, שנינו במדים<התפלאתי…. פעם ראשונה שהתפשטה כך חופשי לידי….> שאלה , מה התוכנית ? עניתי שאספר לה בדרך, יצאנו תפסנו אוטובוס לתחנה מרכזית, ומשם לצריפין, בשער בסיסה לא נתנו לי להכנס, ביקשתי לשוחח עם הקצינה מחוללת הבעיה מן הטלפון שבשער, לאחר כשעה קיבלתי אותה, הצגתי עצמי כידיד המשפחה שבא בידיים נקיות ומנסה לסיים הפרשייה בדרכי נועם, לא חלפו מספר דקות, והיא הופיעה בשער, הציגה עצמה, ורדה, לחצה יד הצדעתי….<שברתי את כל הקרח באחת, פרצה בצחוק….> שאלתי, המפקדת אפשר לשלוח את סיגל לאן שהיא צריכה להיות שתיהן הביטו בי במבט משונה , השתהות של כמה שניות ענתה כן, ביקשתי שתדבר עם הגורמים המוסמכים ותפתור לבד את העדרותה מאתמול בלילה, נענעה ראשה בהסכמה, ביקשתי וקיבלתי מספר דקות עם סיגל בצד. הובלתיה הצידה , הביטה בי בעניים מתמרדות ,אמרתי לה סיגל רק את טובתך מחפש , האמיני לי לי לא יצא דבר מכל הסיפור תסמכי עליי… הצליבה אצבעותיה בשלי ונפרדה נתלשה ממני, לויתיה במבטי עד שנעלמה בשבילים. פניתי לקצינה שהיזמינה אותי למשרדה, הכינה קפה , הציעה סיגריה, נעניתי בחייוב, שאלה , חבר שלה? עניתי לא. שאלה אם יש לי איתה משהו מהצד ? הראיתי מבט מופתע וחצי פגוע התנצלה מייד… הסברתי לה שאני יכול להרוס לה את הקריירה, ולהרוס את שמה אך גם את הילדה אנו יכולים להרוס וזה לא שווה לאף אחד מאיתנו. הכי טוב שתשמור מרחק כמה שיותר ושלא יהיה אפילו צל צילו של ספק לגבי כוונות מחשבות ,נסתרות או מוסוות…. הבטיחה, הסכימה, לחצנו יד נידבה עצמה להסיעני עד לשער של צריפין, הסכמתי ,שתקנו כל הדרך, כשפתחתי ת`דלת לצאת מן הרכב פנתה אליי ואמרה, אתה לא חייב לענות, אבל מה אתה בשבילה???? הבטתי בה, ועניתי , את לא תאמיני אבל האמת????…….כלום!!! חזרתי לירושלים ולשגרת חיי, לימודים, מעבדות, עבודה, פר``ח, ידידות, ….. אך סיגל סיגל תמיד היתה שם איתי, בלימודים, בעבודה, במעבדות ובעיקר עם הנשים בחיי…. זיכרונה תמיד עלה למול עניי ובראשי עת חיזרתי או חוזרתי בעת טיולי הלילה הארוכים ,בנחלאות או בימין משה שהסתיימו בדירתי, או בחדר במעונות הסטודנטיות, עם הפרטנרית אך סיגל ריחפה מעל…. עת הייתי עם גלי הפרועה הג`ינג`ית ``חברתי`` לספסל הלימודים שהשמיעה קולות ורחשים שהיה ממש לא נעים , עת הביאתיה לסיפוקה…היא היתה שם. או רות הצרפתיה שהיתה חברתו של דדייה, שהכל החל בבישול משותף ותמים במטבח המעונות , גלש לארוחת שני זוגות עם מישוש ``מיקרי`` עם רגליה של רות ברגליי והסתיים בסידור קבוע לימי ה` עת דידייה יצא עם קבוצת דוברי צרפתית <מביהס לתלמידי חו``ל של האונב` העיברית> לבילוי של גברים בלבד… ואני שקדתי על לימוד אספקטים חדשים של חיי המין שלה, ומימוש פנטזיות שהיו לה עלינו הישראלים והיכולות שלנו…<במיוחד לאחר שנודע לה שבוגר גולני אנוכי…> גם פה גלי