חס ושלום לא באתי בתביעה!
זה מזכיר לי סיפור על אחד חסיד שעבד במקום חילוני והיה מקשקש עם כולם, ומדבר עם בנות, כשאמרו לו סליחה אתה חרדי? הוא ענה כן, תראה יש ל יש שאיפות ואני רוצה להיות ירא שמיים ושיהיו לי א בסטע חברים, אבל מה אני יעשה אני חי פה. טוב זה טענה טובה שהרי מה הוא יעשה, אבל צריך לא להיות צבוע כי לפעמים אנחנו משקיטים את עצמנו עם טענות כאלה שיש לי שאיפות ואני רוצה להיות ירא שמיים אמיתי, אבל בתכל'ס לא עושים מאומה אם כן השאיפה טובה אבל מה עם התממשותה?