הגנה עצמית

  • פותח הנושא ub2
  • פורסם בתאריך

tessen

New member
מקרה דוגמא שקרה לי

לפני בערך שנתיים, אני ואישתי (אז עוד חברתי). זחלנו בפקק תנועה בדרך יפו בתל אביב לכיוון יפו. מי שמכיר את הרחוב, יודע שחניה כפולה הוא עניין די שגרתי שם. במהלך הנסיעה נהג משאית שחנה חניה כפולה פתח את דלת הנהג שלו ישר על הרכב שלי(פיאט אונו מקרטעת שהייתה לי), כתוצאה החלון של הנוסע שלידי התנפץ לרסיסים על אישתי ושתי הדלתות התעקמו. מיד החניתי את האוטו בצד וידאתי שאישתי בסדר והיא לא נפגעה ויצאתי החוצה, זועם ורותח. מתוך המשאית יורדים בצעקות שניים אחד מבני דודינו והשני ישראלי שהוא הבוס שלו שני בחורים בריאים to say the least. בזמן שהלכתי לכיוונם, הערכתי את המצב והבנתי שלהיכנס ראש בראש פה לא יוביל לשום מקום. החלטתי לנקוט בשיטת הפוך על הפוך, במקום להגיב בצעקות על שני החברה שצועקים עלי הורדתי את הטון ודברתי בשקט אליהם. הם כמובן צעקו וצעקו ואחד מהם טען בצורה "אינטיליגנטית" שאני אשם אני באתי לו מלמטה. אני ברוגע וחיוך עניתי "איך את רוצה שאני יגיע, אני באונו ואתה במשאית בפעם הבאה אני אשתדל לקפוץ דרך הקבינה שלך, רק תוודא שהרמפה תהיה מכוונת בסדר!". אחרי מספר שניות של הם צועקים ואני סותר אותם על כל משפט בצורה רגועה (עדיין מחזיק את ידי בשילוב קרוב להגן על פניי), הויכוח נרגע ופנה לעבר החלפת פרטים ונסיעה של כל אחד לדרכו. עוד מקרה של חיתוך, נהג שחתך אותי בכביש ואני צפרתי לו. עצר לידי והתחיל לברך אותי את אימי וכל דורותיי, אני נסעתי עם חלונות סגורים בגלל מזגן פשוט הגברתי את הווליום של הרדיו דיסק ופתחתי את החלון ושאלתי אותו "מה? סליחה אני לא שומע בגלל הרדיו" תוך כדי שהנמכתי אותו החברמן פטר אותי בתנועת חמסה והמשיך לנסוע. כנראה שחשב שאני גם ככה דפוק אז חבל לבזבז עלי את הזמן. במקרים בהם כן הייתי צריך להכנס לעימות או כמעט לעימות, עשיתי את זה בכל הנחישות ועם כל הלב. גם היו מקרים קרובים לעימות שנסגרו בהחלפת מבטים מאיימים ושכל אחד המשיך לדרכו.
 
