העולם האקדמי
הולך לפחות ופחות משרות קבועות ויותר ויותר משרות פוסט-דוק. בלגיה אינה שונה. דווקא בחנט פותחים משרת חוקר קבועה בתחומו של האיש, והוא, רישמית, הגיש מועמדות, למרות שהתנאים שהם יצטרכו לתת לו כדי שכלכלית יהיה שווה לעזוב את המשרה הקבועה הלא-אקדמאית-רישמית שיש לו בלובן ולעשות את הנסיעות היומיות לחנט.
אנחנו נמצאים בבלגיה כבר מעל 12 שנה, אבל אם את חושבת שזו הסיבה לכך שיש לנו חברים פלמים, את טועה. היחסים הקרובים הם עם כמעט כל השכנים, והם התחילו תוך מספר חודשים (כשעברנו עדין היה חורפי, ואף אחד לא הסתובב אצל מי שלא הכיר מראש). כשאני מדברת על יחסים קרובים, אני מדברת על התארחויות הדדיות, על "קפיצה" אחד לשני, על הלוואת ביצים לעוגה (טוב, הם ספציפית היו זוג צעיר וכבר עברו בינתיים) והרבה דברים אחרים.
גם על תל אביב איני יודעת הרבה. הצלחתי לחיות את חיי עד כה מבלי להכיר אותה היכרות קרובה, ואין לי כל בעיה עם כך, אבל יוצא מכך שאיני יכולה לערוך השוואות. יש דברים לשים לב אליהם בדיור בפלנדריה בכלל. אם יש מדרגות, למשל, סביר להניח שהן תהיינה צרות ותלולות ממה שאתם רגילים אליו. כדאי לשים לב לכך שיש חימום מרכזי (ברוב המכריע יש), ולברר מהן הוצאות הנלוות (אם אני זוכרת נכון שכירות, מופיעים שני מחירים - מחיר השכירות ומחיר ה-kosten, והמחיר שאתם צריכים לחשב הוא סכומם). בשכירות צריך לשלם פקדון של שלושה חודשים. זה הולך לחשבון בנק מיוחד נושא ריבית, וכדי לשחרר את הכספים צריכים להיות נוכחים שני הצדדים שחתמו על החוזה, אז כדאי לשמור על הניירות טוב מאוד. דרך אגב, בשבוע בו חתמונו על שכירות, אני חושבת שכל אדם שני, וכל פקיד בנק, הסבירו לנו את עניין הפקדון, ודאגו נורא שלא ירמו אותנו וניתן פקדון שאינו חשבון בנק מיוחד. כשקנינו בית כנראה נראנו כבר מעורים יותר, ופחות הציקו לנו. אבל זה לא שפקידי הבנק השתנו. יש לנו זוג מכרים ישראליים שהגיעו, ולהם מנהל בנק לא הפסיק לנדנד כדי שיביאו לו מסמך כלשהו מישראל, כזה שיוריד להם עלויות במשהו בצורה רצינית, ולבנק עצמו לא שינה כלום.
מישהו רוצה להעשיר את עולמי?
