הגעתי לתחתית הבור.

[אפרוחולה]

הגעתי לתחתית הבור.

כנראה צריך להיות שם על מנת לנקוט בצעדים מעשיים. עילי בן 8 וחצי חודשים ועד לא מזמן ינק הנקה מלאה. ב חודש האחרון יש לו מטפלת והוא אוכל קצת פירות ומרק או קציצות. מ15:00 חוזר להנקה. אבל בלילה הוא קם כל שעה שעתיים, רוצה ציצי, ולאחרונה הגדיל עלשות , לפעמים הוא לא חוזר לישון בין 2:00 ל4:00... לילותי הפכו סיוט והעייפות הכרונית לא מאפשרת לי לצאת מאיזו התקררות שמלווה אותי כבר כמה שבועות. בקיצור סמרטוט. בלילה הבכי שלו קורע אותי לגזרים, אבל גם אני כבר "קרועה". חשבתי לגמול אותו מהנקת לילה. ואם לא תהיה ברירה אז מהנקה בכלל, אבל חבל לי. למישהי יש ניסיון עם גמילה מהנקת לילה בלבד? איך עושים? עזרו לי לחזור לישון....

 

[Shellylove]

הגעת בדיוק בזמן

כי יש כאן קבוצה של אימהות (אני בינהן) שבימים אלו ממש גומלות את האפרוחים מהנקת לילה. אז תעשי חיפוש אחורה (הודעות של לאה_מ - "התייעצות בקשר לאורי" ובכלל, הודעות של כוכביתי, אמא של ליה ועוד). אם אח"כ יש לך שאלות, אנחנו פה בקבוצת הגמ"ל (גמילה מהנקות לילה) נשמח לעזור.

 

[אפרוחולה]

אין כמו אחוות נשים

תודה על ההענות המהירה. לפעמים אני מרגישה כל כך בודדה. למי יש ראש לשמוע את פרטי הפרטים על הלילה שלי עם עילי, ותדירות ההנקה, והגזים, והבטן וכו? רק לאמהות שחוות את אותו דבר. בכלל אני בעד נשים למרות אהבתי לאיש.. תודה. מכל הודעה הרגשתי שאני לומדת.

 

[לאה_מ]

בהצלחה, ותעדכני על ההתקדמות שלכם.

 

[אמא של ליה]

בהצלחה, גם ליה בת 8 חוד´ ואני גומלת

אותה כבר שבוע וחצי מהלילות. זה נורא קשה אבל שווה את המאמץ. אם יהיו לך שאלות את מוזמנת לשאול אותי.

 

[אפרוחולה]

שאלות על גמילת לילה

איך לעשות את זה שלא יהיה כל כך אכזרי? פעם עילי היה יונק ו"מתעלף" לתוך שנת הלילה שלו. לאחרונה הוא יונק, מתעורר לחיים, מאבד עניין בציצי ומתחיל סיפור הרדמה מהסרטים. אחר כך מתעורר כל שעה-שעתיים. מה לעשות? מים התחיל לשתות רק לאחרונה ולא נורא ברצינות, מוצץ? טיפה, לפעמים, האם אני אמורה להענות לבכי שלו? האם בן זוגי? אני כבר עייפהמאוד. ואתמול אלון, בן זוגי, הגיב לבכיות שלו - אני פרשתי לחדר אחר לישון. אז היום בערב אני מבלה עם חבר הרוס שנראה כמו שאני נראת רב הלילות, ומבקש עזרה.

 

[אמא של ליה]

זה תמיד יראה לנו, האמהות, אכזרי../images/Emo7.gif

לפני שאני עונה לך, יש לי כמה שאלות: מה עילי אוכל במהלך היום? ולפני השינה? האם כשהוא קם בלילה הוא ממש אוכל או שהוא סתם מתפנק על הציצי? הוא לוקח גם בקבוק? איך הוא ישן במהלך היום ומתי בדרך כלל? האם יש לו סדר יום? האם יש טקס לפני שאת משכיבה אותו לישון בערב? אני מאוד מבינה את הקושי שלך, הלילות האלה פשוט יכולים להוציא מהדעת. אותי שיגע שפשוט הפכתי למוצץ, כי ליה החליטה שהיא פשוט לא מוכנה לקחת יותר מוצץ. אם עילי עוד מוכן למוצץ הייתי מתעקשת איתו על זה. אצלנו, סוד ההצלחה מגמילת הלילה הוא בעלי - הוא זה שתמך ועודד וגם קם בלילות הראשונים בכדי להרדים חזרה. ההתעוררויות מלוות בהרבה בכי, אך מלילה ללילה הבכי פוחת ופוחת. אני מצרפת שני קישורים להודעות שכתבתי בנושא לילה טוב

 

[אפרוחולה]

