תנו לי רגע לדבר בשמו של אבא מחליף
חיתולים (ואנא תקן אותי אם אני טועה) - מה שהוא ניסה לומר בדרכו הלא כל כך עדינה, שהרבה הורים בורחים לחינוך הפרטי (ולא חשוב כרגע על איזו תיאוריה החינוך נשען) לא בגלל שהם מאמינים בכל רמ"ח אבריהם בדרך הספציפית הזו (ולדוגמא, הרבה הורים ששולחים את ילדם לחינוך האנתרופוסופי לא ממשיכים לקיים אורח חיים אנתרופוסופי גם בבית), אלא בעיקר, בגלל שהחינוך הממלכתי לא נותן מענה ראוי. אני לא חושבת שהוא דיבר על "רושם" ובמטרה לעשות רושם, אלא על העובדה הפשוטה - שאם החינוך הממלכתי (ואני מדברת על מעונות היום בגיל הרך וגני עיריות בגילאים מבוגרים יותר ואח"כ בתי ספר) כן היה נותן להורים את מה שהם מחפשים בחינוך ובתנאים, לא בטוח, שהיתה כזו פריחה של מסגרות פרטיות (שאגב, מונטסורי ואנתרופוסופי הן חלק קטן מתוך מגוון המסגרות הפרטיות שעומדות לרשות אלה שיכולים לשלם)