יורי גרשוביץ
New member
הדרך המוצעת לח"כ
אחת הבעיות המרכזיות בעבודת הח"כים, מכל המפלגות, היא שאין להם כללים מוסריים וערכיים מוחלטים מנחים. לכן אני מציע את הנקודות הבאות לח"כים, במיוחד מהפד"ל, לשימם נר לרגליהם: *הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סיג לתורה *על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים *יהי ביתך פתוח לרווחה, ויהיו עניים בני ביתך *וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות *אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות *חכמים- היזהרו בדבריכם *אם אין אני לי- מי לי? וכשאני לעצמי- מה אני? ואם לא עכשיו- אימתי? *עשה תורתך קבע, אמור מעט ועשה הרבה, והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות *ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה *על שלושה דברים העולם עומד: על הדין, ועל האמת ועל השלום *וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון *וכל העוסקים עם הציבור יהיו עוסקים עמהם לשם שמיים *אל תפרוש מן הציבור *ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש *יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך ואל תהי נוח לכעוס *אין הרע, ויצר הרע ושנאת הבריות מוציאים את האדם מן העולם *יהי ממון חברך חביב עליך כשלך *וכל מעשיך יהיו לשם שמים *היום קצר והמלאכה מרובה *לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין לבטל ממנה *כל שמעשיו מרובים מחוכמתו- חוכמתו מתקיימת, וכל שחוכמתו מרובה ממעשיו אין חוכמתו מתקיימת *כל שרוח הבריות נוחה הימנו- רוח המקום נוחה הימנו, וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו- אין רוח המקום נוחה הימנו *והוי מקבל את כל האדם בשמחה *חביב אדם, שנברא בצלם *הכל צפוי והרשות נתונה, ובטוב העולם נידון והכל לפי רוב המעשה *כל שחוכמתו מרובה ממעשיו למה הוא דומה? לאילן שענפיו מרובין ושורשיו מעטין והרוח באה ועוקרתו והפכתו על פניו. אבל כל שמעשיו מרובים מחוכמתו למה הוא דומה? לאילן שענפיו מעטין ושורשיו מרובים שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו! *איזה הוא חכם? הלומד מכל אדם, שנאמר "מכל מלמדי השכלתי" *איזה הוא גיבור? הכובש את יצרו, שנאמר "טוב ארך אפים מגיבור ומושל ברוחו מלוכד עיר" *איזהו עשיר השמח בחלקו, שנאמר "יגיע כפיך כי תאכל, אשריך וטוב לך" *איזה הוא מכובד? המכבד את הבריות *אל תהי בז לכל אדם *אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם *כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם *כל כנסיה שהיא לשם שמים סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים *יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך, וכבוד חברך כמרא רבך, ומורא רבך כמורא שמים *הוי מקדים בשלום כל אדם *והוי זנב לאריות ולא ראש לשועלים *בנפול אויבך אל תשמח *אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו. יש קנקן חדש המלא ישן, ויש ישן שאפילו חדש אין בו *הקנאה והתאוה והכבוד מוצאים את האדם מן העולם *חכם---אינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כענין ומשיב כהלכה, ואומר על ראשון-ראשון ועל אחרון-אחרון, ועל מה שלא שמה אומר לא שמעתי ומודה על האמת *ארבע מידות באדם: האומר שלי-שלי ושלך-שלך זו מידה בינונית ויש האומרים מידת סדום. האומר שלי-שלך ושלך-שלי עם הארץ. האומר שלי-שלך ושלך-שלך חסיד. האומר שלי-שלי ושלך-שלי רשע. *כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר בטלה אהבה ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם *כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים, ושאינה לשם שמיים אין סופה להתקיים *הלומד מחברו פרק אחד, או הלכה אחת, או פסוחק אחד, או דיבור אחד או אפילו אות אחת צריך לנהוג בו כבוד *על תבקש גדולה לעצמך ועל תחמוד כבוד *יותר מלימודך- עשה *---והשמח בחלקו, והעושה סיג לדבריו---אוהב את הבריות, אוהב את הצדקות, אוהב את המישרים, אוהב את התוכחות--- נושא בעול עם חברו(!), ומכריעו לכף זכות, ומעמידו על האמת, ומעמידו על השלום--- שואל ומשיב, שומע ומוסיף, הלומד על מנת ללמד, והלומד על מנת לעשות, המחכים את רבו--- והאומר דבר בשם אומרו.
