הדברים הכי עמוקים
הם הדברים של סתם. כמה כבר אפשר לבכות, כמה כבר אפשר להגיד שבוכים?, זה כמו בשיר של טיפקס - מרוב דמעות לא נשארה לי אף שמחה... מרגישים כמו אין כלום. הרי לא שווה לחיות אם אין סיבה למות. זה בולשיט - הכל בולשיט אחד גדול, אבל עדיין זה לא יוצא ממני, פשוט מסרב לצאת. עם השנים זה דועך קצת, מתעמעם - אבל כמו חיה רעה זה תמיד שם - מחרחר... מחכה לרגע להתפרץ שוב. אז יש בוקר ויש שמש ויש ים לפעמים, כשיש זמן, ויש חברים ויש הורים ומשפחה והכל טוב. החיים יפים - כך אמר פעם מישהו שלמד איתי בביה``ס, החיים יפים היה אומר כל הזמן ואח``כ נהרג בתאונה. כמה אפשר לקום וליפול מחדש כמה? מאיפה מוצאים את הכוח להמשיך ולהתמודד כל פעם מ-ח-ד-ש, ואללה אין לי תשובה. עמיתי שאל אותי הרבה פעמים את השאלה הזו ולא ידעתי מה לענות לו, אבל בשביל שלא יתבאס ובשביל שלא ישקע עוד יותר עמוק חרבשתי לו איזה משהו על כמה החיים יפים ושמכל נסיון לומדים ושלכל סיר יש מכסה והדרך ארוכה היא ורבה אך יפה ואני תמיד שם, בשבילו. אם עמיתי מוצא ת`כוח להמשיך אני בטח שאמצא. אני לא יודעת מה לעשות. שלושה חיילים עדיין שבויים בלבנון, בחירות חדשות, מדינה מתפוררת או על סף שגעון ואני רק רוצה לברוח. מה יהייה אתם עם החיילים? מתי יחזרו כבר הביתה. הדברים הכי עמוקים הם דברים כואבים, שקורעים את הלב ופותחים ת`נשמה לעולם הרחב ולרוח, והיא בד``כ קרה, הרוח הזו. וכמה כאב כבר אשפר לשפוך על דף?!
הם הדברים של סתם. כמה כבר אפשר לבכות, כמה כבר אפשר להגיד שבוכים?, זה כמו בשיר של טיפקס - מרוב דמעות לא נשארה לי אף שמחה... מרגישים כמו אין כלום. הרי לא שווה לחיות אם אין סיבה למות. זה בולשיט - הכל בולשיט אחד גדול, אבל עדיין זה לא יוצא ממני, פשוט מסרב לצאת. עם השנים זה דועך קצת, מתעמעם - אבל כמו חיה רעה זה תמיד שם - מחרחר... מחכה לרגע להתפרץ שוב. אז יש בוקר ויש שמש ויש ים לפעמים, כשיש זמן, ויש חברים ויש הורים ומשפחה והכל טוב. החיים יפים - כך אמר פעם מישהו שלמד איתי בביה``ס, החיים יפים היה אומר כל הזמן ואח``כ נהרג בתאונה. כמה אפשר לקום וליפול מחדש כמה? מאיפה מוצאים את הכוח להמשיך ולהתמודד כל פעם מ-ח-ד-ש, ואללה אין לי תשובה. עמיתי שאל אותי הרבה פעמים את השאלה הזו ולא ידעתי מה לענות לו, אבל בשביל שלא יתבאס ובשביל שלא ישקע עוד יותר עמוק חרבשתי לו איזה משהו על כמה החיים יפים ושמכל נסיון לומדים ושלכל סיר יש מכסה והדרך ארוכה היא ורבה אך יפה ואני תמיד שם, בשבילו. אם עמיתי מוצא ת`כוח להמשיך אני בטח שאמצא. אני לא יודעת מה לעשות. שלושה חיילים עדיין שבויים בלבנון, בחירות חדשות, מדינה מתפוררת או על סף שגעון ואני רק רוצה לברוח. מה יהייה אתם עם החיילים? מתי יחזרו כבר הביתה. הדברים הכי עמוקים הם דברים כואבים, שקורעים את הלב ופותחים ת`נשמה לעולם הרחב ולרוח, והיא בד``כ קרה, הרוח הזו. וכמה כאב כבר אשפר לשפוך על דף?!