תהליך קבלת החלטות

תהליך קבלת החלטות - התמודדות במצבי סכנה ולחץ מראש אני נמנע מלהשתמש במונח הגנה עצמית מפני שלהגדרה הגנה עצמית משמעויות שונות לפחות בעיניי ( בבחלק מן המקרים ההגנה אינה עצמית ולעיתים אני נדרש להיכנס לעימות מילולי / פיסי בגלל אחר) לכן נקרא לנושא " התמודדות במצבי לחץ / סכנה " 1. ערנות / מודעות למצבי סכנה : ככל שנהיה עירניים ומודעים יותר למצבי הסכנה מבעוד מועד( סביבה - אנשים וכו'... ) אנו יכולים להימנע מהם מתוך בחירה ( להיכנס או לא ללחימה ) 2. זיהוי - קליטת מצבי הסכנה : קליטה בעזרת החושים 3. ניתוח והערכת המצב : עלינו לבחון את המצב לאשורו , לבדוק עד כמה ניתן להימנע ממצב הלחימה , עד כמה הדבר אפשרי , מי התוקף/תוקפים העומדים מולנו , מה הם יכולותינו מול יכולת התוקף/תוקפים , האם היכולת שלי בבחינה כללית הינה כזאת שתאפשר לי להיכנס ללחימה כשידי על העליונה , עד כמה אני מיומן? וכו'... 4. ניתוק מגע - נסיגה ( בגלל האגו נקרא ל"בריחה" ניתוק מגע שלא יעלבו הבורחים ) . מרגע שהחלטתי כי הנושא אינו בגבול יכולותיי או שאין ברצוני להיכנס ללחימה והדבר מתאפשר לי מתוך בחירה ומתוך מודעות מלאה גם ביכולותיי אני ( "אני חזק , מיומן וכו'... " אבל מעדיף שלא להיכנס ) , כל שעליי לעשות הוא להימנע ולעזוב את המקום מבלי להיכנס לעימות ואפילו לא מילולי פשוט ל"נתק מגע " ובמהירות האפשרית . 5. כניסה לפעולה / לחימה : מרגע שהתקבלה החלטה כי אין בידינו שום אפשרות אחרת , אנו נמצאים במצב של איום סכנה ממשי ומידי ( אנו או אחרים בסביבתינו- במידה ואנו מופקדים על חייהם - בני משפחה / חברים וכו'... ) עלינו לבחור באפשרות הכניסה לפעולה , מרגע שהוחלט כי זאת האפשרות הבלעדית העומדת לנגד עיננו רק אז ניכנס ללחימה עם כל הכלים האפשריים אם מתוך למידה ואימונים ואם מתוך שימוש בנשק סביבתי עד כמה שהדבר מצויי . 6. ניתוח והערכת מצב : לפני - במהלך - ואחרי ארוע עלינו תמיד לנתח את הארוע לבחון אפשרויות ולקבל באופן מידי החלטות , לעיתים במהלך לחימה נחליט כי " המטרה כבדה עלינו " או אז נצטרך ל"נתק מגע " במידי ( כמובן אם הדבר אפשרי ולא עשינו טעות גורלית בכל הקשור לקבלת ההחלטה / מצב בו כעת כלל לא אפשרי לסגת היריב גדול עלינו בכמה מידות... ) 7. דיווח : במידה והארוע מצריך דיווח לגורמים הרצויים והרלוונטיים . תהליך הלחימה נבנה ממספר רבדים והוא כולל לחימה פסיכולוגית ולחימה פיסית . תהליך "הלחימה הפסיכולוגית ": מוכר לנו מסרטים או מאירועים הקרובים לנו . איומים / דחיפות / צעקות וכו'... זה הוא תהליך בו הצדדים בוחנים האחד את השני ( דוגמא לכך : שני חתולים המייללים בקולי קולות "מאיימים " האחד על השני ומנסים לשבור האחד את השני , במידה ואחד " הלוחמים" נשבר הוא ינתק מגע וינטוש ( חתול בורח ) ע"מ לא לפגוע בכבוד אולי נשמע את המשפט הידוע : " חכה חכה עוד... " . בשלב זה תותכתר הלחימה הפסיכולוגית כמוצלחת ( מבטים/ דיבורים/ איומים / מצב עמידה / טווח עבודה וכו'... הם חלק ממרכיבי הלחימה עליהם יש לעבוד באימון ) תהליך "הלחימה הפיסית " : במידה ולא הצלחנו " לשבור " את היריב באופן פסיכולוגי למעשה נכשלנו בשלב הראשון של הלחימה ( לוחם מיומן וטוב בד"כ יסיים את הלחימה בשלב הפסיכולוגי ) . במידה וכך עלינו להחליט באופן מידי באם להיכנס ללחימה פיסית אם לאו ( בד"כ אם לא שברנו את היריב בשלב הראשון כדאי מאוד שלא להגיע לשלב השני !!!!!! עדיף מאוד לנתק מגע ) שוב ברגע של החלטה להיכנס ללחימה פיסית יש לבצע זאת על הצד הטוב והמהיר ביותר , לסיים ארוע ובמידת הצורך לנתק מגע . אימונים / צד פסיכולוגי - נפשי : ללחימה ברחוב ישנם כללים שונים מאלה אותם אנו מכירים על מזרן האימונים אם לא הוכשרנו לכך אזיי אנו בבעיה . הצד הפסיכולוגי הינו צד ומרכיב חשוב ביותר בתהליך זה . לעיתים לבושו / טון דיבורו/ מראהו וכו'... של היריב הם כשלעצמם גורמים לנו להירתע ומלעשה " להפסיד בקרב " יש לעבוד ע"פ הבנתי על נושאים אלה " הצד ההתנהגותי - לחימה פסיכולוגית " , זאת בסיוע תרגילי סימולציה התואמים מצבי סכנה בדרגות ומצבי לחימה שונים . אימוני הטכניקה או היכולת הטכנית ע"פ תפיסתי לא יספיקו לכך " המזרון והרחוב - לא חד הם " הכי חשוב : הכן עצמך - דע את יכולותיך אולם זכור : לוחם טוב הינו לוחם הנמנע מלחימה ומנצח ( מאבטח שהצטרך לשלוף את נשקו כשל בשלב הראשון של הלחימה - זיהוי - וניטרול עוד בטרם התפתח עימות ) כהן חיים התגוננות רחוב
 

