גם הכחדתם של נביאי הבעל
ושאר עובדי עבודה זרה היא מופת לסובלנות? גם אני מוכן להיות סובלני כלפי מי שחושב כמוני. וכיון שהקורפוס המקראי גובש מאות שנים אחרי שחילוקי הדעות הללו, יחד עם נושאי הדעות הללו, כבר היו לשוכני עפר, קצת קשה להבין למה אתה חושב שהאקלקטיות שלו היא עדות לסובלנות ודמוקרטיה. היא עדות לאקלקטיות בלבד. אני מכיר טובה לאבות אבותינו שהחליטו לאסוף כל פרור של ספרותנו העתיקה (או, לפחות, מה שהם חשבו לספרותנו העתיקה) שהפכה, בסופו של דבר, לספרות מקודשת. סובלנים? פחחחח. אם הם היו כ"כ סובלנים למה ספרי חנוך ומקבים ובן סירא וטוביה ויהודית וכו' וכו' נשארו בחוץ?