הדס והחתול
עד כמה שהסיפור הבא ישמע לכם דמיוני, הוא אמיתי ואפילו מצונזר ומוקדש להדס בנשיקה רטובה
) "הפסדת בכל ההתערבויות!" צהלו האותיות שלי על מסך הצ´אט הקטן. הדס שלחה פרצופים נבוכים וחוששים. שי לא כתב כלום מן הסתם הביט בחילופי המשפטים שלנו בשביעות רצון של ציפיה להמשך סוער. בשעתים האחרונות כל אחד משלושתנו סיפר שני סיפורים אמיתי ושקרי השנים האחרים היו צריכים לגלות את האמיתי והמפסיד - חיב למנצחים מה שירצו. הראשון היה שי. הדס בחרה סיפור אחד אני בחרתי בשני וצדקתי. ביקשתי משי את הניצחון שלו על הדס וקיבלתי עכשיו החוב שלה לשי הפך לחוב אלי. הדס סיפרה שניה. שי ואני החלטנו פה אחד על הסיפור השני כאמיתי וצדקנו. הגיע תורי. שי והדס בחרו כל אחד סיפור אחר הדס הפסידה בפעם השלישית. "חוששת?" שאלתי. "קצת" ענתה. "ובכן יש לך סיבה טובה לחשוש" האותיות שלי המשיכו לצהול וביחד הן ואני הודנו לבזק על נפלאות הטכנולוגיה ושיחות הוועידה הביתיות. פנו לי את הקווים ביקשתי משי והדס וחיגתי אליהם. "מה אתם רוצים שאעשה?" שאלה הדס בתערובת של חשש וסקרנות. התפשטי" ענינו כמעט במקהלה מגחכים אחד לשני על התשובה הזהה. "התפשטתי מה עכשיו?" שלחנו את הדס לבקר בחדרי הילדים בכל חדר ניתן תיאור של מראה החדר נעשתה הפסקת אוננות והמשך הלאה לחדר הבא. לא נפסח תורה של המרפסת למרות החשש מהשכנים והבקשה לא לצאת לשם עד שהגיע תור האמבטיה. באמבטיה הוכנס הסלולארי לתוך הדס והסלולארי שלי גרם לו לרטוט בתוכה. האווירה בטלפון היתה מחשמלת ההוראות הקצרות של שי ושלי הציות של הדס והתיאור הלוחש מחשש להעיר את משפחתה הביאו לרמת חרמנות גבוהה של שלושתנו. בשלב הזה נזכרתי בחתול של הדס שאלתי אותה היכן הוא והיא ענתה שהוא נמצא באמבטיה בפינה מסתכל עליה. המחשבה על הדס עם סלולארי רוטט בגופה והחתול שבוחן אותה בעינים שקטות וחודרות חוללה בי פלאים ובאופן מדהים גרמה לי לבקש בקול צרוד: "לכי לאונן מולו" הדס סירבה בהתחלה והרגישה נבוכה מאוד מהבקשה אך ידעתי מה רציתי "שכבי מולו ופשקי את רגליך" דיברתי בלי לחשוב "אני רוצה אותך מאוננת מול החתול שלך תחשפי מולו את גופך תראי לו את האיברים האינטימים שלך תני לו אפשרות לראות כל פרט שלך לעקוב אחרי כל קפל מוצנע פתחי את רגליך כמה שאת יכולה אני רוצה אותך מולו ללא מחסומים." כשהדס מאוננת היא גונחת גניחות קטנות לא מודעות בקצב האוננות היא לא יודעת כמה זה מחרמן לשמוע אותה ככה וכמה הן עוזרות לשלוט בה יותר מהר יותר לאט עשי הפסקה וחזרה לקצב מהיר. הדס פישקה את רגליה לרווחה מול החתול ואוננה מולו. הגניחות שלה שאמרו אני מגורה אני נבוכה אני מושפלת מול החתול שלי היו מוסיקה ערבה לאוזננו. השעה היתה שעת לילה מאוחרת שלושתנו הינו עיפים ומגורים על סף אורגזמה משולשת. כאשר גבר קצב הגניחות שי ביקש ממנה לעבור לסלון ולהדליק בווידיאו סרט כחול הדס שכבה על הספה ממתינה לאישורי להגיע לפורקן המיוחל. "את יכולה לגמור לחשתי את צריכה להגיד משפט אחד קטן בתמורה לכך." "לא" התחננה הדס "אני לא רוצה להגיד את זה." "בסדר באה תשובתי אל תגידי ולכי לישון בלי לגמור." התחינות השקטות של הדס בשילוב העיפות והגירוי הגבוהים גרמו לי להרגיש מסוחררת וכמעט שיכורה. "את זונה" הדס כמעט בכתה. "אני לא זונה אני המצאתי את המושג אני אם כל הזונות" עניתי מיד. היתה הפוגה של שניות בודדות הגניחות של שי שהיה קרוב לשיא התערבבו באנחות הציפיה שלי ואנחות ההיסוס של הדס. היא לחשה בשקט אך ביציבות חוששת שלא תישמע ברור ותצטרך לחזור על המילים: "אני הכלבה שלך" "את יכולה לגמור" היתה התשובה ומיד אחרי זה נשמעו גניחות עצורות של הדס גניחות מתפוצצות של שי וגניחות תאווה שלי.