אחת הבעיות המרכזיות בעבודת הח"כים, מכל המפלגות, היא שאין להם כללים מוסריים וערכיים מוחלטים מנחים. לכן אני מציע את הנקודות הבאות לח"כים, במיוחד מהפד"ל, לשימם נר לרגליהם: *הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סיג לתורה *על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים *יהי ביתך פתוח לרווחה, ויהיו עניים בני ביתך *וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות *אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות *חכמים- היזהרו בדבריכם *אם אין אני לי- מי לי? וכשאני לעצמי- מה אני? ואם לא עכשיו- אימתי? *עשה תורתך קבע, אמור מעט ועשה הרבה, והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות *ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה *על שלושה דברים העולם עומד: על הדין, ועל האמת ועל השלום *וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון *וכל העוסקים עם הציבור יהיו עוסקים עמהם לשם שמיים *אל תפרוש מן הציבור *ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש *יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך ואל תהי נוח לכעוס *אין הרע, ויצר הרע ושנאת הבריות מוציאים את האדם מן העולם *יהי ממון חברך חביב עליך כשלך *וכל מעשיך יהיו לשם שמים *היום קצר והמלאכה מרובה *לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין לבטל ממנה *כל שמעשיו מרובים מחוכמתו- חוכמתו מתקיימת, וכל שחוכמתו מרובה ממעשיו אין חוכמתו מתקיימת *כל שרוח הבריות נוחה הימנו- רוח המקום נוחה הימנו, וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו- אין רוח המקום נוחה הימנו *והוי מקבל את כל האדם בשמחה *חביב אדם, שנברא בצלם *הכל צפוי והרשות נתונה, ובטוב העולם נידון והכל לפי רוב המעשה *כל שחוכמתו מרובה ממעשיו למה הוא דומה? לאילן שענפיו מרובין ושורשיו מעטין והרוח באה ועוקרתו והפכתו על פניו. אבל כל שמעשיו מרובים מחוכמתו למה הוא דומה? לאילן שענפיו מעטין ושורשיו מרובים שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו! *איזה הוא חכם? הלומד מכל אדם, שנאמר "מכל מלמדי השכלתי" *איזה הוא גיבור? הכובש את יצרו, שנאמר "טוב ארך אפים מגיבור ומושל ברוחו מלוכד עיר" *איזהו עשיר השמח בחלקו, שנאמר "יגיע כפיך כי תאכל, אשריך וטוב לך" *איזה הוא מכובד? המכבד את הבריות *אל תהי בז לכל אדם *אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם *כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם *כל כנסיה שהיא לשם שמים סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים *יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך, וכבוד חברך כמרא רבך, ומורא רבך כמורא שמים *הוי מקדים בשלום כל אדם *והוי זנב לאריות ולא ראש לשועלים *בנפול אויבך אל תשמח *אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו. יש קנקן חדש המלא ישן, ויש ישן שאפילו חדש אין בו *הקנאה והתאוה והכבוד מוצאים את האדם מן העולם *חכם---אינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כענין ומשיב כהלכה, ואומר על ראשון-ראשון ועל אחרון-אחרון, ועל מה שלא שמה אומר לא שמעתי ומודה על האמת *ארבע מידות באדם: האומר שלי-שלי ושלך-שלך זו מידה בינונית ויש האומרים מידת סדום. האומר שלי-שלך ושלך-שלי עם הארץ. האומר שלי-שלך ושלך-שלך חסיד. האומר שלי-שלי ושלך-שלי רשע. *כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר בטלה אהבה ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם *כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים, ושאינה לשם שמיים אין סופה להתקיים *הלומד מחברו פרק אחד, או הלכה אחת, או פסוחק אחד, או דיבור אחד או אפילו אות אחת צריך לנהוג בו כבוד *על תבקש גדולה לעצמך ועל תחמוד כבוד *יותר מלימודך- עשה *---והשמח בחלקו, והעושה סיג לדבריו---אוהב את הבריות, אוהב את הצדקות, אוהב את המישרים, אוהב את התוכחות--- נושא בעול עם חברו(!), ומכריעו לכף זכות, ומעמידו על האמת, ומעמידו על השלום--- שואל ומשיב, שומע ומוסיף, הלומד על מנת ללמד, והלומד על מנת לעשות, המחכים את רבו--- והאומר דבר בשם אומרו.