הדף היומי דף ג'

[mgb]

הדף היומי דף ג'

בס"ד מתנצל על האיחור בשיעור בגלל סיבות אישות! תחילה הלינק: http://hadafhayomi.co.il/index.php?l=he&a=homepage/archive&id=6&shortcut=1 בדף שנפתח יש ללחוץ "צפה" על דף ג' <<דף הגמרא>> קטע מהדף הקודם ב' ע"ב: "אמר רב משרשיא לא הזה כתיב כזה רב אשי אמר מי איכא מידי דעיקר רגל לא בעי פרישה טפל דידיה בעי פרישה ואפילו למאן דאמר שמיני רגל בפני עצמו הוא הני מילי לענין..." עמוד א': "פז"ר קש"ב אבל לענין תשלומין תשלומין דראשון הוא דהא תנן מי שלא חג ביום טוב הראשון של חג חוגג והולך כל הרגל כולו ויום טוב האחרון של חג ואימא עצרת דפרישת שבעה ליום אחד הוא א"ר אבא דנין פר אחד ואיל אחד מפר אחד ואיל אחד לאפוקי עצרת דשני אילים נינהו הניחא למאן דאמר יום הכפורים איל אחד הוא אלא למאן דאמר שני אילים נינהו מאי איכא למימר דתניא רבי אומר איל אחד הוא האמור כאן הוא האמור בחומש הפקודים ר' אליעזר בר' שמעון אומר שני אילים הם אחד האמור כאן ואחד האמור בחומש הפקודים אפילו תימא ר"א בר' שמעון התם חד לחובת היום וחד למוספין לאפוקי עצרת דתרוייהו חובת היום נינהו ואימא ראש השנה דפרישת שבעה ליום אחד הוא א"ר אבהו דנין פר ואיל שלו מפר ואיל שלו לאפוקי עצרת וראש השנה דציבור נינהו הניחא למ"ד קח לך משלך.." עמוד ב': "..ועשה לך משלך אלא למ"ד משל צבור מאי איכא למימר דתניא קח לך משלך ועשה לך משלך ויקחו אליך משל צבור דברי רבי יאשיה ר' יונתן אומר בין קח לך בין ויקחו אליך משל צבור ומה תלמוד לומר קח לך כביכול משלך אני רוצה יותר משלהם אבא חנן אמר משום ר' אלעזר כתוב אחד אומר (דברים י) ועשית לך ארון עץ וכתוב אחד אומר (שמות כה) ועשו ארון עצי שטים הא כיצד כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כאן בזמן שאין עושין רצונו של מקום עד כאן לא פליגי אלא בקיחות דעלמא ועשיות דעלמא קיחות דעלמא (שמות ל) קח לך סמים עשיות דעלמא (במדבר י) עשה לך שתי חצוצרות כסף אבל הנך פרושי קא מפרש דמשלך הוא במלואים מכדי כתיב (ויקרא ט) ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת למה לי שמע מינה קח לך משלך הוא ביום הכפורים מכדי כתיב (ויקרא טז) בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת וגו' ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת והקריב את פר החטאת אשר לו למה לי שמע מינה האי לו משלו הוא רב אשי אמר דנין פר לחטאת ואיל לעולה מפר לחטאת ואיל לעולה לאפוקי ראש השנה ועצרת דתרוייהו עולות נינהו רבינא אמר דנין עבודה בכהן גדול מעבודה בכהן גדול לאפוקי כולהו קושייתין דלאו עבודה בכהן גדול נינהו ואיכא דאמרי אמר רבינא דנין עבודה תחלה מעבודה תחלה לאפוקי הני דלאו תחלה נינהו מאי תחלה אילימא תחלה בכהן גדול היינו קמייתא אלא עבודה תחלה במקום מעבודה תחלה במקום כי אתא רב דימי אמר ר' יוחנן מתני חדא [רבי יהושע בן לוי] מתני תרתי ר' יוחנן מתני חדא לעשות לכפר אלו מעשה יום הכפורים [וריב"ל] מתני תרתי לעשות אלו מעשה פרה לכפר אלו מעשה יום הכפורים ר' יוחנן מתני חדא והא אנן תנן שבעת ימים קודם יום הכפורים ושבעת ימים קודם שריפת הפרה מעלה בעלמא והא א"ר מניומי בר חלקיה א"ר מחסיא בר אידי א"ר יוחנן כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות לכפר עליכם לעשות אלו מעשה פרה לכפר אלו מעשה יום הכפורים ההוא דרביה דכי אתא רבין אמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל לעשות אלו מעשה פרה לכפר אלו מעשה יום <הכפורם> [הכפורים] א"ל ריש לקיש לרבי יוחנן מהיכא קא ילפת לה ממלואים אי מה מלואים כל הכתוב בהן מעכב בהן אף הכא נמי כל הכתוב בהן מעכב בהן וכי תימא הכי נמי והתנן ומתקינין לו כהן אחר ולא קתני מפרישין וכי תימא מאי מתקינין מפרישין ליתני או אידי ואידי מתקינין או אידי ואידי מפרישין א"ל אלא מר מהיכא יליף לה אמר מסיני דכתיב (שמות כד) וישכון כבוד ה' על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי מכדי כתיב ויקרא אל משה ביום השביעי מאי ששת ימים זה בנה אב שכל הנכנס במחנה שכינה טעון פרישת ששה והא אנן שבעה תנן מתניתין רבי יהודה בן בתירא היא דחייש.." <<ההסבר בהודעה הבאה>>

