מקרה דוגמא שקרה לי
לפני בערך שנתיים, אני ואישתי (אז עוד חברתי). זחלנו בפקק תנועה בדרך יפו בתל אביב לכיוון יפו. מי שמכיר את הרחוב, יודע שחניה כפולה הוא עניין די שגרתי שם. במהלך הנסיעה נהג משאית שחנה חניה כפולה פתח את דלת הנהג שלו ישר על הרכב שלי(פיאט אונו מקרטעת שהייתה לי), כתוצאה החלון של הנוסע שלידי התנפץ לרסיסים על אישתי ושתי הדלתות התעקמו. מיד החניתי את האוטו בצד וידאתי שאישתי בסדר והיא לא נפגעה ויצאתי החוצה, זועם ורותח. מתוך המשאית יורדים בצעקות שניים אחד מבני דודינו והשני ישראלי שהוא הבוס שלו שני בחורים בריאים to say the least. בזמן שהלכתי לכיוונם, הערכתי את המצב והבנתי שלהיכנס ראש בראש פה לא יוביל לשום מקום. החלטתי לנקוט בשיטת הפוך על הפוך, במקום להגיב בצעקות על שני החברה שצועקים עלי הורדתי את הטון ודברתי בשקט אליהם. הם כמובן צעקו וצעקו ואחד מהם טען בצורה "אינטיליגנטית" שאני אשם אני באתי לו מלמטה. אני ברוגע וחיוך עניתי "איך את רוצה שאני יגיע, אני באונו ואתה במשאית בפעם הבאה אני אשתדל לקפוץ דרך הקבינה שלך, רק תוודא שהרמפה תהיה מכוונת בסדר!". אחרי מספר שניות של הם צועקים ואני סותר אותם על כל משפט בצורה רגועה (עדיין מחזיק את ידי בשילוב קרוב להגן על פניי), הויכוח נרגע ופנה לעבר החלפת פרטים ונסיעה של כל אחד לדרכו. עוד מקרה של חיתוך, נהג שחתך אותי בכביש ואני צפרתי לו. עצר לידי והתחיל לברך אותי את אימי וכל דורותיי, אני נסעתי עם חלונות סגורים בגלל מזגן פשוט הגברתי את הווליום של הרדיו דיסק ופתחתי את החלון ושאלתי אותו "מה? סליחה אני לא שומע בגלל הרדיו" תוך כדי שהנמכתי אותו החברמן פטר אותי בתנועת חמסה והמשיך לנסוע. כנראה שחשב שאני גם ככה דפוק אז חבל לבזבז עלי את הזמן. במקרים בהם כן הייתי צריך להכנס לעימות או כמעט לעימות, עשיתי את זה בכל הנחישות ועם כל הלב. גם היו מקרים קרובים לעימות שנסגרו בהחלפת מבטים מאיימים ושכל אחד המשיך לדרכו.
לפני בערך שנתיים, אני ואישתי (אז עוד חברתי). זחלנו בפקק תנועה בדרך יפו בתל אביב לכיוון יפו. מי שמכיר את הרחוב, יודע שחניה כפולה הוא עניין די שגרתי שם. במהלך הנסיעה נהג משאית שחנה חניה כפולה פתח את דלת הנהג שלו ישר על הרכב שלי(פיאט אונו מקרטעת שהייתה לי), כתוצאה החלון של הנוסע שלידי התנפץ לרסיסים על אישתי ושתי הדלתות התעקמו. מיד החניתי את האוטו בצד וידאתי שאישתי בסדר והיא לא נפגעה ויצאתי החוצה, זועם ורותח. מתוך המשאית יורדים בצעקות שניים אחד מבני דודינו והשני ישראלי שהוא הבוס שלו שני בחורים בריאים to say the least. בזמן שהלכתי לכיוונם, הערכתי את המצב והבנתי שלהיכנס ראש בראש פה לא יוביל לשום מקום. החלטתי לנקוט בשיטת הפוך על הפוך, במקום להגיב בצעקות על שני החברה שצועקים עלי הורדתי את הטון ודברתי בשקט אליהם. הם כמובן צעקו וצעקו ואחד מהם טען בצורה "אינטיליגנטית" שאני אשם אני באתי לו מלמטה. אני ברוגע וחיוך עניתי "איך את רוצה שאני יגיע, אני באונו ואתה במשאית בפעם הבאה אני אשתדל לקפוץ דרך הקבינה שלך, רק תוודא שהרמפה תהיה מכוונת בסדר!". אחרי מספר שניות של הם צועקים ואני סותר אותם על כל משפט בצורה רגועה (עדיין מחזיק את ידי בשילוב קרוב להגן על פניי), הויכוח נרגע ופנה לעבר החלפת פרטים ונסיעה של כל אחד לדרכו. עוד מקרה של חיתוך, נהג שחתך אותי בכביש ואני צפרתי לו. עצר לידי והתחיל לברך אותי את אימי וכל דורותיי, אני נסעתי עם חלונות סגורים בגלל מזגן פשוט הגברתי את הווליום של הרדיו דיסק ופתחתי את החלון ושאלתי אותו "מה? סליחה אני לא שומע בגלל הרדיו" תוך כדי שהנמכתי אותו החברמן פטר אותי בתנועת חמסה והמשיך לנסוע. כנראה שחשב שאני גם ככה דפוק אז חבל לבזבז עלי את הזמן. במקרים בהם כן הייתי צריך להכנס לעימות או כמעט לעימות, עשיתי את זה בכל הנחישות ועם כל הלב. גם היו מקרים קרובים לעימות שנסגרו בהחלפת מבטים מאיימים ושכל אחד המשיך לדרכו.