תשובות לאמא של ליה

תודה על התשובה שלך, נדמה שליה בדיוק בגיל של עילי ומתמודדת עם אותן בעיות. שמונה וחצי חודשים, יניקה - אוכל עיקרי. מה הוא אוכל חוץ מזה? בבוקר - פירות (לא בשמחה) גרבר (ואז אני לא שמחה) או עגבניה, או יוגורט ביו לעיתים רחוקות. בצהריים כ 100 גרם מרק. או שתי קציצות חזה עוף קטנות עם קצת תפוח אדמה. אני עובדת בבית אבל יש לי מטפלת כבר חודש. אני כל הזמן מציצה מה קורה ובשעת צרה מניקה ומחבקת. אם זה נקרא עבודה .. חוץ מזה הוא לא שש לאכול כלום. מיד כשאני מקבלת אותו מהמטפלת ב 15:30 הוא יונק, ושוב אחה"צ ושוב לפני השינה. לפני השינה הטקס הקטן שלנו הוא אמבטיה בשעה קבועה וציצי מיד אחרי, ואם הצליח לנו אז הוא מגיע רדום למיטה והחיים יותר פשוטים עד שמתחיל סיפור השכמות הלילה. ולפעמים לא, אז הוא מגיע למיטה אומרים לו לילה טוב, נשיקה, לפעמים מוסיקה נעימה והוא מתחיל משא ומתן אם בכלל ללכת לישון שכולל בכי בדרגות עוצמה שונות. הלילה זה כבר סיפור אחר. הוא מתעורר לפעמים בבכי קצר פעם פעמיים ובזמן האחרון נהיו השכמות קבועות: 12:00 02:00( שזו ההשכמה הכי קשה כי לפעמים הוא לא נירדם למרות הציצי ואז יש סיפור של שעה שעתיים הרדמה . סיוט) א"כ ב 3:00 או 4:00 וא"ס ב5:00 או 6:00. בערב הוא כמעט לא אוכל דברים אחרים לבד מציצי. לפעמים מסכים לאכול פרוסה עם ביצה מקושקשת, הצלחתי לתת לו קצת שקדיה (שקדים טחונים) אבל בערב כמעט תמיד רק ציצי. זהו.גם אני מרגישה שהפכתי למוצץ למרות שאני חייבת לזקוף לזכות המטפלת שהצליחה ללמד אותו למצוץ מוצץ בגיל 7 וחצי חודשים. מים עדיין הוא לא שותה. רק התחיל ללגום שלוקים מכוס, ולעיתים רחוקות הוא מסכים לשתות 20 גרם מהבקבוק. בקצור עוד אין תחליף לציצי. פורמולה מעולם לא הסכים לקבל. חוץ מזה הוא מקסים, והוא זוחל כמו משוגע בכל הבית , התחיל אתמול להעמד באמצעות חפצים, נורא נהנה לשחק במערכת הסטריאו והוידאו ושאר אינסטרומנטים חשמליים, ואני מתה עליו... אבל מה יהיה עם הלילות שלנו. נכנסתי להריון בגיל מבוגר יחסית ואני שואלת אם אני לא עייפה בגלל גילי המופלג.גם אלון בן זוגי עוזר לי מאוד.בלילה אני מרחמת עליו. אני מרגיש ה כאילו אני "עמידה " יותר ממנו, ובכל מקרה יש לי את "הפתרון הסופי" - הציצי. אשמח לקבל טיפים.

 

[אמא של ליה]

אני אשתדל לענות לך מאוחר יותר

בלילה יש לי יותר זמן (אחרי שליה הולכת לישון) לכתוב לך. אם תרצי את מוזמנת להתקשר אלי - אני אשלח לך במסר את הטלפון שלי.

 

[אמא של ליה]

יש לי תחושה שאולי הוא קצת רעב....

