הגישור - עיסוק או מקצוע?

[איריס אבידן]

הגישור - עיסוק או מקצוע?

מודה כי עבורי התשובה היתה מאוד ברורה... אולם מסתבר, כי הדעות על נושא זה חלוקות, ולכן, סברתי שכדאי להעלות אותו לדיון. מהי דעתכם? כיצד אתם רואים את הגישור - האם הוא עיסוק או מקצוע? באיזה מקום הייתם רוצים לראותו בעתיד ואיזה מקום אתם סבורים שאכן יקבל? מי אתם סבורים שיהיו המגשרים של מחר? מאיזה תחומים אתם סבורים שיגיעו? האם גם בעתיד עורכי הדין יהיו אלו שיקבלו את מירב התיקים? או שאולי משהו ישתנה? ואם כן , כיצד? (טוב, הרחבתי את הנושא...) שיהיה לנו סופשבוע נפלא.

 

[שילה1]

נגעת לי בבטן הרכה!לצערי-הגישור ,כי שנראה לי

היום ,הינו עיסוק בלבד. לא מכירה מגשרים החיים מגישור כפרנסה קבועה,כמקצוע,והלואי ואני טועה. במצב הנוכחי-רואה כיי מירב התיקים ימשיכו להגיע לעורכי דין למקושרים אחרים,וחבל שכך. ובעתיד-הייתי רוצה לראות מגשרים כבעלי מקצוע,שיקבלו תיקים על פי כישוריהם ותחום התמחותם,אלא ש..לצערי,לא נראה שינוי משמעוי באופק,אלא אם יחוקק חוק ספציפי בנשא הגישור.

 

[חגי סרי]

כיום עיסוק בעתיד מקצוע והרבה אבל ותנאים

עם כל הצער, יש להודות כי דעתי כדעת שילה בענין. אך אלה הבשורות הרעות. ביחס לבשורות הטובות עלי לומר שאין לי כל ספק שהגישור יתפוס תאוצה בשנים הקרובות...... אבל! 1. הגישור ילך ו"יתמשפט" עם הזמן. יש הסוברים כי הגישור איננו אלא ענף משפטי לכל דבר שגם יוכר ככזה בשלב כלשהו. המשמעות היא כי לעורכי הדין, תהיה עדיפות ברורה הרבה יותר מכפי שהמצב כיום. 2. הגישור לדעתי לא ישאר גישור במתכונתו הקלאסית בלבד אלא כישוב סכסוכים מחוץ לבתי המשפט דהיינו כולל פישור ובוררות בהתאם להעדפת הלקוחות ובהתאמה לאופים ולאופי הסכסוך. וזו תהיה בעצם מערכת מקבילה לבתי המשפט. במצב דברים זה ברור שלעורכי דין תהיה עדיפות ולא רק מצד בתי המשפט אלא לא פחות מכך ע"י הלקוחות כפי שכבר כיום בתחום המשפחה(גירושין) ישנה דרישה למגשרים שהם עו"ד. צריך לזכור שכבר כיום וגם בעבר עורכי דין "סגרו" ביניהם הסכמות עבור לקוחותיהם זה אולי לא גישור אבל זה ישוב סכסוכים בהסכמה לאחר מו"מ. צריך להודות על האמת ולומר שידע משפטי הוא קריטי בסכסוכים רבים כמו למשל בעניני גירושין, צוואות וירושות מקרקעין וכדומה, בהחלט יתכן מצב שבית משפט יפסול הסכם ( זה קורה לא רק בהסכמי גירושין) ומגשר ללא ידע משפטי לא ידע להבהיר ללקחותיו את הפער בין עולם ההסכמות הגישורי לבין הכללים המשפטיים . כך עלול להיווצר הסכם בלתי מאוזן שעלול להפסל בקלות. צריך גם להודות על האמת ולדעת שלא כל סכסוך הוא גשיר- יש בהחלט מצב שבו ניצבים בעלי דין זה מול זה כשכל אחד רוצה אותו דבר בדיוק וכלים כמו "הרחבת העוגה" לא יהיו רלוונטים עבורם. צריך גם לזכור שהסכם בין שני מגושרים הוא "שפיט" ומכיוון שכך באופן טבעי לקוחות ירצו מישהו שמוסמך ומבין במשמעויות הנפתלות והעדכונים חדשות לבקרים שיש ב"שפיטות" הזו. נכון אמנם שכל צד לוקח את "ההסכמות" שלו לעורך דין מטעמו , אבל חישבו על המגושרים! אם הם באים מבית המשפט הרי שהם כבר מיוצגים, אבל מגושרים אחרים שיבואו מרצונם החופשי כדי לא להכנס לבתי המשפט, יצטרכו להוציא כסף נוסף גם על יעוץ משפטי שזה הוצאה נוספת שלעיתים הוא יצטרך לעשותה יותר מפעם אחת או פעמיים. כל שעה זה כמה מאות שקלים . אם כך מדוע לא ללכת למגשר שהוא עורך דין ו"לחסוך על הדרך" את ההוצאה הזו? עם זאת ידוע היטב שלא כל סכסוך מצריך ידע משפטי רחב ולא כל סכסוך מצריך התערבות של בית המשפט בפרטי ההסכם אבל אני לצערי לא חוזה התפתחות שלא תהיה "ממושפטת". כבר היום הרבה מתיאורטיקנים של הגישור הם משפטנים- זה לא במקרה. מה שיקבע בענין הוא כמובן ההסדרה החוקית של המקצוע שגם היא ענין של זמן. לדעתי גישור יוכל להיות מקצוע נפרד אך ורק אם ההכשרה שבו תורחב לשנה אחת לפחות או כמקצוע אקדמי לכל דבר שבו ילמדו גם משפטים, גם פסיכולוגיה וגם התמחויות גישוריות שונות. כל עוד זה לא יהיה - הגישור יהיה זנב לעולם המשפטי או שיבלע בתוכו כענף משפטי עצמאי. זה כמובן בקשר לגישור הפראקטי דהיינו גישור שמסתיים בהסכם כתוב ובוודאי כזה שמופנה מבית המשפט. יש את עולם הגישור הטרנספורמטיבי שלטעמי עוד לא אמר את המילה האחרונה. עד כאן הנאום- תודה חברים

