הדלת נפתחת

[בן טל-שחר]

הדלת נפתחת

הוא יודע בדיוק מה אתם רואים
והוא יודע בדיוק מה אתם קוראים
והוא יודע בדיוק מיהו הבנאדם שאתם קוראים
ולמה הוא מתכוון

ושלא יבלבלו לו את המוח
הוא מיינד רציני
המיינד שלכם
והוא יודע בדיוק

באיזו נימה המלים האלה נכתבות
והוא יודע בדיוק מי אתם
ומי אחרים
ולהיזהר משטויות ומבולשיט

הוא חכם, המיינד שלכם
ואתם תקשיבו לו ותצדיעו לכל מלה שלו
"כי אני בעצם אתם"
ועכשיו אתם שלו... והוא לא שלכם.

וההודעה הטפשית הזאת?
כרגיל.
והחיים ומה שיקרה היום?
כרגיל.

 

[בן טל-שחר]

אדם חכם זקוק לעזרה רבה יותר

במבוסס על התשובה שנולדה משאלתו של שנטידווה המופלא
ברצוני לשתף אתכם בהרפתקאה קלילה:

היה היה אדם חכם ועניו
שנטה לסמוך על מחשבותיו -

שאמרו לו לבטוח באנשים חכמים וטובי לב
בהם הוא האמין ועליהם הוא גונן בכל לב!

אך בגלל שהוא היה אדם חכם
הוא גילה עד מהרה שלמרות טוב לבם -

הם טועים ומטעים בנות ובנים
ושלמרות חוכמתם - הם אינם מבינים!

לאדם טיפש זה לא היה יכול לקרות
רק לאדם חכם מאד

בצר לו, שאל את עצמו גיבורנו בתדהמה:
"מה אעשה עכשיו? במי אבטח? וחשוב יותר מכך: במה?"

ומתוך המצוקה נולדה ועלתה תובנה:
הוא גילה סוד חשוב אודות כוחה של ההבנה הנכונה!

לאדם טיפש זה לא היה יכול לקרות
רק לאדם חכם מאד

ובכוחה של ההבנה שצבר לימים
עלה בידו לחמוק מדבריהם השגויים של המון חכמים

ובכוחה של ההבנה המשודרגת שהפנים
עלה בידו לנסח לעצמו המון המוני דברים נכונים

אך אויה - הוא עדיין לא הבין ולא גילה
שעל מחשבות "נכונות" הוא סומך על נקלה

והפעם אפילו לא היה מי שיוכל לו להראות ולהשלים
שמחשבות "נכונות" אינן אלא פלטי מחשב מוגבלים

ושאמונתו בהם, הינה אמונה בהבלים
הכורכת סביבו ערימה נאה של חבלים

לאדם טיפש זה לא היה יכול לקרות
רק לאדם חכם מאד

והסוף של ההרפתקאה? מי יידע...
שהרי נדרשת התעוררות מתוך האמונה ב"ידע"

מפני שידע אמיתי איננו יכול להישמע או להיכתב
ואיננו יכול להיאגר בתוך שום סוג של מחשב

אל הידע האמיתי מוביל הלב
אשר ביחד עם התודעה הנצחית - כוחות משלב

והסכמה עם המלים האלה היא חסרת משמעות ועקרה
בדיוק כמו חוסר הסכמה איתן, שהרי מה כבר קרה?

לא הסכמה או חוסר הסכמה יביאו פקחון
אלא הבנה אמיתית, מעבר ל"נכון" ו"לא נכון"

והבנה כזאת בקורא נוצרת
כשהוא קולט שהוא נמצא בסרט

ואל תוך האורגניזם הזה, הקורא והנושם
אתה עכשיו מתגשם...

 

[ינוקא1]

אם על מחשבותיך לא תסמוך , על מי תסמוך ?

אני סומך על מחשבותי , וגם אתה סומך על מחשבותיך (מהן כתבת שיר נחמד זה).

אלא שאני יודע שמחשבותי הינן ברות שינוי - ואולי מחר אחשוב אחרת מהיום וזה בסדר גמור.

כפי שהיום אני חושב שונה מאתמול וזה בסדר גמור.

המחשבות וה"מיינד" זה החלק הכי חשוב שלך , ואיננו אויב.

אם מישהו כאן באמת מעוניין לוותר על יכולתו לחשוב , אז הוא משוגע במקרה הטוב , ושקרן במקרה הלא טוב.

הבעיה היחידה המפריעה ל"הארה" איננה "מחשבות" ואיננה מיינד , אלא ההתקבעות למחשבות המוכרות והפחד מהשינוי.

