הגירה לאירופה

[כבר לא טינקרבל]

אני מוחה בשם האירים

 

[בקר12]

רשמתי את מחאתך בשם הבריטים

 

[Ultra marine]

האירים צריכים למחות על האייריש וולפהאונד

שלהם, שחיסל להם את כל הזאבים! הדנים, ידעו פעם לצוד חזירי בר, ובהנחה והם יודעים היום, אני דווקא חושבת שזה יכול לשמח כמה אירים.. (אם יש להם בכלל חזירי בר, בעצם..) מה שכן, במקרה של הכלב שלי, שהוא "גיפטד" במיוחד, לא הייתי סומכת עליו בלרדוף אחרי חתול..

 

[ארתור דנט24]

מותר שאלה מתוך סקרנות

כתבת "אני דוברת וכותבת אנגלית ברמה גבוהה" האם חית במדינה דוברת אנגלית (ואם כן אשמח לדעת איזו) או הידיעה שלך היה מבית הספר ?

 

[Ultra marine]

בגדול הידיעה שלי היא "מבית ספר"

או לפחות שם זה התחיל. אני קוראת המון באנגלית, כך שיש לי חשיפה לשפה ברמה יומיומית (כמעט). מבחינת דיבור, בתקופת התיכון, התנדבתי במקום שבו היו הרבה מתנדבים מחו"ל, אח"כ עבדתי באותו מקום ודיברתי בשוטף עם המנהלת שהיא דוברת אנגלית. גם במהלך התואר שלי הקפידו שנקרא חלק לא קטן מחומר הלימוד (כולל ספרי לימוד ומאמרים) באנגלית. היום, אני מודה, אין לי ממש עם מי לדבר אנגלית. אבל הידע אחרי הכל נשאר. בטח בעידן הטכנולוגי - טלויזיה, מחשב - שמחייבים אותנו להיות "בקשר" עם השפה. במידה מסוימת, אני לא מרגישה "חריגה" במה שאני כותבת

נראה לי מאוד טריוויאלי, אבל אולי אני חושבת ככה בגלל שאני אוהבת את השפה ומחוברת אליה. ומתוך זה אני משערת שאתה יכול להסיק שמעולם לא חייתי במדינה דוברת אנגלית. לא שהייתי מתנגדת לכך

אם אנגליה פתוחה בפני, אני עשויה לשקול את העניין. אבל לאט לאט, קודם אזרחות אירופאית, לא?

ואגב, אני חייבת לציין, שאני ממש מתבאסת עם כמה שקשה לי היום לימודי הגרמנית. אנגלית באה לי כ"כ בקלות (עוד בתקופת בית ספר). המבטא שלי מצוין (הרבה פעמים קיבלתי עליו מחמאות מדוברי השפה כשפת אם). בגרמנית לעומת זאת, אני נשמעת כאילו אני מדברת יידיש (מבלי שאדע יידיש..), נורא קשות לי כל האומלאוטים (האותיות עם הנקודות למעלה). מילה כ"כ בסיסית כמו ich (אני) נשמעת כ"כ מזעזע.. ואנגלית זורם..

 

[ארתור דנט24]

גם מילה פשוטה כמו ICH

אצלינו מצליחים להפוך אותה למוכבת, יש שאומאים אישש יש שאומרים איח יש שאומרים איק וכו .... הכל תלוי מאפה באת לנו או פחות אצלי שגם אני באתי מרקע דומה והיתי בטוח שאני דובר אנגלית לפחות טוב כשפת אם (נו טוב שפת האם שלי פלונית ואני לא מסוגל לבטא אפילו לא מילה אחת

) ואז שבאתי לאירופה ושאלתי אדם ברחוב אם הוא יודע אנגלית הוא אמר "ממש מעט" ושהוא התחיל לדבר ... הבנתי שאני חותם על חצי מהמעט שלו. אל תשכחי שהאנגלית שלנו היא אנגלית ישראלית .... לא רוצה חלילה וחס לבאס רק מכין אותך

 

[Ultra marine]

מהניסיון הקט שלי

בדיבור עם דוברי אנגלית, יש לי איזה דקה מאוד מאוד מגומגמת כשאני חושבת הכל בעברית ומתרגמת לאנגלית וזה יוצא מממ רע!

