einat המקורית
New member
הגעגועים למוריה../images/Emo105.gif
מי שאמר הזמן מרפא כנראה לו ידע על מה הוא מדבר. הכאב והגעגועים רק גדלים מיום ליום. אני מנסה להאמין שבסוף משהו ישתנה, ישתפר. המצב הרי לא יכול להיות כ"כ גרוע לנצח נכון? מיום ליום אני מבינה עד כמה האהבה הזו היתה גדולה ואמיתית. כנראה שכשאומרים "too good to be true" זה נכון. אחותי מוריה נפטרה כמעט לפני 4 שנים וחשבתי שיום יבוא ועוצמת הכאב והגעגועים ירדו אך גיליתי שכל יום שעובר הכאב יותר חזק וכמו כן הגעגועים, כל חברי שהכירו את מוריה אומרים כי גם הם מתגעגעים אליה ואני שאני אחותה לא מבינה איך מלאך כזה הלך מאיתנו, אומרים שאלוהים לוקח קודם כל את הטובים שיהיו לצידו ולי זה לא ברור מדוע אם הם הטובים למה לא לתת להם לחיות, להקים משפחות משלהם, לגדול ולאהוב. מוריה היתה ילדה מדהימה ואני רק רוצה להגיע לקרסוליה אך אני לא חושבת שאי פעם אצליח כי צריך להיות אדם מיוחד במינו כמו שהיא היתה, מוריה נלחמה עד הרגע האחרון ולא ויתרה בקלות ועל כך אני מודה לה, הכי אני מודה על הזכות שהיתה לי להיות אחותה כי לא לכל אחד היתה את הזכות הזאת רק לי ולאחותי הגדולה, מוריה לימדת אותי לחיות וליהנות מכל רגע, לנצל כל רגע בחיים כי הם יכולים להיות קצרים, אם רק הייתי יכולה להחזיר את השעון אחורנית ולשנות מס' דברים, לומר לך יותר כמה שאני אוהבת אותך, לחבק אותך יותר, לנשק אותך יותר הייתי עושה זאת בשניה בלי לחשוב אפילו לרגע, אם רק הייתי יכולה להחזיר אותך לפה כדי שיובל יקיר אותך, כדי שתישמרי עליו ותשחקי איתו הייתי עושה זאת בשניה, אני מדמיינת איזה מן דודה היית כמה שהיית אוהבת אותו ומפנקת אותו כמה שהוא היה אוהב אותך וזה קורע אותי כי הוא יקיר אותך רק מסיפורים ומתמונות ולא זה לא אמור להיות כך, אלוהים רצה אותך לידו אך לא התחשב בנו, באמא ואבא ברויטל ובי ובשאר המשפחה, עכשיו את עם סבתא וסבא שאנו כל כך אוהבים ואנו כאן למטה רק מתגעגעים וכואבים, אם רק היית יכולה הייתי עושה.
מי שאמר הזמן מרפא כנראה לו ידע על מה הוא מדבר. הכאב והגעגועים רק גדלים מיום ליום. אני מנסה להאמין שבסוף משהו ישתנה, ישתפר. המצב הרי לא יכול להיות כ"כ גרוע לנצח נכון? מיום ליום אני מבינה עד כמה האהבה הזו היתה גדולה ואמיתית. כנראה שכשאומרים "too good to be true" זה נכון. אחותי מוריה נפטרה כמעט לפני 4 שנים וחשבתי שיום יבוא ועוצמת הכאב והגעגועים ירדו אך גיליתי שכל יום שעובר הכאב יותר חזק וכמו כן הגעגועים, כל חברי שהכירו את מוריה אומרים כי גם הם מתגעגעים אליה ואני שאני אחותה לא מבינה איך מלאך כזה הלך מאיתנו, אומרים שאלוהים לוקח קודם כל את הטובים שיהיו לצידו ולי זה לא ברור מדוע אם הם הטובים למה לא לתת להם לחיות, להקים משפחות משלהם, לגדול ולאהוב. מוריה היתה ילדה מדהימה ואני רק רוצה להגיע לקרסוליה אך אני לא חושבת שאי פעם אצליח כי צריך להיות אדם מיוחד במינו כמו שהיא היתה, מוריה נלחמה עד הרגע האחרון ולא ויתרה בקלות ועל כך אני מודה לה, הכי אני מודה על הזכות שהיתה לי להיות אחותה כי לא לכל אחד היתה את הזכות הזאת רק לי ולאחותי הגדולה, מוריה לימדת אותי לחיות וליהנות מכל רגע, לנצל כל רגע בחיים כי הם יכולים להיות קצרים, אם רק הייתי יכולה להחזיר את השעון אחורנית ולשנות מס' דברים, לומר לך יותר כמה שאני אוהבת אותך, לחבק אותך יותר, לנשק אותך יותר הייתי עושה זאת בשניה בלי לחשוב אפילו לרגע, אם רק הייתי יכולה להחזיר אותך לפה כדי שיובל יקיר אותך, כדי שתישמרי עליו ותשחקי איתו הייתי עושה זאת בשניה, אני מדמיינת איזה מן דודה היית כמה שהיית אוהבת אותו ומפנקת אותו כמה שהוא היה אוהב אותך וזה קורע אותי כי הוא יקיר אותך רק מסיפורים ומתמונות ולא זה לא אמור להיות כך, אלוהים רצה אותך לידו אך לא התחשב בנו, באמא ואבא ברויטל ובי ובשאר המשפחה, עכשיו את עם סבתא וסבא שאנו כל כך אוהבים ואנו כאן למטה רק מתגעגעים וכואבים, אם רק היית יכולה הייתי עושה.