לפי מה שהבנתי ממך הוא אוכל מעט מוצקים מהבוקר עד 15:30 - אולי זה לא מספיק לו? אני תוהה לגבי זה כי ליה גם אוכלת משהו בבוקר ואחר כך עושה השלמת הנקה וגם בצהריים, אחרי שהיא אוכלת מנה יפה של מרק, היא עושה עוד השלמה של יניקה. מעבר לזה, אם הוא נמצא עם מטפלת במהלך היום, הוא כנראה מתגעגע אליך ולכן רוצה לפצות על הזמן הזה במהלך הלילה. אסתר (יועצת ההנקה הנפלאה מוואלה) כתבה לי פעם שלקטנים יש צורך להשלים שעות חסרות עם אמא והזמן היחיד שיש להם הוא בלילה. לא כתבת לי אם הוא ישן במהלך היום - זה מאוד חשוב. אני מאמינה בשינה גוררת שינה. אם יש לך כוח לשאוב - תנסי לתת לו במהלך הלילה בקבוק עם חלב שלך (או תחליף אם הוא מוכן) וכך תוכלי לראות אם ההתעורריות הן מרעב. במקרה שלנו ליה הייתה מתעוררת ונהנית פשוט להירדם שוב עם ציצי. את צריכה להחליט שאת לא מעוניינת להניק אותו יותר במהלך הלילה ולהיות שלמה עם זה עד הסוף ואז להתחיל בתהליך הגמילה. נורא חשוב שתהיה לך עזרה מבן הזוג שלך - אני לא הייתי מצליחה לגמול את ליה בלילות, אם לא הייתה לי העזרה של בעלי. גם ליה לא מוכנה ללכת לישון בקלות, אבל ברגע שהיא עייפה, ומרגישים, (במידה והיא לא נרדמה על הציצי) אנחנו שמים אותה במיטה ומרדימים אותה שם. אתמול, בעלי, בפעם הראשונה, הרדים אותה על ידי הקראת סיפורים - זה היה פשוט מקסים ומדהים. בהתחלה היא בכתה ולא הייתה מוכנה, אז הוא שם את הספר לפניה (בתוך המיטה) ושיתף אותה בקריאה, ואחרי שהיא נרגעה ושיתפה פעולה הוא ישב ליד המיטה שלה והקריא לה עד שהיא נרדמה - ממש קסם - בלי מלחמות ובלי בכי ובלי שאנחנו נתעייף. אני מקווה שמעתה זו תהיה שיטת ההרדמה שלנו. לגבי ההתעוררויות - אני מציעה להרגיע אותו במיטה שלו. להציע לו קודם בקבוק עם חלב שלך או מים (כדאי גם שהמטפלת תיתן לו לשתות מים במהלך היום - זה חשוב גם עם אכילת המוצקים, הגוף צריך יותר נוזלים גם בשביל לעכל את האוכל). הוא מן הסתם לא ירצה (ותצפי לקשה ביותר) אבל תמשיכי להציע לו את הבקבוק בלבד בלי ציצי. כמה דברים יכולים לקרות: הוא יבכה ללא הפסקה ולא יהיה מוכן לקחת בקבוק הוא יבכה עד שהוא ישבר ויקח בקבוק הוא יבכה ולא יקח בקבוק כי הוא בעצם לא רעב ואז תצטרכי להרדים אותו בדרך אחרת בכל אופן, אם הוא לא קם מרעב, הוא יבין שאין טעם לקום כי הוא לא יקבל יותר ציצי. אני מקווה שכתבתי את כל מה שרציתי - אני פשוט חייבת ללכת לליה. בהצלחה. אם יהיו לך שאלות את מוזמנת לכתוב או להתקשר. בהצלחה

 

[אפרוחולה]

אולי רעב גורם להשכמות לילה תכופות

כן. גם אני חשבתי על זה, ואתמול שאבתי. לצערי הכנתי בקבוק playtex מחורר יתר על המידה והחלב זרם יותר מכפי שעילי יכל להכיל ובעצם לא עשינו ניסיון אמיתי. היום נעשה ניסיון לתת לו בלילה חלב שאוב. היום הוא אכל בערב פרוסות טבולות בביצה והוא פשוט ליקק את האצבעות וחילק את שארית הפרוסה עם הכלב שלנו (פרוסה וחצי חלה). אני גם חושבת שיש עניין פסיכולוגי בנושא השכמות הלילה כי כבר היה הרבה יותר טוב, אבל מאוד קשה לשים את האצבע מה הגורם להשכמות כי פעם זה השיניים וא"כ האוזניים וא"כ התחילה מטפלת וא"כ מי יודע. צריך להיות קשובים אבל לקבל תשובות ברורות וחד משמעיות זה ניראה לי כמעט בלתי אפשרי. אני מרגישה שבין היתר זו תגובה למטפלת. היא אמנם איתו רק 6 שעות ביום, ואני באה לבקר אותו לפחות 3 - 4 פעמים אבל בכל זאת כנראה אני חסרה לו אחרי +7 חודשים של 24 שעות ביממה. אין לי רעיונות מה עוד אפשר לתת לו לאכול. ניסיתי כמה סוגי פירות את הרב הוא לא אוהב. מרק יירקות. תפוח אדמה ובטטה בצורת פירה. קציצות עוף. קצת שקדיה מדוללת במים - לא אכל יותר מכפית. לחם. אבל אני לא רוצה לתת לו גבינות ומוצרי חלב ואני לא כל כך יודעת מה עוד הוא יכול לעכל בשלב זה בלי שיניים וכשמערכת העיכול עוד כל כך רכה? היום הוא הפתיע אותי והלך לישון ב 20:15. לאחרונה הוא הלך לישון כמעט ב 22:00. אני לא בטוחה אבל יש לי השערה (בעצם זוהי השערה של אלון) שהשינה המאוחרת הזו ניגרמת כתגובה לתרופה טבעית עשויה מצמחים שקיבלנו מרופא סיני לשיעול ולדלקת האוזנים של עילי. זמן קצר אחרי שהוא לוקח אותה (בלי רצון כמובן, ומלווה בבכי)הוא מתעורר ומתחיל את הערב מחדש. מוזר , לא? דרך אגב כל התרופות הטבעיות המסופקות במדיטף יש להן ריח וטעם נוראים. גם לי אלון מאוד עוזר, אבל בלילה אני מרחמת עליו משום מה.(למה אני פחות מרחמת על עצמי?!) נידמה לי שהעובדה שיש בידי את התרופה האולטימטיבית לבכי - הציצי כמובן - ( אם בכל זאת נצטרך למרות הרצון להפחית את הנקות הלילה) הופכת את השכמות הלילה עבורי ליותר קלות. שיהיה לנו לילה נהדר.ותודה על תגובתך המפורטת.

