הגיע הזמן שאתלונן..

Rinattt

New member
מי גאון של אמא???

תשובה מדהימה!!! חושבת, שהיא צריכה לכעוס, לבכות, להתלונן, לשאול, להוציא הכל... לדבר המון, אפילו איתו... היא כתבה "כמה הייתי חסרת אחריות וקלת דעת להביא אותה לעולם כמה הייתי "חלשה" לעמוד מול רצונו לילד" מה זה אומר? שהוא רצה, היא ריצתה אותו... מתוך אהבה כמובן... וזה מחזיר אותי אחורה, ובא לי לספר, אולי איפה שהוא זה יגרום לבהיר להבין ולשפר... מוכר לי... האקס שלי כ"כ רצה ילד אחרי ילד, עשינו את השתיים הגדולות, החלטתי על הפסקה כי הייתי מותשת, רציתי לדאוג גם לעצמי ואופסססססססס תקלה וממש בפוקס נקלטתי בשלישית... < אחלה תקלה נשבעת לכם חחחח > חשבתי שאם ארצה אותו, אחרי שזה יסתיים אוכל לרצות את עצמי, תיכננתי ללמוד, תיכננת לצאת לעבוד, להתפתח... אני נעצרתי, הוא המשיך... אני ישבתי בבית וגידלתי, טיפלתי, בישלתי, כיבסתי, ניקיתי... ממש אישה טובה מבית טוב... כשהבנתי שלא רק שאין לי פרטנר נורמלי, לא שותף, אם כי נצלן ע"ח הגב שלי, שכשאני רוצה זה מתבטא ב"לא" ואין בכלל עם מי לדבר... יצאתי מהבית, התגרשתי, בכיתי, צעקתי, דיברתי איתו בשאגות, דיברתי בנועם, ניסיתי להבין למה בכל שנות נישואינו לא היה כאן את ה"אני" שלי??? איפה אני לעזאזל? אז הבנתי, שזה לא בגללו, זה בגללי, ביטלתי את עצמי, ניסיתי לרצות אותו מבלי לחשוב על רצונותיי שלי, אני זו שגרמה לאי שותפות הזו, כי לא עמדתי על שלי כשרציתי!!! ישר נכנעתי... ונכון שלטנגו צריך שניים, למדתי שגם אני אשמה במ.יחסים הזו שהייתה... אבל הבנתי ש... אף אחד יותר לא יעצור אותי מלרצות את עצמי, את שאיפותיי, ואת מטרותיי!!! ונכון שזה קשה כשיש לי 3 קטנטנות ברקע, אז זה יהיה לאט יותר, אבל בטוח יותר... חוץ מזה שאני צעירה ויש לי עוד זמן
והיום לא מתכננת עליו, לפעמים קצת עצוב שאין לי הרבה לבד, אבל מתנחמת בעובדה שהן יגדלו מתישהו < הבעיה שגם אני אגדל... באסה חחח > ולמדתי להנות מהרגע... למדתי לקבל את מה שיש, לשנות אצליח רק את עצמי ומה ששייך לי...
 

ב ה י ר

New member
נהנת מהדרך

אבל רוצה הכל מהר ועכשיו! התחרתיות נובעת מחוסר הפירגון שלו. ותחושת הכעס במקרה שלו מזינה אותי, גורמת לי לפעול, להיות יותר מעשית, והאמת, שרוב הכעס על עצמי..על הבחירה שלי בו.
 
מכיר את זה מקרוב...

ספרי לי על זה...גם אני רוצה דברים מהר ועכשיו.. תכונה ילדותית משהו, אבל כזה אני.. לא מחליף את עצמי
לא מעט פעמים חסר לנו הטריגר שיגרום לנו לפעול. ככה שזה לא רע שבמקרה שלך, התחושות שלו הן שגורמות לך לפעול.. כדאי היה רק שתנצלי את הפעילות הזו לטובתך.. ואחרון חביב, דיי. מהיום את לא כועסת על עצמך. רגע שמצטערים עליו, הוא רגע שבוזבז.
 

Rinattt

New member
כולם התייחסו בעיקר לילדה...

ובעיקר להפסד שלו... אני תמיד אומרת שההפסד כאן של הילדה בעיקר!!! שלו גם, אבל גם שלנו... גם אנחנו מפסידות כאן ובגדול! כמה מוכרת לי התחושה שלך, תארי לך את עם אחת... אני עם שלישייה... שלוש בנות קטנטנות, לכל מקום שאני הולכת הן איתי! גם האקס שלי פנוי 24 שעות ביממה, רק שלהבדיל משלך הוא כל כך מדוכא שבקושי עושה עם עצמו משהו... < מלבד להציק לי > לפעמים חושבת, רק בת 28 רבאק אני בעצמי ילדה... ואני כבר אחרי לידות, הריונות, טיטולים, מוצצים, ובקבוקים... הקטנה בגן והגדולות בבי"ס כבר... הנחמה היחידה... עוד כמה שנים יגדלו, יהיו עצמאיות ואז... זה יהיה הזמן שלי!!! אוכל לצאת ללמוד, לעבוד יותר שעות, לבלות מבלי לחץ, לצאת לחופשות לבד... אבל עד שזה יגיע גם אני מתלוננת, וגם לי קצת כואב... אבל לי כשקצת קשה, שאני מרגישה כעס ומתפוצצת מעצבים ומחוסר כוחות, אני נזכרת במה שכן הצלחתי להשיג, במה שאני כן יכולה לעשות, במה שהשגתי ויש לי עד היום < וזה ממש לא מעט למרות שאני לבד > תתלונני תוציאי תקנאי תכעסי ואח"כ תזכרי, מי את, מה את, מה יש לך, מה השגת, איפה היית ואיפה את היום... < בטוחה שזה לא מעט
> ותמלאי עצמך בכוחות מחודשים, חיוביים יותר, בריאים יותר...
 
