הגנום היהודי

הגנום היהודי

הגנום היהודי האופי היהודי, או אם תרצו: 'הגנום היהודי', מורכב מאוסף של תכונות המאפיינות את העם היהודי לדורותיו. תכונות אשר נרכשו ונאספו מתקופות ומגורמים שונים, חלקם מתקופת מלכות בית יהודה וישראל, חלקם מתקופת הגלות הארוכה, וחלקם סתם בגלל שחתכו לנו... אתן כמה דוגמאות: גזענות: ביטויים כמו 'העם הנבחר', 'עם סגולה', 'ברוך שלא עשני גוי', היו שגורים על לשונינו מאז ומתמיד. אותי לימדו בילדותי סדרו של עולם: דומם, צומח, חי, מדבר, יהודי, [ויש מוסיפים: חרדי]. זה לא רק ברכות וציטוטים או תחושה בלבד אלא זה גם מגובה בהלכות: אסור להתחתן עם גויים. אסור לאכול בישולים של גויים. אסור להציל גוי ממוות אם זה כרוך בחילול שבת. עם הספר: תמיד היינו טובים ברוח וחלשים בגוף. המהפכות התרבותיות העיקריות נעשו על ידי או במעורבות יהודים; משה, ישו, מרקס, טרויצקי. האחוזים המטורפים של יהודים שזוכים בפרס נובל גם יעידו על כך. [אני לא יודע מה גרם למה, האם בגלל שיש לנו מבנה פיזיולוגי חלש פנינו לעסוק ברוח, או בגלל שעסקנו ברוח הוזנח החלק הגופני. אני חושש גם שההתעסקות ברוח נובעת מכך שחתכו לנו את המה שמו...] ביקורתיות והלקאה עצמית: 'עם קשה עורף' - העדנו על עצמנו בתנ"ך. תמיד אנחנו לא מרוצים מעצמנו. תמיד ביקורת. אף פעם לא נחנו על זרי הדפנה. המחלוקת: אנו לא יכולים להסכים על דבר אחד. מאז ומתמיד העם היהודי נחלק למפלגות ותתי מפלגות. תמיד מלחמות פנימיות. אנחנו חיים מויכוחים. חולים על האקשן הזה. הגשת לחי למכים: הפוזה שלנו [לפחות בגלות] היא הגשת הלחי למכים והליכה כצאן לטבח. כשבאו להרוג אותנו, במקום להגן על עצמנו עצמנו עיניים וחיכינו לעזרה מאלוהים... [יש על זה סצנה יפהפיה בסרט 'התנגדות' על השואה, בו הרב של העיירה מתנגד לאפשר ליהודים לברוח ליער בתואנה: אלוהים ידאג לנו..]. תחושת נרדפות ופרנויה: מקול עלה נידף רעדו עצמותינו. וכיום? עלינו לארץ, בנינו מדינה כחול-לבן, צבא, כלכלה, אבל האם האופי שלנו השתנה?? אנו מנסים להתנער מהתדמית היהודית הבעייתית שהדביקו לנו, חלקנו אפילו דורש שנכנה אותו 'ישראלי' ולא 'יהודי', אבל האם הצלחנו? הבה ונבדוק את הקריטריונים. גזענות: האם כיום חלק גדול ואולי אפילו רוב הציבור בישראל לא חש שאנו העם הנבחר? שאנו 'אור לגויים'? האם לא כמעט כולנו מבועתים מהמחשבה שהבן/הבת שלנו יתחתן/תתחתן עם גוי/ה? עם הספר: האם זה מקרי ש20 אחוז מזוכי פרס נובל הם ישראלים? האם אנחנו טובים בספורט כל שהוא? האם יש לנו בכלל 'תרבות ספורט' בארץ? ביקורתיות והלקאה עצמית: ראיתם פעם ישראלי מרוצה? כולנו אומרים במקהלה: המדינה חרא, הממשלה חרא, התקשורת חרא, העם חרא. התוכנית ההיא חושפנית ומציצנית מדי, השניה זבל שלא ברא השטן, וצה"ל? הוא בכלל לא מוסרי. אנחנו פשוט לא מסוגלים להתרווח על הספה, לנשום עמוק ו...להיות מרוצים. המחלוקת: ראיתם בעולם מדינה כל כך קטנה שיש בה כל כך הרבה מפלגות? ראיתם מדינה בעולם שעל כל נושא שלא יעלה יש ויכוח ואג'נדות שלמות? הגשת לחי למכים: אומרים שישראלים שונאים להיות פראיירים, אני חושב שזה ניסיון לתקן את הרושם שעשינו לאורך ההיסטוריה של פראיירים גדולים ושל 'מגישי לחי למכים' סדרתיים.. אבל עדיין יש בינינו מגישי לחי לא קטנים. האם הרחמים על הפלסטינים וסינדול היכולת של צה"ל להגן עלינו אינה בבחינת הגשת לחי למכים? תחושת נדרפות: אנו לא רגועים גם כשהמצב בסדר גמור; אחמדינג'ד ישמיד את המדינה. החרדים ישתלטו על המדינה. אנו גם מזכירים את המינוח שואה בכל הקשר; החילונים בעליהום על החרדים? טלאי צהוב. החיילים מבריחים את 'נוער הגבעות'? נאצים. אחמדינג'אד? שואה שנייה. מסקנה: אני חושב שאיך שלא נסתכל על זה, אנחנו יהודים! ולא נצליח לברוח מזה. השאלה היא איך נתייחס לזה, בחיוב או בשלילה. ובכן, אני אישית בוחר להסתכל על זה בחיוב. נכון, לא כל התכונות טובות, ויש הרבה דברים שטעונים שיפור ונשפר אותם, אבל בגדול, אני אוהב את הזהות והאופי היהודי שלי. למה? כי זה אני! אני לא מכיר משהו אחר!
 