 

[לאה_מ]

אני ממש מרגישה את ה"השלמת שעות

אמא" הזו. שמתי לב, שבימים שאני נמצאת יותר עם אורי במשך היום, הוא פחות יונק בלילה, ולהיפך. לכן, בד בבד עם הגמילה מהנקות לילה, אני לא רוצה לנתק אותו מהמיטה שלנו. זה שנמאס לי להיות המוצץ שלו כל הלילה, לא אומר שאני לא מכירה בצורך שלו להיות קרוב אלי. אז אם אפשר לתת חיבוק, ליטוף, לאפשר לו לישון לידי - לי זה נראה חשוב, וחשוב עוד יותר כאשר אני "לוקחת" ממנו משהו שעוזר לו (כמו יניקה במשך הלילה).

 

[לאה_מ]

יש לך את כל ההזדהות והאמפתיה שבעולם

(יותר מזה קצת קשה לתת). אני מצרפת לך גם קישורים לדיונים הראשונים שהיו לנו כשאנחנו התחלנו את גמילת הלילה שלנו (נראה מזמן, אבל זה היה רק לפני קצת יותר משבוע...).

 

[אפרוחולה]

תודה זה באמת עוזר לא להרגיש לבד

אני מאוד מעודדת ממה שאני קוראת כאן בפורום הנקה. בכלל התמיכה הזו היא מדהימה. במקביל אני מחפשת פתרונות מעשיים. קראתי את כל הקישורים אליהם הפנית אותו וגם את הקישורים של אמא של ליה. אני חושבת שאם בן הזוג יכול לעזור זה ניפלא, חשבתי גם על לתת לעילי בבקבוק חלב ציצי שאוב שיזכיר לו אותי. זו אולי דרך לברר אם הוא באמת רעב או שזה צורך נפשי. אני חושבת שגם הצורך הנפשי הוא מאוד חשוב, אבל אין ברירה אלא ללמד אותו שגם השינה של אמא חשובה. במיוחד שאחריה אמא - זו אני - מרגישה שפוכה, בעלת אינטיליגנציה שהולכת ומתמעטת ביחס ישיר למיעוט שעות השינה, ועם רמת אנרגיה אפסית לכל פעילות שאינה הכרחית. תודה על התגובה שלך.

 

[לאה_מ]

הדבר הכי חשוב בעניין הזה הוא שאת

תהיי שלמה עם עצמך ועם הצעד שאת רוצה לעשות. אני לא יכולתי לגמול את אורי מהנקות לילה - למרות שקיטרתי - עד עכשיו, משום שלא הייתי באמת שלמה עם זה. עכשיו אני רגועה - אני בטוחה שהוא לא רעב במשך הלילה, אני יודעת שיש לו את החום והבטחון שהוא זקוק להם, אני יודעת שהצרכים שלו נענים ומסופקים. אני חושבת שגם אורי מרגיש את זה, ולכן הגמילה הולכת קל משחששתי. אני מסכימה איתך שאמא מאושרת, אנרגטית וערנית עדיפה על אמא עייפה, מותשת וסמרטוטית. התינוק עדיין לא יודע את זה (או יותר נכון, הוא לא יודע שהמשמעות של שנת לילה רצופה מצידו תהיה אמא כיפית יותר במשך היום) - ואולי כדאי לגלות לו, כלומר, בימים שאחרי לילות "טובים" שלו - לעשות איתו פעילות כיפית, רצוי מחוץ לבית, ולומר לו שאמא ישנה טוב בלילה, ועכשיו יש לה כח ללכת איתו לפארק / לשחק איתו כדורגל / ללכת לים / להעיף עפיפון... את יודעת מה? זה רעיון ממש נחמד. אני אנסה אותו בעצמי

 

[אפרוחולה]

באמת רעיון חמוד ../images/Emo47.gif