עד כמה שהסיפור הבא ישמע לכם דמיוני, הוא אמיתי ואפילו מצונזר ומוקדש להדס בנשיקה רטובה
) "הפסדת בכל ההתערבויות!" צהלו האותיות שלי על מסך הצ´אט הקטן. הדס שלחה פרצופים נבוכים וחוששים. שי לא כתב כלום מן הסתם הביט בחילופי המשפטים שלנו בשביעות רצון של ציפיה להמשך סוער. בשעתים האחרונות כל אחד משלושתנו סיפר שני סיפורים אמיתי ושקרי השנים האחרים היו צריכים לגלות את האמיתי והמפסיד - חיב למנצחים מה שירצו. הראשון היה שי. הדס בחרה סיפור אחד אני בחרתי בשני וצדקתי. ביקשתי משי את הניצחון שלו על הדס וקיבלתי עכשיו החוב שלה לשי הפך לחוב אלי. הדס סיפרה שניה. שי ואני החלטנו פה אחד על הסיפור השני כאמיתי וצדקנו. הגיע תורי. שי והדס בחרו כל אחד סיפור אחר הדס הפסידה בפעם השלישית. "חוששת?" שאלתי. "קצת" ענתה. "ובכן יש לך סיבה טובה לחשוש" האותיות שלי המשיכו לצהול וביחד הן ואני הודנו לבזק על נפלאות הטכנולוגיה ושיחות הוועידה הביתיות. פנו לי את הקווים ביקשתי משי והדס וחיגתי אליהם. "מה אתם רוצים שאעשה?" שאלה הדס בתערובת של חשש וסקרנות. התפשטי" ענינו כמעט במקהלה מגחכים אחד לשני על התשובה הזהה. "התפשטתי מה עכשיו?" שלחנו את הדס לבקר בחדרי הילדים בכל חדר ניתן תיאור של מראה החדר נעשתה הפסקת אוננות והמשך הלאה לחדר הבא. לא נפסח תורה של המרפסת למרות החשש מהשכנים והבקשה לא לצאת לשם עד שהגיע תור האמבטיה. באמבטיה הוכנס הסלולארי לתוך הדס והסלולארי שלי גרם לו לרטוט בתוכה. האווירה בטלפון היתה מחשמלת ההוראות הקצרות של שי ושלי הציות של הדס והתיאור הלוחש מחשש להעיר את משפחתה הביאו לרמת חרמנות גבוהה של שלושתנו. בשלב הזה נזכרתי בחתול של הדס שאלתי אותה היכן הוא והיא ענתה שהוא נמצא באמבטיה בפינה מסתכל עליה. המחשבה על הדס עם סלולארי רוטט בגופה והחתול שבוחן אותה בעינים שקטות וחודרות חוללה בי פלאים ובאופן מדהים גרמה לי לבקש בקול צרוד: "לכי לאונן מולו" הדס סירבה בהתחלה והרגישה נבוכה מאוד מהבקשה אך ידעתי מה רציתי "שכבי מולו ופשקי את רגליך" דיברתי בלי לחשוב "אני רוצה אותך מאוננת מול החתול שלך תחשפי מולו את גופך תראי לו את האיברים האינטימים שלך תני לו אפשרות לראות כל פרט שלך לעקוב אחרי כל קפל מוצנע פתחי את רגליך כמה שאת יכולה אני רוצה אותך מולו ללא מחסומים." כשהדס מאוננת היא גונחת גניחות קטנות לא מודעות בקצב האוננות היא לא יודעת כמה זה מחרמן לשמוע אותה ככה וכמה הן עוזרות לשלוט בה יותר מהר יותר לאט עשי הפסקה וחזרה לקצב מהיר. הדס פישקה את רגליה לרווחה מול החתול ואוננה מולו. הגניחות שלה שאמרו אני מגורה אני נבוכה אני מושפלת מול החתול שלי היו מוסיקה ערבה לאוזננו. השעה היתה שעת לילה מאוחרת שלושתנו הינו עיפים ומגורים על סף אורגזמה משולשת. כאשר גבר קצב הגניחות שי ביקש ממנה לעבור לסלון ולהדליק בווידיאו סרט כחול הדס שכבה על הספה ממתינה לאישורי להגיע לפורקן המיוחל. "את יכולה לגמור לחשתי את צריכה להגיד משפט אחד קטן בתמורה לכך." "לא" התחננה הדס "אני לא רוצה להגיד את זה." "בסדר באה תשובתי אל תגידי ולכי לישון בלי לגמור." התחינות השקטות של הדס בשילוב העיפות והגירוי הגבוהים גרמו לי להרגיש מסוחררת וכמעט שיכורה. "את זונה" הדס כמעט בכתה. "אני לא זונה אני המצאתי את המושג אני אם כל הזונות" עניתי מיד. היתה הפוגה של שניות בודדות הגניחות של שי שהיה קרוב לשיא התערבבו באנחות הציפיה שלי ואנחות ההיסוס של הדס. היא לחשה בשקט אך ביציבות חוששת שלא תישמע ברור ותצטרך לחזור על המילים: "אני הכלבה שלך" "את יכולה לגמור" היתה התשובה ומיד אחרי זה נשמעו גניחות עצורות של הדס גניחות מתפוצצות של שי וגניחות תאווה שלי.