הסיבה פשוטה
א. "המקום המוכן לו מששת ימי בראשית" לא כל כך נשמע כמו "בגלל שאי אפשר בארץ ישראל, אז זה המקום שמוכן לו". ב. אין כאן שום ענין של צרכי רבים, משום שאנ"ש נוסעים רק מתוך שהם מאמינים ברביה"ק ובכוחו, וממילא, אם - מבחינתם - רבינו ביקש להקבר שם, זהו מקומו, והטורח, למרות הקושי, ברוך הוא וגם עליו נקבל שכר. רבינו ויתר גם הוא על צרכי יחיד שלו בשביל צרכי רבים. הוא מסר את נפש צאצאיו, רעייתו ונפש עצמו על צרכיהם הרוחניים של הרבים, מה קשר יש כאן בין הדוגמא של רבי חנינא לבין הענין? רבינו יכול היה לוותר, אתה אינך יכול לוותר בשמו. ובעיני חסיד מאמין, אם רבו אומר לו "זה המקום המוכן מששת ימי בראשית", הוא לא מחפש לוותר, הוא מחפש להאמין. אתה פשוט סוטה מנקודת האמונה של חסיד ברסלב, ומדבר כאדם מן הצד, ששואל בתמיהה "מדוע לא יעלו חסידי ברסלב את רבם ארצה ויחסכו מאות אלפי דולרים, וטלטולי דרכים וכו'?" ולאדם מן הצד, תהיה התשובה: "כי אנחנו מאמינים שזה מה שרבינו רצה. וממילא, גם אם אנחנו *יכולים* להעביר אותו, אנחנו לא מעבירים, כי זה יהיה נגד רצונו". זכותך, כמובן, לא להאמין ברביה"ק, או לא להסכים עם מוהרנ"ת, אלא שאז הנך מדבר לא כחסיד ברסלב, אלא כמתערב מן הצד, וככזה, אין לך היכולת להרגיש מהי אמונה חסידית ב - ורצון חסידי לקיים את - דברי רבינו. ואגב, דומני שאתה היחיד מבין מחייבי ההעברה הבודדים (מאוד) המעלים טיעון זה, שבעיני הוא מוזר וחסר כל קשר.