Pyongwon

New member
עם כל הכבוד, באמת שלא כדאי

להיכנס לקרבות. סתם - בשביל אגו? כדי להוכיח משהוא? חיים צודק - יש מספיק אנשים שרוצים להרוג את היהודים - אנחנו לא צריכים לעזור להם ע"י הכנסת "גול עצמי" - להרוג את עצמינו. בשביל מה? מישהוא שמע על סיפור של קנה סוף והרוח? לעומת העץ? חזרנו לילדי הגן? מישהוא שמע על שייקספיר? Do not enter into a quarrel, but being in , bears't that the opposed may beware of thee? האם לא השתנינו? האם באמת שווה להילחם - אם לא על החיים שלנו? באמת!
 
../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif../images/Emo41.gifחיים, אפשר להעלות את זה

כמאמר בפורום? אשמח אם תעבור על זה, תערוך מה שנראה לך, ותאשר להציג זאת במאמרים.
 

cincin

New member
הלוחם האולטימטיבי

לפני כמה ימים בידיעות אחרונו תואר ניסים אלפרון כאדם עם המבט הכי מפחיד/מקפיא בעולם התחתון, חיים כהן צודק! , אולי כדאי שאתחיל לתרגל קשיחות פנימית וקרבות עיניים, לימדו אותי להיות רך וכך התרכך לי גם האופי, אגב מי שראה את הראיון של אילנה דיין עם אלוף שי אביטל ראה איש קטן -גדול, איש עם אופי
 

Sensei

New member
There is only one way

to become tough.There are people who should learn to play violin.War and violence are not their cup of tea.There are those who are brought up to be BULLYS -violent ,tough and angry at the world. How can the "violin player",learn to stand up against the BULLY.Train with him,get hurt by him in training ,and continue to train with him.Eventually you will become touch ,sure and capable of standing in front of the Bully without feeling threatened.You will NEVER be a Bully ,and you will STILL play the violin.BUT YOU WILL BE PLAYING A DIFFERENT TUNE.​
 

prostore

New member
שיטת ה . . .

השיטה של S-Z-A אומנות לחימה : בקרב : לפני קרב שאתה מול יריב ואתה רוצה למנוע קרב שיטת S-Z-A : הסתכל אל פני היריב במבט הכי משפיל כלפי היריב האומר שעד כמה שאתה אני אוכל אותך ועוד אלף כמוך. אימון אל מבטים אלו מול "יריבים" ברחוב.השיטה הזאת עובדת ואני יכול לומר לך שכמעט כל עימות שיהיה לי ולשאר החברים/תלמידים המבט אומר הכל. דוגמא : עלי המתאגרף ניצח כמעט בכל קרב כספורט בגלל המבט שאמר הכל אני המנצח !!! S-Z-A
 
למעלה