 

[mgb]

../images/Emo63.gifהסבר דף ג' (מסכת יומא)../images/Emo197.gif

בס"ד נתחיל היום בהסבר מדף ב' ע"ב בדיבור המתחיל "רב אשי אמר": אתמול ראינו כיצד הגמ' מבררת כיצד פרישת הכהן נלמדת מהפסוק (ויקרא ח): "כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשת לכפר עליכם.." ומשם למדה המשנה שיש להפריש 7 ימים לפני יוה"כ. וכן 7 ימים לפני שריפת ה"פרה אדומה" מתחילת הפסוק: "ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים..". בסוף השיעור נשארנו בשאלה מדוע לא יתכן ללמוד שהכוונה על שמיני עצרת. והגמ' ענתה שלשמיני עצרת יש את 7 ימי סוכות לפני. מה שאין כן לגבי יוה"כ שלפניו יש ימי חול. כעת רב אשי מתרץ תירוץ אחר: לא יתכן שהכוונה לשמ"ע כי שמ"ע הוא המשך של ימי הסוכות ואיך יתכן שלסוף החג נצטרך פרישה ולתחילת החג לא? שואלת הגמ': והרי יש מי שסובר ששמ"ע הוא חג בפני עצמו וא"כ לא ניתן לדחות את מסקנת הגמ' כדברי רב אשי! מתרצת הגמ': גם מי שסובר שהוא חג בפני עצמו זה דווקא לעניין פז"ר קש"ב. שהם סימנים לחג שמ"ע שבששת הסימנים רואים שהוא חג בפני עצמו: <<כאן מתחילים את דף ג' עמוד א'>> פירוש הסימנים: פ>>פייס מי הכהן שיעבוד בחג ז>>זמן (שהחיינו) ר>>בתפילה מזכירים את החג כחג בפני עצמו. ק>>קרבנות מיוחדים לחג בשונה מחג סוכות שלפניו. ש>>שיר הלווים מיוחד לחג זה. ב>>ברכת המלך בחג("הקהל") אבל לעניין השלמת קרבנות למי שלא הספיק להביא בחג סוכות, יכול להביא (להשלים)גם בשמ"ע! סימן שהוא לא חג בפני עצמו!! שואלת הגמ': ואולי מדובר על עצרת(=חג שבועות) 7 ימים לפניו? עונה רבי אבא: שלא ניתן ללמוד על עצרת כי שם יש שני אילים בקרבנותיו משא"כ יוה"כ שיש רק אחד(כדעת רבי). שואלת הגמ': והרי ישנה דיעה (ר' אליעזר בר' שמעון)שגם ביוה"כ יש 2 אילים! עונה הגמ': שאין דומה כיוון שאחד לחובת היום ואחד למוספין משא"כ עצרת ששני הקרבנות באים לחובת היום. שואלת הגמ': ואולי הכוונה לראש השנה שצריך פרישת 7 ימים לפניו? עונה א"ר אבהו: שלא ניתן ללמוד כך, כיוון שקרבנות עצרת וראה"ש באים מכספי ציבור לעומת קרבנות יוה"כ שהכהן צריך לממן את הקרבנות ביום זה. שואלת הגמ': והרי מחלוקת בדבר וזה יהיה נכון למי שדורש את הפסוק: "קח לך" הכוונה "משלך!" (דברי רבי יאשיה) <<עוברים לעמוד ב' אבל למי שסובר (ר' יונתן) שאין כוונת הפסוק שהכהן צריך לקחת משלו (מכספו) רק שהקב"ה מעדיף ממנו אם כן יתכן להחיל את הכוונה על ראש השנה! עונה אבא חנן בשם ר' אלעזר: מצאנו שני פסוקים הסותרים לכאורה זה את זה: פסוק אחד אומר (דברים י): "ועשית לך ארון עץ.." ופסוק שני אומר (שמות