 

[שילה1]

תודה גם לך,ברוך השב,ושבת נעימה.

מכאן שגם לדעתך יש לחוקק חוק גישור?

 

[איריס אבידן]

ברוך שובך - ומספר הערות לדעתי.

1. הגישור אינו אמור להיות שפיט. הרי שכל המטרה שלו הינה לתת מענה לאינטרסים והצרכים של הצדדים, ומכאן שישנה פחות חשיבות לחוקים/תקנות/הלכות/פסקי דין משפטיים. אינני יודעת מה יהיה עתיד הגישור, אולם אני מקוה שלא כך יהיו הדברים. אני מקווה שהדגש כן יהיה על יישוב סכסוכים בהסכמה, שמשמעו המשך מערכת היחסים, ולאו דווקא יישוב סכסוכים בדרך שיפוטית, שכן ככזו, אינה תמיד משאירה מקום להמשך מערכת היחסית, ולו בגלל המרכיב השיפוטי שבה. 2. מגושרים, בין אם הם הולכים למגשר שהוא עו"ד ובין אם הוא מגשר שאינו עו"ד, מומלץ שיקבלו ייעוץ משפטי חיצוני בכל מקרה, וזאת בגלל שהמגשר אינו יכול לתת להם כל ייעוץ משפטי או מקצועי. 3. בנוגע להסכם - מגשר שאינו עו"ד, בהרבה מקרים נותן לעו"ד לערוך את ההסכם, גם בגישורי משפחה וגם בסכסוכים הנדונים בבתי משפט שונים. 4.לגבי העתיד, קטונתי מלצפות אותו, אולם אכן נראה כי כיום, לאור המציאות, מגשרים שהם עורכי דין מקבלים את מרבית הגישורים, (ואם משהו מהותי לא יתרחש, אזי כפי הנראה, כך זה גם ימשיך) אולם יש מקום נכבד למומחים בתחומים מסויימים. ישנם מגשרים המוגדרים כמומחים, ואליהם מופנים לא פעם סכסוכים בתחום מומחיותם - אפילו מבית משפט מחוזי. אשמח לשמוע את דעתך בנוגע לגישור הטרנספומטיבי. ובלי קשר, כיף לראותך שוב בפורום.