 
תיקונים טכניים:

1. המהפכות הגדולות של המאות האחרונות כוללות את המהפכה הצרפתית, האמריקאית והבולשוויקית בעיקר (אולי גם תוכל להתייחס למהפכה התעשייתית והפמיניסטית), ומתוכן רק בבולשוויקית הייתה ליהודים השפעה של ממש. 2. 20 אחוז מזוכי פרס נובל הם יהודים ולא ישראלים כמובן, ולא ברור לי למה אתה מקשר את זה לקטגוריית "כיום". אכן בלי עין הרע ישראל מתפתחת לאיטה לאימפרייה מדעית, אבל לעת עתה היא רחוקה מלהיות חריגה במונחים עולמיים. 3. לגבי מספר המפלגות והדעות בישראל, אני לא מכיר שאנחנו חריגים בזה אבל אשמח לשמוע.
 
תגובה

1. דיברתי על התופעה לאורך הדורות. לא במיקרו על דור זה או אחר. 2. ישראל היא הפנים של היהדות העולמית. מה שקורה פה משפיע ומקרין על כל העולם היהודי. 3. הרגשה שלי [ולא רק שלי] שאנו חריגים בזה. אין לי נתונים סטטיסטיים.
 
על ראשון ראשון

1. אני גם מדבר על המאות האחרונות. אם תלך עוד אחורה - היהודים בכלל מפסיקים להיות רלוונטיים. מהפכות תרבותיות רחוקות זה יוון, רומא, בבל, חמורבי, בודהה כל מיני עמים ואנשים לא ממש יהודים. 2. נניח שכן. עדיין זוכי פרס הנובל יהודים ולא ישראלים, וזו לא תופעה שקשורה לימינו או לישראל בשום דרך שהיא. 3. עם תחושות לא ניתן להתווכח.
 
לא היסטוריון אנוכי

1. אם נתייחס למזרח התיכון ולאירופה - האיזור בו אנו חיים, במהפכות הגדולות והחשובות היהודים מעורבים כמו שציינתי. אבל גם אם לא בכולם, האחוזים מדהימים. קבל קישור: http://www.themarker.com/markerweek/1.1182239 לא קראתי את כל הכתבה שבקישור כי אני עייף וגם כי היא קצת משעממת אותי, אבל נסה. 2. לא הבנתי. זוכי פרס נובל זה דבר שקרה וקורה בעידן המודרני ומלמד באופן חד משמעי שתופעת עם הספר חיה נושמת ובועטת. אבל אם רצית לסחוט ממני הסתייגות, הצלחת. הריני מודה ומתוודה שלא בדקתי נתונים בצורה מדעית, איני היסטוריון או סוציולוג, ואפילו לא ישבתי לקרוא חומר באופן מיוחד לשם כתיבת המאמר הזה. כתבתי את התרשמותי לאורך שנים, התרשמות שלפחות בחלקה נכונה.
 
אני דווקא חי בתחושה

שיש מהפכה תרבותית רצינית שאחראים לה יהודים והיא אחת החשובות בהיסטוריה העולמית. אני מדבר כמובן על התנצרות האימפריה הרומית.
 
זו לא ההיסטוריה שאני מכיר

יהודים הם אלו שיצרו, הובילו והפיצו את בשורת הנצרות. יש ויכוח מתי בכלל נפרדו שתי הדתות.
 