כה): "ועשו ארון עצי שטים.." כיצד ניישב את שני הפסוקים האלה; האם ממנו או מהציבור? עונה הגמ': אין סתירה - כאן בזמן שישראל עושין רצונו של הקב"ה כאן בזמן שאין עושין רצונו של הקב"ה! מקשה הגמ' עם זאת קשה! שכאשר בתורה נאמר סתם לקחת או לעשות, למשל: סתם לקחת(שמות ל):"קח לך סמים.." סתם לעשות (במדבר י): " עשה לך שתי חצוצרות כסף.." ניתן לאמר תלוי במצבו של העם. אבל כאשר התורה מפרשת ממי לקחת איך נדרוש כך?? ומניין לנו שהתורה מפרשת? מכך שנאמר בפסוק(ויקרא ט): "ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת" אם כן למה נאמר גם: "ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת" ?? אלא הכוונה לדרוש: "קח לך" - משלך! ועוד הוכחה: מזה שנאמר בפסוק: "ביום הכפורים מכדי כתיב (ויקרא טז): "בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת" וגו' א"כ למה נאמר עוד: "ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת והקריב את פר החטאת אשר לו"?? אלא צריך להבין גם כאן ש"קח לך" - משלך! לרב אשי הסבר אחר מדוע לא יתכן שהכוונה לראה"ש: משווים פר לחטאת ואיל לעולה מפר לחטאת ואיל לעולה למעט ראש השנה ועצרת ששניהם קרבנות עולה! לרבינא הסבר אחר: משווים עבודה בכהן גדול ביוה"כ מעבודה בכהן גדול למעט כח מה שהסברנו בשאר החגים שלא נעשית העבודה בכהן גדול!! ויש אומרים שהסברו של רבינא שונה: משווים עבודה תחילה מעבודה תחילה למעט שאר החגים שאינם תחילה! שואלת הגמ': למה הכוונה "תחילה"?? מבארת הגמ': אם הכוונה תחילה בכהן גדול הרי זה ממש הסברו הראשון של רבינא! אלא הכוונה לעבודת הכהן הגדול תחילה במקום מעבודה תחלה במקום. כשעלה רב דימי מאר"י לבבל אמר משנה אחת בשם ר' יהושע בן לוי ומשנה שניה בשם ר' יוחנן ומסבירה הגמ': בשם ר' יוחנן: "לעשות לכפר" אלו מעשה יום הכפורים. (כלומר לומדים דבר אחד מהפסוק) ובשם ריב"ל: "לעשות" הכוונה לעשה פרה, "לכפר" הכוונה לעבודת יום הכפורים. (כלומר לומדים שני דברים מהפסוק) שואלת הגמ' והאם ר' יוחנן למד רק דבר אחד מהפסוק? והרי נאמר במשנה "שבעת ימים קודם יום הכפורים ושבעת ימים קודם שריפת הפרה! (ור' יוחנן לא יכול לחוק על משנה מפורשת שמזכירה פעמיים פרישה, גם לפני יוה"כ וגם לפני שריפת "פרה אדומה"! מתרצת הגמ': לגבי פרה אדומה אין חובה ורק יתרון בלבד הוא! נסתפק היום עד כאן ואי"ה נמשיך מחר!! תודה רבה לכל הלומדים!! מגב

 

[א י צ ו ש]

ברשותך ר` מ.ג.ב.

תיקון קל בכתיב... ור` יוחנן לא יכול לחוק=לחלוק על משנה מפורשת וכו`... שיעור יפה מאוד! אני אישית נהניתי מאוד ביומיים האחרונים ממנו! יישר כח עצום!