הממ...........
מצד אחד היה חם ולפעמים קצת משעמם והרבה פעמים קצת מעצבן וככה, וגם מאוד לא נוח (לא, לא השתמשתי בקיפר, היה לי בסדר עם הציוד הרגיל ומשחית כדה"א שלי). מצד שני היו הרבה דברים חשובים. האופן שבו הכל נערך עורר בי הרבה מחשבות ותהיות, הבחור שארגן את הכל והעביר את הימים האלו הוא בחור שאני הולכת לעבוד אתו על איזה פרוייקט בשנת הלימודים הקרובה והיה לי חשוב לראות איך הוא עובד. וחוצמיזה, היה איזה סוג של shake בזמן האחרון בין האנשים, והרבה אנשים שינו כיוון בחיים. זה מוזר כי כשנמצאים בקבוצה של אנשים, בקהילה, הרבה פעמים דברים שעוברים על אדם אחד עוברים על כולם. אני זוכרת עוד מימי הקיבוץ שאם היה איזה בוקר שאיחרתי, כשהגעתי גיליתי שכולם איחרו באותו הבוקר, משהו כזה קורה גם כאן. הרבה אנשים היו צריכים זמן לעצמם כדי להתפקס על עצמם ועל החיים שלהם ולעשות הערכה מחודשת מה הם רוצים לשנה הקרובה, ובעקבות זה היו הרבה החלטות והרבה שינויים ועכשיו האנשים שהכי קרובים אלי שם, שרכשתי בעמל רב את הקשרים והאמון והאהבה אתם פתאום פורשים כנפיים ומתרחקים למקומות אחרים, שמשום מה גם אני חשבתי עליהם לאחרונה. בקיצור, מלבד הshake שאני עברתי בזמן האחרון, גם הקהילה עוברת עכשיו איזה shake וזה מעורר הרבה מחשבות. נדמה לי שאלו דברים שכבר לא קשורים לשאלה שלך על "איך היה" אבל מבחינתי זה אולי היה הדבר הכי משמעותי שהיה. חוצמיזה תפרתי לעצמי מוקסינים מעור (עבודה קשה !) והילד שהגיע אתי הספיק בנוסף על המוקסינים גם ללמוד כל מיני דברים וגם להכין לעצמו קשת, קערת אוכל ומיתר. הוא מאוד נהנה ומבחינתי המטרות הושגו
.