ההבדל בין מחשבותיו של מואר למחשבותיו של אדם רגיל , שמחשבותיו של המואר פשוט אינן מקובעות.
מואר זה אדם שיכול להשתנות בכל רגע.

זה הכל.

 

[ינוקא1]

להשתנות בכל רגע , ולהישאר יציב - ליתר דיוק.

 

[בן טל-שחר]

על מי אסמוך אם לא על מחשבותי?

מה יקרה כאשר אסמוך על הכל
ובאותו זמן ממש, לא אסמוך על דבר?

מה יקרה כאשר אסמוך על השילוב של כל חלקיי
ובאותו זמן ממש, אדע שטעות אפשרית תמיד?

מה יקרה כאשר "כוליות" זו שלי תתחיל להתרגל
לעבוד ביחד בשיתוף פעולה זהיר, חכם ומשועשע?

ותהא מוכנה בכל רגע לפנות את מקומה
למשהו עמוק, חכם ומחובר אפילו יותר ממנה?

מה שיקרה הוא שדבר חדש יוולד
שאיננו מחשבה, איננו רגש ואיננו תחושה.

והדבר החדש הזה שנולד
יידע שהוא לא דבר חדש שנולד

אלא שהוא תמיד היה
ותמיד יהיה

וה"כוליות" החכמה, המאומנת,
תספק לו קרקע מושלמת

לכוון אותה מבלי לכוון אותה, בלא מהומה
להרשות לה לשקף אותו בדממה

ואז המחשבות, הרגשות, התחושות והתנועות,
שכל-כך התרגלו לפעול יחדיו בשיתוף פעולה נאות

יהפכו להיות המשרת המובחר
של אותו הדבר

 

[ינוקא1]

"שיתוף פעולה זהיר, חכם ומשועשע?"

ו"כוליות" , זה בא כאשר אתה מקבל בשלימות את כל חלקיך :

גוף , רגשות , מיינד.

כאשר אתה מבין כי יש מקום לכל דבר , אז אינך סומך על דבר.

ברגע זה הפכת למשתנה - הפכת להיות "X".

אתה יכול להכיל כל מספר , אך בעצם אינך אף מספר.

הפכת להיות שאלה , עוד לפי השלב של התשובה - כך שאתה מכיל את כל התשובות האפשריות.

אבל כדי להגיע לשם , חייבים מיינד מפותח והרבה שכל.

אדם שרואה חשיבה כדבר שלילי לא יוכל אפילו להבין את זה , וכל שכן שלא יגיע לזה.

 

[בן טל-שחר]

כן.

 

[אסף ב6]

מזכיר לי משהו שלמדתי פעם,

במסגרת שירותי ביחידה מסוימת, עברנו כמה השתלמויות אודות ניתוח מידע, נכנס פרופסור מפורסם (בן ישראל), ושואל בטון יהיר, מה הדבר הראשון שצריך לעשות על מנת לגשת למידע חדש (שזקוק לאינטגרציה עם תמונת המידע העדכנית) שהתגלה?

היו כמה ניסיונות של אנשים שצעקו, אבל הוא לכולם אמר לא, לא, לא...

אחרי כמה דקות, אנשים המשיכו להצביע, אבל היה אחד שלפתע הרים את היד למעלה, בשקט אופייני, חיכה שיתנו לו את ההזדמנות, על פניו מבט שאומר - הבנתי.

אך ההזדמנות לא הגיעה... והפרופסור נתן את התשובה.

מה הייתה התשובה?

 

[בן טל-שחר]

אולי...

להניח שזהו המידע היחיד?

 

[אסף ב6]

הכיוון הוא קצת אחר,

לפני שאתה ניגש למידע יש את מה שאתה רוצה לדעת מהמידע (כלומר אתה קורא אותו מתוך עניין בדברים מסוימים), הדברים העיקריים שמעניינים אותך הם כוונות, יכולת ביצוע, ושלבי הביצוע.

עכשיו אתה נניח מקבל מידע שדני רוצה עוד יומיים להביא ליומולדת של חגית בלונים. דני הוא נניח יו"ר חזבאללה, ואתה לא יודע מי זאת חגית.

מה תגיד על חזית חזבאללה, שמשום מה יו"ר חזבאללה אוהב בלונים?

 

[בן טל-שחר]

טוב, אז אולי הוא התכוון ל...

לדעת מה המטרה שלי?
מה אני רוצה להשיג מהמידע החדש הזה?
מה השאלות שיש לי שמחכות לתשובה?

בדוגמה שנתת, אגיד שיש מידע לפיו חזבאללה מתכנן לעשות משהו בעוד יומיים.
בנוסף, המידע הקודם שברשותי עשוי להגיד לי מה עשויים להיות "בלונים", מה עשויה להיות "חגית" וכדומה.

