הדבר היקר מכל

[יונת הסלע]

הדבר היקר מכל

שלום לכולם, אני מבקרת... רציתי לבקש את עזרתכם. האם אתם מכירים את הסיפור על האישה שאמרו לה לקחת מהבית את הדבר היקר לה מכל כשנפרדה מבעלה והיא בחרה לקחת אותו? מישהו יכול לספר לי את הסיפור במלואו או להפנות אותי אליו? תודה רבה וחג שמח מיונת הסלע

 

[שחרזדה האחת]

יונת הסלע, יש לי את הסיפור,

מןפיע בקובץ של מעשיות ארץ ישראאל, ספר בשם הסיפור הארוך בעולם. מחבר, אגסי.

 

[יונת הסלע]

תודה, אנסה לחפש..

האם את יכולה רק להגיד לי אותו בתמצות? האם הם נפרדים בסיפור כי היא לא מצליחה ללדת? או כי הם רבים? תודה וחג שמח

 

[שחרזדה האחת]

יש לי רושם שאת מדברת על נוסח אחר

אצלי היא לא יולדת רק מתערבת לו בעניני הממלכה, אם לא תמצאי אקליד לך , אולי מחר או אחרי החג.

 

[שחרזדה האחת]

הסיפור : הדבר היקר מכל

מעשה במלך שיצא , בעילום שם לשוטט בבמלכה, פגש בפלח אחד שעסק בחריש. התחיל המלך לשוחח עם הפלח, השיחה שרמה בקלילות ובתבונה רבה, תמה המלך על יכולת השיחה של הפלח, ונועם דבריו וששאל אותו: מי לימד אותך לנהל שיחה כך? בצורה מענינת כל כך? ענה האיש, בתי לימדה אותי. אתה, האב, לומד חוכמה מבתך הצעירה ? כן אדוני המלך. ומאין תדע כי מלך אני? מזיו פניך ונועם הליכותך, ענה הפלח. אם כך , הריני לבחון את בתך, אם באמת כה חכמה היא- אשא אותה לאישה., ואם לא- דמכם בראשכם, כך אמר המלך, לקח שלוש ביצים מתיקו ואמר: תן ביצים אלה לבתך והגיד לה שברצוני שיבקעו מהן 3 אפרוחים עד מחר. לקח האיכר את הביצים ונתן לבתו, מיד ראתה שהבצים מבושלות הן. מה עשתה? לקחה שלוש גרגירי דוחן, בישלה אותם בים רותחים, נתנה לאביה ואמרה: אמור למלך, שיזרע אותם למען יהיו מזון לאפרוחים שיבקעו מהביצים. מיהר האיכר אל המלך , נתן לו הגרעינם ואמר לו את דברי בתו. לקח המלך את גרעי הדוחן , ומיד הבחין כי מבושלים הם,, כעס וקרא: איך אתה מעז לתת לי דוחן מבושל ולבקש ממני לזרוע? ואיך אתה רוצה שבתי תוצי אפרוחים מביצים שלוקות? המשך יבוא...

 

[שחרזדה האחת]

המשך הסיפור,, הדבר היקר מכל..

ידע המל ך כי הפסיד, נתן לפלח צלחת ואמר לו: תן צלחת זו לבתך ואמור לה שתרוקן בה את הנהר עד מחר בבוקר. חזר הפלח אל בתו ומסר לה את הצלחת עם דברי המלך. אמרה הבת: לך אל המלך והגד לו: קודם שיסכור את המעינות ויחסום את היובלים המזרימים מים לנהר, ואז ארוקן אותו. הפעם ידע המלך כי נוצח וביקש לשאת את הבת החכמה לאשה. הסכימה הבת , אך בתנאי אחד: שאם פעם יחליט לגרש אותה- תהיה זכאית לקחת איתה , לבית אביה את מה שיקר לה הכי הרבה בארמון. קיבל המלך את התנאי, כתב וחתם והוסיף תנאי משלו: אל לה להתערב בעניני הממלכה ובשיפוטו. התחתנו השניים וחיו באושר ובשמחה רבה. יום אחד , נפלה מחלוקת , לא נראה לה פסק דין שנתן המלך והיא התערבה,, המלך יצא מכיליו וגזר על אישתו גירושים. אמרה לו: בסדר , אחזור לבית אבי, אך קודם נאכל יחד ארוחת ערב. הסכים המלך. אכלו ושתו, ובמשקה שמה סם שינה. כאשר שקע בשינה עמוקה, ציוותה על המשרתים , לשאת אותו עם מיטתו ולהעבירו לבית אביה. בבוקר התעורר המלך ומצא עצמו בבית אביה הפלח, ואישתו עומדת לידו. קרא המלך בכעס: איפוא אני? ואיך תעזי לעמוד פה לידי אחרי שגירשתי אותך? בבית אבי אתה, ובבית אבי אני נמצאת, כי גרשת אותי. ולמה העברת גם אותי לפה? על פי השטר הכתוב והחתום ביננו, ענתה האשה. איזה שטר? על מה את מדברת? בעלי ומלכי היקר, כשביקשת את ידי , התנתי איתך תנאשי כי במקרה שתגרש שאותי אשקח שאיתי אשת הדבר היקר ביותר שבארמונך? לכן לקחתי אותך, כי מי לי ומה לי דבר יקר יותר ממך? גם הפעם נוצח על ידי האשה החכמה, אך הפעם נעמה לו מפלתו, חיבק ונישק את אישתו ויחד חזרו לארמון , ועד היום הם חיים באושר ובעושר רב.

