הגעגועים פורצים...
שלום כולם. אני שותף "פאסיבי" בפורום כבר כמה שבועות. החלטתי שאני חייב לשתף קצת,אולי זה קרה גם לכם מקווה שאתקבל בברכה. אני בן 19, הייתי בקשר של שנה וקצת שהיה מדהים, ואני לא מצטער על כל רגע, אבל היה ונגמר ואולי טוב שכך. הבחורה עצמה מדהימה, וניסינו לשמור על קשר גם אחרי ואפילו הצלחנו. לתקופה מסוימת הבעיה התחילה לאחר הפרידה... פשוט לא הרגשתי כלום!!! לא הייתי מבואס, לא הייתי עצוב ולא בחשתי בנושא הרבה, ואני באמת לא יודע למה. אבל בשורה התחתונה, ציפתי שיהיה לי קצת קשה , אחרי קשר ארוך ואמיתי. היום, שבעה חודשים לאחר מכן פתאום קרה משהו. בשבוע - שבועיים האחרונים זה פשוט אוכל אותי. אני לא מסוגל פתאום, אני נזכר כל הזמן בה, בסיטוצאיות שלנו, בזה שאני רוצה לישון איתה , להתסכל עליה, לשכב איתה ופשוט להיות מאוהב בה והיא מאוהבת בי. (אני לא יודע אם זה אהבה ספציפית בה או אולי איזה צורך בקשר חדש). בחודש האחרון אנחנו כבר לא מדברים. היה לנו איזה ריב ובעיקר יש ביננו משחק אגו שמחסלים אותי אני יודע שאני לעולם לא אוכל לכעוס עליה ולהרגיש כלפיה רגשות שלילים. תמיד יהיה לה מקום ענק בלב שלי, כי היה ביננו באמת משהו מיוחד. ופתאום אני חושב על זה, שאחרי שנפרדנו , היא ידעה שאני יוצא כל הזמן, נהנה, נפגש עם אנשים. עכשיו אני מרגיש פשוט קנאה טהורה, שהיא המשיכה הלאה, צוחקת עם מישהו אחר , שוכבת עם מישהו אחר, מישהו אחר מסתכל לה בעיינים והיא גם. ואני כל כך עצוב על זה שיכול להיות שהיא הרגישה מה שאני מרגיש עכשיו, ואני מצטער על זה שהיא הייתה צריכה לעבור את מה שאני עובר עכשיו. וכל הקטע של הקנאה, כל כך מוזר לי, אני לא קנאי, אני לא חלש ברוחי, ואני מרגיש שזה לאט לאט מפרק אותי ומשתלט עלי סוג של דיכאון. מה אני יכול לעשות? אולי אני פשוט צריך אותה לידי איפשהו? אולי ברגע שהיא ברחה לי, פתאום קלטתי? לשכוח אותה? (שאלתי אותי אם אני צריך לעשות את זה לפני כמה ימים והיא אמרה שהכי לא, ושהיא לא רוצה שזה יקרה, וכך גם אני) להיכנס לקשר חדש (ניסתי אבל זה פשוט לשקר לעצמי ובעיקר לקשר לבת זוג, וזה לא אני).
מצטער אם זה יצא ארוך תודה רבה ולילה טוב יואב
שלום כולם. אני שותף "פאסיבי" בפורום כבר כמה שבועות. החלטתי שאני חייב לשתף קצת,אולי זה קרה גם לכם מקווה שאתקבל בברכה. אני בן 19, הייתי בקשר של שנה וקצת שהיה מדהים, ואני לא מצטער על כל רגע, אבל היה ונגמר ואולי טוב שכך. הבחורה עצמה מדהימה, וניסינו לשמור על קשר גם אחרי ואפילו הצלחנו. לתקופה מסוימת הבעיה התחילה לאחר הפרידה... פשוט לא הרגשתי כלום!!! לא הייתי מבואס, לא הייתי עצוב ולא בחשתי בנושא הרבה, ואני באמת לא יודע למה. אבל בשורה התחתונה, ציפתי שיהיה לי קצת קשה , אחרי קשר ארוך ואמיתי. היום, שבעה חודשים לאחר מכן פתאום קרה משהו. בשבוע - שבועיים האחרונים זה פשוט אוכל אותי. אני לא מסוגל פתאום, אני נזכר כל הזמן בה, בסיטוצאיות שלנו, בזה שאני רוצה לישון איתה , להתסכל עליה, לשכב איתה ופשוט להיות מאוהב בה והיא מאוהבת בי. (אני לא יודע אם זה אהבה ספציפית בה או אולי איזה צורך בקשר חדש). בחודש האחרון אנחנו כבר לא מדברים. היה לנו איזה ריב ובעיקר יש ביננו משחק אגו שמחסלים אותי אני יודע שאני לעולם לא אוכל לכעוס עליה ולהרגיש כלפיה רגשות שלילים. תמיד יהיה לה מקום ענק בלב שלי, כי היה ביננו באמת משהו מיוחד. ופתאום אני חושב על זה, שאחרי שנפרדנו , היא ידעה שאני יוצא כל הזמן, נהנה, נפגש עם אנשים. עכשיו אני מרגיש פשוט קנאה טהורה, שהיא המשיכה הלאה, צוחקת עם מישהו אחר , שוכבת עם מישהו אחר, מישהו אחר מסתכל לה בעיינים והיא גם. ואני כל כך עצוב על זה שיכול להיות שהיא הרגישה מה שאני מרגיש עכשיו, ואני מצטער על זה שהיא הייתה צריכה לעבור את מה שאני עובר עכשיו. וכל הקטע של הקנאה, כל כך מוזר לי, אני לא קנאי, אני לא חלש ברוחי, ואני מרגיש שזה לאט לאט מפרק אותי ומשתלט עלי סוג של דיכאון. מה אני יכול לעשות? אולי אני פשוט צריך אותה לידי איפשהו? אולי ברגע שהיא ברחה לי, פתאום קלטתי? לשכוח אותה? (שאלתי אותי אם אני צריך לעשות את זה לפני כמה ימים והיא אמרה שהכי לא, ושהיא לא רוצה שזה יקרה, וכך גם אני) להיכנס לקשר חדש (ניסתי אבל זה פשוט לשקר לעצמי ובעיקר לקשר לבת זוג, וזה לא אני).
). that's life