אני מניח שהתמונה הכללית המוקדמת שברשותי תאפשר לי להבין די בקלות אם מדובר במשהו פנימי (יו"ר חזבאללה רוצה לעשות משהו בתוך הארגון שלו) או חיצוני (יו"ר חזבאללה מתכנן פעולה כלשהי).

 

[אסף ב6]

דרך אגב,

אני מאוד אוהב חלוקה, שהיא גם די פופולרית בהרבה מקומות, אודות איך לעשות אינטגרציה של מידע מתוך המידע הרלוונטי לך, יש את:

מה שאתה יודע שאתה יודע - המידע שיש לך, לדוג' יו"ר חזבאללה פועל על מנת להשיג כסף.

מה שאתה לא יודע שאתה יודע - מתוך המידע שיש ברשותך, מה ניתן להסיק, אך עדיין לא הוסק. לדוג' יו"ר חזבאללה דיבר עם אחמד על איסוף כסף, ויום אחרי זה הוא מדבר עם מישהו אחר על איסוף כסף והם מזכירים שהדובר הוא חבר של אחמד - > אחמד המוזכר הוא כנראה אחמד מאתמול, אבל צריך להבין את זה.

מה שאתה יודע שאתה לא יודע - לדעת איזה מידע חסר לך, לדוג' מתוך המידע שברשותי אני יודע שהיכולת שלי לדעת האם מחר ירד גשם היא מאוד נמוכה, לו היה לי מידע על העננים, הרוח מדרום ותנועות הים הייתי יכול לדעת.

מה שאתה לא יודע שאתה לא יודע - זה החלק העצוב :/, אתה אפילו לא ידעת שארגוני טרור פועלים באיטליה והם תקפו את ישראל. או לחילופין, אתה חשבת שיש לך יכולת להעריך משהו אבל אין לך. בקיצור, מה שלא ניתן להסיק מהמידע שברשותך, וגם אתה לא יודע שאתה זקוק למידע הזה.

באופן כללי הסוף של התגובה שלך הוא די נכון. בשביל להבין מה קורה, כשיש לך תמונת מצב חלקית, אתה צריך להבין את המידע החדש שגם הוא חלקי. אני מחפש מילה ספציפית ולא בא לי להגיד אותה עדיין... אבל אם אתה רוצה אני כבר אגיד..

 

[ינוקא1]

אני לא יודע מה כוונת האלוף

אך מבחינתי המילה היא "ענווה". . .

 

[אסף ב6]

ענוה זה החלק המשלים של זה, הנחה או קונספציה.

בשביל לעשות אינטגרציה של מידע חלקי לתמונת מצב שהיא גם חלקית, אך נדרשים לתת הערכה שלמה, צריך לעשות הנחות.
וזאת אותה אומנות שצריך גם ביחס לפעילות בעולם, אתה בפועל נדרש לעשות דברים, אז אתה צריך לפעול על פי הנחות, אבל אתה לא יודע אם ההנחות שלך נכונות ואתה צריך להיות מוכן לשנות את כולן וכל ההנחות גם לא נכונות לחלוטין במובן מסוים. (מטבעה המוגבל של המחשבה)

 

[ינוקא1]

אהבתי

 

[בן טל-שחר]

גם אני אוהב אותה! חלוקה טובה, שימושית!

"שיטת הארבע" הזאת להנחיית החשיבה נפוצה בהמון צורות ורבדים ומופיעה באינספור דרכים. היא קליטה, כייפית, חמודה ו"פותחת". היא מאד שימושית כאשר יודעים מה בדיוק לעשות איתה, עד שהיא מופנמת ועוברים לשלב הבא בהבנה/עשיה. אני אוהב להשתמש בה במיוחד עם מתחילים למחצה (בנושא נתון), כדי "לפתוח" את הנושא בפניהם מארבע זוויות בסיסיות. וכמו כל שיטת חשיבה/התבוננות, בשלב כלשהו רוכש המשתמש שיטת חשיבה/התבוננות חדשה, המעמידה את הקודמת באור מוגבל (במקרה הטוב) וכך הלאה עד שהמשתמש מגיע לנקודת ה"על חשיבה" באותו נושא. יאמי.

אז מה התשובה שהוא נתן לכם?

 

[אסף ב6]

קונספציה

 

[בן טל-שחר]

שאלה

הוא שאל "מה הדבר הראשון שצריך לעשות על מנת לגשת למידע חדש שהתגלה?" ואז השיב במלה אחת: "קונספציה"?

 

[אסף ב6]

בוא נגיד שעד כמה שאני זוכר, כן.

יכול להיות שאני טועה במעט.

 

[בן טל-שחר]

תודה

היה כיף!