רינתי|נשיקה |אין מילים חזקות יותר..

ולדעתי
הכל בחיים זו סיבה ותוצאה(התגרשת). זו אחריות אישית.קבלה והשלמה עם המצב הנוכחי בחיינו. ב"דכ הופך אותנו לאנשים שלמים ומלאים יותר בשלווה. בתקווה גדולה לימים מוארים יותר לך ולכולנו
ברגשות מעורבים ענת
 

Rinattt

New member
ויסלחו לי אנשים\נשים...

כשאני מסתכלת בחצי הכוס המלאה בכדי להתעודד אני מעודדת את עצמי שיש מצבים גרועים משלי... < וחבל שכך > שמעתי פעם משפט שאומר < נראה אם ארשום אותו נכון... > "פעם כאבתי על שאין לי נעליים ואז פגשתי איש ללא רגליים וכאבי שכך" < ותתקנו אותי אם טעיתי > גם ברוך ה' לו חסר לנו לא יד ולא רגל... זה כבר ברכה גדולה... את צריכה לכעוס, להוציא, לצעוק ולזעוק... לשאול הרבה הרבה "למה" לחשוב המון, בכדי להגיע לתשובות, בכדי להתנקות מהכעס והכאב... רק ככה תוכלי להמשיך הלאה...
 

d a n i e l s 5

New member
הכי שווה להתלונן

מותר להתלונן , וטוב להתלונן...עדיף מלהיות אפתי (בהנחה שהתלונות מקדמות לעשייה כמובן). התלונה הזאת שלך היא תלונה שנשמעת בהרבה בתים ולא מיוחדת רק לחד הוריים, אנחנו כל הזמן שומעות על אותן אמהות שמקטרות על זה שהן עסוקות בגידול הילדים והבעל עסוק בגידול העסק/קריירה וכד', הן לעומת זאת "נתקעות" בגלל האמהות. זה אמור כאילו לנחם אבל זה לא, כי אני טוענת שאפשר לקדם את העניינים שלך מתוך האמהות ביחד עם האמהות ותוך כדי, הילדים לא אמורים לעצור אותנו בדרך להגשמה.....הכל עניין של סידור נכון של הלו"ז היומי ובעיקר סידור נכון של ה"ראש". נכון שהיתרון (היחיד) שלנו כגרושים הוא יתרון "ימי החופש" הימים שמוקדשים לנו ולעצמנו, וכאן כביכול את "נדפקת" ...את לא !!! וכאן כהמשך אני מאמצת את דבריו של קצין וג'נטלמן שכתב הכי נכון.
 

jane34

New member
מונעת מקנאה../images/Emo41.gif

קבלי ממני צלש על האומץ,הכנות, על הכעס והקנאה והיכול הענקית שלך והעדינות שכל כך אופיינית לך - לתאר את זה ברכות!!! אני לא יודעת אם תמצאי בזה נחמה אבל תנסי את השיטה-אותי כבר כלום לא יפתיע הילד והאבא מנותקים לחלוטין אין לי מושג כבר 9 שנים מה זו שבת חופשית ומה הכוונה שבת ילדים, אצלי כל חג, כל יום, כל יום הולדת הם שבת מלכה עם הילד. המצחיק הוא שאחרות (אשר כבר רגילות לסופש שני חופשי)מתפננות או מתרחפנות מהשקט הזה פתאום, אם אני אגיד לך שלפעמים כשהוא הולך לימי הולדת או לחבר (שעתיים בערך)אני יוצאת מדעתי תאמיני?הוא כל כך חסר לי.... הכל עניין יחסי בחיים פשוט תתכנני כאלו כל יום מהיום היא רק שלך-אתך (הוא מקסימום יכול רק להפתיע- ולא לאכזב ולעצבן) את יודעת להיות מונע מרגשות שליליים באשר הם לא בריא לך את יפה וצעירה - חיי את חייך כל יום כאלו אין מחר!!!!!!!!!! שיהיה לכן רק טוב!!!!!!!!!
 

Rinattt

New member
גמני בכיפאק היי...

זו הסיבה שברגע שרק מזדמן לי להיות לבד < שזה לרוב פוקסים > אני טסהההההההה מהבית, מפנקת את עצמי בבילוי חביב... כל יום שישי אין לי את הפריוולגיה של שישבת כן ולא אז משתדלת לצאת להתאוורר לשאוב כוחות... לעשות דברים שעושים לי טוב... תיכננתי את המצב לחיים שלי!
 

ד ו ל ה

New member
תוחשה מוכרת...

אל תחמירי עם עצמך נשמה, כולנו חווים את התחושות האלה מפעם לפעם, ולראייה - משהו שנכתב מזמן... נראה לי שמה שהכי מתסכל אותך זו התחושה שיש לו עדיין שליטה מסוימת בחייך, שהוא יכול לשנות לך תוכניות ולוחות זמנים, שאת עדיין "תלוייה" בו, ולאו דווקא המחויבות הקשורה בילדה. כנגד זה דווקא יש מה לעשות...
דולה
 
למעלה