 

[בס בבלון בעבודה]

האישה והדבר היקר מכל

ובכן לסיפור זה יש גרסה נוספת המופיעה בתלמוד (אני נוטה להניח כי היא קדומה יותר. נראה לי שלזהאת מתכוונת) זוג אחד בה לפני רבי שמעון בר יוחאי ואמר לו רבי: עברו עשר שנים מאז נישאנו ואין לנו ילדים, לכן רוצים אנו להתרגש. אמר להם רשב"י: כדרך בהנקשרתם, כך תפרדו. אמרו לו: התקשרנו מתוך שמחה וסעודת מצווה. אמר להם: אם כך תתגרשו מתוך שמחה וסעודת מצווה. חזרו לביתם ערכו סעודה,אכלו ושתו. תוך כדי שתייה והבעל מבוסם מיינו אמר לה לאישתו: כעת כשאנו נפרדים ואת חוזרת לבית אביך, מרשה אני לך לקחת את היקר לך מכל בביתי. לאחר שנרדם מהיין, אמרה למשרתיה גוללו אותו בתוך השטיח וקחהו לבית אבא. כשהתעורר, ראה שהוא נמצא בבית אביה.אמר לה מה אני עושה כאן? אמרה לו לא כך אמרת לי לקחת את היקר לי מכל?! - חזרו לרשב"י אר להם: אם כך, מן השמיים לא רוצים שתפרדו, התפלל עליהם ונולדו להם ילדים. עד כמה שאני זוכר הסיפור הזה מופיע בתלמוד במסכת כתובות - לא זוכר כרגע את הדף בו מופיע הסיפור - אם זה חשוב לך אחפש. אגב, הסיפור מופיע בסיפורי עם בגרסאות שונות. אחת מהן כמו שכתבה שחזרדה.

 

[יונה כחולה]

לפני כמה שבועות פורסם ב"הארץ"

ב'תרבות וספרות' של יום שישי, ניתוח יפה של הסיפור ע"י אדמיאל קוסמן במדורו " אוצר קטן". שווה לך לחפש אם את רוצה לחקור את הסיפור.

 

[בבא אלי]

זה סיפור מהמקורות../images/Emo50.gif

רצוף הסיפור מהתלמוד, כבקשתך. עשיתי עריכה קלה לסיפור לצורך סיפור בעל פה לקהל בן ימנו וכך,בסוגריים מרובעים תמצאי תוספות שלי לצורך הבנה של הקהל. בהצלחה אלי מעשה באישה אחת בצידן, ששהתה עשר שנים עם בעלה ולא ילדה. באו [שניהם] אצל ר' שמעון בן יוחאי והיו רוצים להתפרש [לקבל גט] זה מזו. אמר להם: חייכם, כשם שניזדוגתם [התחתנתם] זה [עם זו] לזה במאכל ומשתה כך אתם מתפרשים [תיפרדו זה מזו] אלא מתוך מאכל ומשתה. הלכו בדבריו [שמעו בעצתו] ועשו לעצמם [בביתם] יום-טוב, ועשו סעודה גדולה ושיכרתו יותר מדי [והאשה השכתה את בעלה יין עד שהשתכר]. כיון שנתיישבה דעתו עליו [כיוון שנרגע משתיית היין] אמר לה: בתי, ראי כל חפץ טוב שיש לי בבית וטלי אותו ולכי לבית אביך. מה עשתה היא: לאחר שישן [שנרדם בעלה] רמזה לעבדיה ולשפחותיה ואמרה להם: שאוהו במטה וחו אותו והוליכוהו לבית אבא. [ועשו כן ונשאו לבית אביה של האישה במיטתו. בחצי הלילה ננער משנתו [התעורר הבעל משנתו] כיוון שפג יינו. אמר לה: ביתי, היכן אני נתון [איפה אני]? אמרה לו: בבית אבא [בבית אבי]. אמר לה: מה לי ולבית אביך? אמרה לו: ולא כך אמרת לי בערב: כל חפץ טוב שיש בביתי טלי אותו ולכי לבית אביך? אין חפץ טוב לי בעולם יותר ממך. [חזרו לר' שמעון בן יוחאי וסיפרו לו המעשה] הלכו להם אצל ר' שמעון בן יוחאי ועמד והתפלל עליהם ונפקדו [ונולד להם בן]. [שיר השירים רבה, א']

 

[יונת הסלע]

תודה רבה לכולכם../images/Emo13.gif

רק עכשיו ראיתי את כל התגובות... האמת שלא חיפשתי את הסיפור כדי לחקור עליו, אלא נזכרתי בו בעקבות שיחות עם ידיד טוב שבהליכי גירושין ורציתי לתת לו לקרוא אותו. עכשיו אוכל לעשות את זה. מועדים לשמחה!

 

[בס בבלון]

תודה רבה

תודה לבבא אלי. היית יותר מדוייק ממני ואף הבאת גאולה לעולם - הבאת דבר בשם אומרו. את שכתבתי כתבתי מהזיכרון - בע"פ. שמחתי לדעת שיש מישהו שיודע לדייק את הסיפור. חג שמח