ואז זה עובר לי ואני עוברת לשיחה שוטפת. לא בניתי על האנגלית שלי באירופה.. קיוויתי שעם ידע בגרמנית (כמה שאצליח ללמוד עד אז) + שהות במקום שעוזרת לחוות את השפה באופן יומיומי + הידע שלי באנגלית (הרסקיו הרציני שלי חחח) יהפוך את העניין לנסבל (כן, אני משתמשת במילה נסבל כי ברור לי שורוד זה לא יהיה, אמנם אומרים בצבא ש"קשה יש רק בלחם" אבל..) ולגבי ich יקירנו, אני בכל מקרה נשמעת כאילו אני מדברת ביידיש.. שבוע שעבר, ביקרתי אצל חברה שמבינה גרמנית (חצי שפת אם שלה) וקראתי לה סיפור מהלימודים שהיה לשיעורי הבית תוך כדי שאנחנו עסוקות במשהו אחר. מסכנה היא בקושי הבינה מה אני אומרת חחח טוב, אני הייתי לא פחות מסכנה שהייתי צריכה לקרוא בקול רם 4 עמודים שלמים חחח

 

[ארתור דנט24]

ללמוד שפה חדשה זה לא פשוט

ובדיעבד זה ממש מצחיק (הטעיות תם שלי) בכל מקרה יהיה בהצלחה, ואם אצריכה עזרה או סתם לקטר ב/על גרמנית אני פה יום ניפלא וחג שמח

 

[Ultra marine]

תודה

ממש נחמד לי מפה מבלי שעוד יש לי צל של דרכון אירופאי חחח כמה שקשה לי הלימוד אני ממש נהנית. במקור התחלתי ללמוד גרמנית כשסיימתי את התואר הראשון ולא ידעתי בדיוק מה קורה איתי / יקרה איתי עם התואר השני. בתקופה ההיא, אחרי התואר, ממש התגעגעתי ל"שיעורי בית" ולחווית הלמידה באופן כללי. לא רציתי לעשות קורס משמים בפתוחה, לכן התחלתי לחשוב על משהו נחמד שיהיה גם שימושי בעתיד. ואז חשבתי על זה, חצי מהלהקות שאני שומעת הן מגרמניה (חלק/מעט גם שרות בגרמנית) אז אולי נלמד גרמנית? ככה זה התחיל

 

[ארתור דנט24]

חשבת אולי על לימודים

בגרמניה לתואר שני וצפונה ? ככה גם לא תיהיה לך בעיה לנסות תקופה לחיות בחול וגם תלמדי את השפה בצורה רצינית הרבה יותר קל ללמוד שפה שכולם מסביבך דוברים אותה כל היום והדובדובן בסוף יש לך אחלה של תואר שני

 

[Ultra marine]

האמת,

שכל עניין התואר השני קצת "התפוצץ לי בפרצוף" הייתי די סגורה על מה אני רוצה לעשות תואר שני (במקום מסוים) ואז, אהם, סגרו את המסלול ובכלל כל ההתנהלות של הלימודים הזאת בעייתית משהו. אני יכולה לנסות ללמוד את זה בחו"ל ואפילו טכנית חשבתי על זה. אבל אז חשבתי לעצמי, כאן בארץ, אני מכירה את מקומות הלימוד, מה "נחשב" ואם אני לא מכירה, יש לי מספיק חברים שאני יכולה לברר איתם. וגם אם לא, יש אינטרנט אפשר לבדוק, להתקשר, להגיע להתרשם וכו'. לעומת זאת בגרמניה, אם זה שהכל יותר ורוד מבחינת עלויות (לא של המחיה כמובן

) אני לא מכירה כלום, אני לא יודעת מה הולך, מה מוכר, על ידי מי וכו'. הייתי שמחה לעשות תואר שני במה שאני מתעניינת בו בגרמניה, והייתי שמחה להמשיך עם הלימודים של הגרמנית כאן בשביל לעבור את המבחן (שהבנתי שצריך לעבור טרם הכניסה ללימודים). אבל האמת, אני ממש חוששת

אני מרגישה כזאת נוראית בשפה הזאת. אני מפחדת שזה יהיה קשה מידי.. אז בגלל המשפט האחרון, לא ממש הזזתי שום דבר ולא ממש עשיתי שום דבר...