בשלב שבו הנצרות הגיעה אל רומא

הקשר בינה ובין היהודים התמצה בעיקר בשנאה הדדית. זו ההיסטוריה שאני מכיר.
 
הנצרות הגיעה לרומא די מהר

כבר לפאולוס יש אגרת אל הרומאיים. על השאלה מתי ואיך נפרדו הדתות יש מחלוקות מכאן ועד הודעה חדשה. בכל מקרה אין שום סיבה וצורך להקטין את המקום של היהודים ביצירת הדת החדשה ובהפצתה. הנצרות, אחרי הכל, היא יצירה יהודית אותנטית שיהודים הפיצו.
 
אם אתה מדבר על ההפדה בין הדתות

הרי שמקובל לייחס אותה לאזור סוף המאה הראשונה לספירה, הרבה לפני שהנצרות השתלטה על רומא: http://en.wikipedia.org/wiki/Christianity_in_the_1st_century#Split_with_Judaism בכל מקרה, אנחנו דיברנו על יהודים ולא על היהדות, וגם בתקופה ההיא אחוז היהודים בקרב הנוצרים היה קטן למדי. אכן אין צורך להקטין את המקום של היהודים אבל גם אין צורך להגדילו, כדאי מאד לדייק ככל הניתן.
 
מקובל זה לדעת מי שכתב את הערך בויקיפדיה

יש על זה ויכוח בין החוקרים. הנצרות יצאה והופצה על ידי יהודים, כולל פאולוס בעצמו. כל הברית החדשה עוסקת ביהודים והיא הופצה בידי יהודים. בוא ננסח את זה כך - לולא היהודים הפיצו את בשורתם הנצרות לעולם לא היתה משתלטת על רומא. אז ליהודים היה חלק גדול במהפכה הזו.
 
לזה קראתי צורה מאד עקיפה

אם יש לך מקור לכך ש(ואני מצטט את ההודעה שלי) "בשלב שבו הנצרות הגיעה אל רומא‬" היה לה קשר של ממש עם היהודים, אשמח לקבל ולו מקור אחד לטענתך.
 
ואולי אני פשוט לא מסכים עם הנחת

היסוד הבלתי מוצהרת שעליה הטענה שלך מבוססת - שמה שחשוב הוא מה קרה קרוב להפיכת הנצרות לדת הרשמית של האימפריה. אולי אני חושב שיותר חשוב מי יצר, הוביל והפיץ את הנצרות בהתחלה כשהיא היתה קטנה וחסרת חשיבות. מי הציב את היסודות ובנה את הבניין שעליו כולם מתבססים. אגב גם העמדה שלך על השנאה ההדדית אינה מדוייקת. אנחנו יודעים על נוצרים קרובים ליהדות גם אחרי שהנצרות הגיעה לרומא וכן על נוצרים-יהודים ממש כל אותו הזמן (ואלו שתי קבוצות שונות). יש להניח שאם היו מקורות מהצד היהודי שהיו טורחים להתייחס לעולם הם היו מספרים על מצב דומה גם בצד היהודי.
 
איפה דיברתי על "חשוב"?

ציינתי עובדה. בדיון נורמטיבי - אם אתה מסכים איתה אבל חולק על המשתמע ממנה, מקובל להבהיר זאת כדי למנוע אי הבנות. במקרה הנוכחי אין בכלל "משתמע ממנה" מבחינתי, כי הדיון ביני ובין הפקיד עסק רק בעובדות, ולכן בכלל לא ברורה לי המטרה של ההודעה שלך.
 
גם אני ציינתי עובדה

ליהודים היה מקום מרכזי בהפצת הנצרות וזו עובדה. לולא היהודים שהפיצוה כנראה שלא היתה נצרות. זה שהחלטת שהקשר שלהם להפיכת האימפריה לנוצרית "הוא רק בעקיפין" ולכן אתה לא חושב שהיהודים שותפים למהפכה הזו זו כבר לא עובדה אלא שיפוט ערכי שעליו אני חולק. הטענה שהיהודים אחראים רק בעקיפין למהפכה הזו, מתעלמת מן התרומה המכרעת שלהם ליצירתו ולהפצתו של הגורם המהפכני, ולכך שבסופו של דבר המהפכה הזו היא לא יותר ולא פחות ממימוש המטרה המוצהרת של אותו גורם. קשה לי לראות איך מי שיצר X בעל מטרה Y אחראי רק בעקיפין לזה שמטרה Y הושגה. באותו אופן אם יצרת תנועת פועלים שהמטרה שלה היא לעשות מהפכה והיא אכן עשתה מהפכה, אז לא ברור לי איך אתה לא קשור לזה שהמטרה הושגה.
 
למעלה