ריחפה מעל… או, פאולה הארכינטינית, שברחה עם הוריה מאימת השלטון בארגנטינה… לא פסקה מלדבר על שלום ואחוות עמים, לא פסקה מלדבר על האישה המשועבדת והמדוכאת…. על עריצות השילטון ועוד כהנה וכהנה… אך הפתיעה אותי עת רצתה שאבוא לבקרה, אזרוק אותה על הארץ…. אקרע בגדיה מעליה ואבוא אליה כך, לא יאומן ,אך כל אחד ואהבותיו. לאחר שהסכמתי… רצתה שאקשור אותה, ואבצע בה זאת בכוח, ולאחר שאשתלט עליה אבצע זאת בכוח כפי שפינטזה ממבנה גופי החסון……….. לא הסכימה שזה סותר את כל תפיסתה על שיויון ואחוה… או אתי בוגרת בני עקיבא ושנת שירות לאומי…אך היתה לה חיבה מיוחדת לעיניינים שבנו לבינה, בעיקר עת נישארה שבת במעונות, ואנו אכלנו בצוותא מספר סטודנטים וסטודנטיות חובשי כיפה וחצאיות ארוכות, ולאחר טיול התרעננות באויר של ירושליים, באתי אליה לאחר דיונים פילוסופיים ומעט פרשת שבוע….תמיד עם כיפה לראשי, הייתה גם הילה מהחוג לביולוגיה שנה מעליי, ואותה ליוותה סיגל… וכן , גם הרכזת שלי , לפר``ח שבסוף הגעתי גם ….אליה או היא אליי עם סיגל מעל כמובן… וכן דליה, אותה קלטתי במפגשי פר``ח בזוית עניי…עם סיגל כמובן. ואת מיכל בת דודה של דליה שהגיעה לסנגר על דליה שניפגעה מהזנחתי… ולהטיף מוסר והסתיים במפגשים לוהטים במקומות שעסקתי באבטחתם על שולחן הענק בחדר הישיבות בבניין קרן היסוד, או באולם הספורט במכללת הדסה … גם שם היתה סיגל… את רחל , מזכירת מנכ``ל חברת האבטחה, את מילי, המתרגלת מהקורס לכמיה פיסיקאלית <בחורה גדולה כ-190 ס``מ עם לב זהב רחב…> את סימה, את דבי המיניאטורית מהחוג לפילוסופיה, את אילנה החתיכה שחלומה היה לדגמן והסתיים ….בחזרה בתשובה… ולבסוף בתום שנה ג, היתה סיגל עימי אף עת הייתי עם ש` הדוקטורנטית למקרוביולוגיה שהיתה המדריכה שלי במעבדה למיקרוביולוגיה במעבדה שבהדסה עין כרם, אישה מקסימה ועדינה שפלירטטנו בתום ובביישנות ואילולה פליטת פה שלה היינו ממשיכים כל חיינו בנפרד רק להוקיר ולהעריך זה את זו את זה… אף שם סיגל הייתה עם כל כולה בכל השפעתה הרבה עליי… את מיכל מקק``ל, ואביחייל מהנהלת חשבונות בסוכנות היהודית, ואת כולן ומעל כולן היתה וריחפה תמיד סיגל.... אך אליה לא באתי....
- - - - המתח גובר - - - - מתי כבר....סי(גל) תהיה בבחינת אממממ...ולא ריחוף מעל...? קראתי עד פרק ה` - לאחר שמכורה תלקק ת`קצפת אגיע לדובדבן (פרק ו`), לא אוהבת קצפת...) ``הייייייי , גברת - לא ת`דובדבןןןן!`` דרך תגובתך למדתי משהו חשוב - ומעתה והלאה אגיב גם על כתיבת פרקים בפני עצמם ולא אברך רק על המוגמר - תודה. כל השרות, הרינות, הדליות , האיריסים החנות, האפרוחים, המכורים והמכורות למניהין בהמתנה - נא לא ``למשוך זמן`` ! מכורהההההההה - - - - - יש לך שאלות יותר קלות מתוקה ?!? אמממ.....יום קסום ונפלא גם לך אריה - - - - עד לעונג הבא