 

[חגי סרי]

כשאני אומר שהסכם גישורי הוא שפיט

אני מתכוון לכך שמבחינת הכללים המשפטיים הנהוגים בעולם המשפט, ברוב המקרים הסכמים כאלה עונים בחיוב על ההגדרה לשאלה האם בית משפט רשאי לעסוק בהסכמים כאלה, ומכיוון שכך הם שפיטים. וזה אומר שקיימת אופציה שאחד הצדדים לחוזה שירגיש כי ההסכם איננו מקוים כהלכה יפנה לבית משפט בבקשה לאכוף את החוזה או כל בקשה אחרת ובית המשפט מתוקף הכללים המשפטיים יעסוק בהסכם ויפסוק מה שיפסוק. את זה צריך לדעת ולקחת בחשבון! אז נכון שכל עוד אין בעיה והצדדים מקיימים את ההסכם/חוזה בית המשפט לא יתערב, השפיטות של ההסכם לא תצא אל הפועל, אבל מה יהיה כשכן תהיה בעיה? הרי לא כולם ימשיכו לפגישות גישור נוספות אחרי שהקיום נכשל הם מן הסתם ירוצו לבית המשפט לבקשת סעד של אכיפה!! יותר מכך, כפי שהזכרתי יהיו בתי משפט שמראש ינסו לבדוק אם ההסכם עומד לא רק בכך ששני הצדדים מבינים את משמעויותיו והשלכותיו, אלא אם הוא עומד במבחנים משפטיים שחלקם נגזרים מאופי וסוגית הענף המשפטי הנוגע להסכם או לחלקיו (דהיינו דיני משפחה בגירושין ואם בהסכם יש ענינים הקשורים למקרקעין אז כללים הקשורים לעניני מקרקעין) וגם לבדוק שאין צדדים מקופחים וכדומה. לזו כוונתי במונח "שפיט". ברור שענין הצורך בהמשך מערכת יחסים איננו מענינו של בית המשפט וכאן יתרון הגישור הוא מובהק, אבל אסור לשכוח את הדברים האחרים שעליהם ציינת ובצדק שממילא הצדדים ברוב המקרים הולכים להתיעץ עם עורכי דין, אבל כמו שציינתי זה גם מייקר את ההליך עבורם וזו עלולה להיות בעיה. אינני סבור שמגשר טוב צריך להיות עורך דין. אני סבור שמגשר טוב צריך להיות בעל ידע משפטי רלוונטי ועדכני לתחום הגישור בו הוא עוסק ועליו גם להתמחות בנושאים הקשורים לנפש האדם ולהתנהגות. לשם כך הגישור (ולאמיתו של דבר ישוב סכסוכים) צריך להיות כפי שכתבתי מקצוע אקדמי נפרד שמביא בחשבון את הפרמטרים האמורים שאם לא כן הוא יבלע בעולם המשפט עם היתרונות שבדבר אך גם עם החסרונות הבולטים של הדבר. אם זה יהיה כך (הבלעות בעולם המשפט) אני לא אתפלא אם בעתיד נראה עורכי דין שעיקר עיסוקם הוא דווקא ישוב סכסוכים בהסכמה.

 

[איריס אבידן]

חגי, כעת הבנתי למה התכוונת שאמרת שפיט

וזה אכן נכון.

 

[שילה1]

חגי-מלכתחילה הבנתי כי כוונתך הינה

לכל שההסכמות אליהן מגיעים בגישור-חייבות להתאים לחוק,כלומר:לא ניתןלהגיע להסכמות הנוגדות את החוק או את רוח המחוקק,וזאת בשל בעיות עתידיות,כפי שציינת כאן. לכךהתכוונת,אני מניחה,במושג "שפיט". ואגב-שמעתי עורכי די התנגדים לגישור בטענה כי התהליך אינו זהה לזה של בית המשפט,ומבחינת כללי העבודה,לכן יש תחושה כי מנוהלות שתי מערכות מקבילות.טענה מעניינת כשלעצמה.

 

[חגי סרי]

הבנתך נכונה כעיקרון אבל לא בדיוק

למעט שלשת המילים "חייבות להתאים לחוק". הרי מדובר בגישור שהוא יצירתי מטבעו ובזה כוחו ועדיפותו על ההליך המשפטי . צריכים להיות מודעים לחוק ,יותר כנקודת איזון בהסכמים אליהם מגיעים במו"מ מאשר כהצמדות ברורה ופורמליסטית ללשון החוק ולרוחו. לגבי סדרי הדין וודאי שלא מדובר באותם סדרי דין. אולם ישנו צדק רב בטענה כי מדובר בשתי מערכות מקבילות בוודאי כאשר מדובר בתיק שמגיע מבית המשפט מתוך מטרה לחזור אליו כאשר יש אופציה לחזור לשיפוט רגיל. זה הרי כאילו יוצאים לרגע מאולם בית המשפט, מסכמים וחוזרים. אבל! זה יהיה מקביל רק אם הגישור יהפך לענף משפטי . כיום זה רק קרוב לכך.

 

[שילה1]

חגי-תודה על ההבהרה.

 

[חגי סרי]

חד משמעית כן

צריך כמובן להזהר מבעיות של פגיעה בחופש העיסוק שזה יהיה ענין בעייתי ביותר, אבל אי אפשר להמנע מכך. גישור או ליתר דיוק ישוב סכסוכים הוא נושא מאד רציני ומאד שברירי ועדין ודורש ידע ומיומנות. המצב לא יכול להשאר כמות שהוא.

 

[גדי רונן]

עיסוק או מקצוע

שבוע טוב לכולם. גם אצלי השאלה קיימת, אבל ממקום אחר. אם הגישור "יתפוס" וייהפך למקצוע הוא יתמסד וייהפך לענף משפטי. אם ישאר כמשהו אלטרנטיבי, הוא ימשיך להיות משהו צדדי המתאים רק למעטים. התשובה, לדעתי, צריכה להיות באיזשהו מקום באמצע. לאפשר גם ממסדיות וגם להשאיר את הרעננות של הפן החברתי הפחות פורמאלי. שאלת מליון הדולר היא איך מגיעים למצב הזה.

 

[שילה1]

קראתי ב"סולחה" כי סעיף 58 אתיקה של לשכת עורכי

הדן עוסק בכך כיעורך דין לא יתחלק עם איש ברווחיו,משרדו ישמש אך ורק לצורך עריכת דין,וזה עיסוקו הבלעדי. האם מכאן אני יכולה להסיק כי עורך דין אינו יכול לעסוק בגישור? מה דעתכם?

 

[איריס אבידן]

זה לפי כללי האתיקה ולא בחוק

גם השופט בדימוס לקינג הצביע על סוגייה זו בהרצאה שנתן בפני חברי הלשכה. אולם, לפי מידת הבנתי, זה "רק" בכללי האתיקה ולא בחוק, ומכאן,בזכות חופש העיסוק עו"ד יכולים גם לגשר.

 

[שילה1]

איריס-האם כללי האתיקה אינם מחיבים א חברי לשכת

עורכי הדין. זאת בעצם-השאלה שלי.

 

[שילה1]

בדקתי שנית.מדובר על סעיף 58 של הלשכה,

לא מזכיר עיסוק נסף ,אלא מדבר על עיסוק כורך הדין וכי אסור לו להתחלק ברווחים,וכו'. כנראה שחלה טעות בסעיף הרלוונטי לנושא שלנו.

 

[איריס אבידן]

תיקון טעות

כלי האתיקה של לשכת עורכי הדין מחייבת את עורכי הדין והם יכולים להשפט במידה והם אינם עובדים לפי הכללים. למרות כל מה שנאמר, עורכי דין כן יכולים לעבוד כמגשרים, הם הרי מקבלים תיקים מבתי המשפט. עורכי דין רואים בגישור חלק מעיסוקם.

 

[גדי רונן]

הכוונה היא

שעו"ד לא יכול לחלוק את משרדו עם מגשר או טוען רבני אבל הוא עצמו יכול להיות מגשר או טוען רבני ולעסוק בכך. זאת הבנת הנקרא שלי