מי גאון של אמא???
תשובה מדהימה!!! חושבת, שהיא צריכה לכעוס, לבכות, להתלונן, לשאול, להוציא הכל... לדבר המון, אפילו איתו... היא כתבה "כמה הייתי חסרת אחריות וקלת דעת להביא אותה לעולם כמה הייתי "חלשה" לעמוד מול רצונו לילד" מה זה אומר? שהוא רצה, היא ריצתה אותו... מתוך אהבה כמובן... וזה מחזיר אותי אחורה, ובא לי לספר, אולי איפה שהוא זה יגרום לבהיר להבין ולשפר... מוכר לי... האקס שלי כ"כ רצה ילד אחרי ילד, עשינו את השתיים הגדולות, החלטתי על הפסקה כי הייתי מותשת, רציתי לדאוג גם לעצמי ואופסססססססס תקלה וממש בפוקס נקלטתי בשלישית... < אחלה תקלה נשבעת לכם חחחח > חשבתי שאם ארצה אותו, אחרי שזה יסתיים אוכל לרצות את עצמי, תיכננתי ללמוד, תיכננת לצאת לעבוד, להתפתח... אני נעצרתי, הוא המשיך... אני ישבתי בבית וגידלתי, טיפלתי, בישלתי, כיבסתי, ניקיתי... ממש אישה טובה מבית טוב... כשהבנתי שלא רק שאין לי פרטנר נורמלי, לא שותף, אם כי נצלן ע"ח הגב שלי, שכשאני רוצה זה מתבטא ב"לא" ואין בכלל עם מי לדבר... יצאתי מהבית, התגרשתי, בכיתי, צעקתי, דיברתי איתו בשאגות, דיברתי בנועם, ניסיתי להבין למה בכל שנות נישואינו לא היה כאן את ה"אני" שלי??? איפה אני לעזאזל? אז הבנתי, שזה לא בגללו, זה בגללי, ביטלתי את עצמי, ניסיתי לרצות אותו מבלי לחשוב על רצונותיי שלי, אני זו שגרמה לאי שותפות הזו, כי לא עמדתי על שלי כשרציתי!!! ישר נכנעתי... ונכון שלטנגו צריך שניים, למדתי שגם אני אשמה במ.יחסים הזו שהייתה... אבל הבנתי ש... אף אחד יותר לא יעצור אותי מלרצות את עצמי, את שאיפותיי, ואת מטרותיי!!! ונכון שזה קשה כשיש לי 3 קטנטנות ברקע, אז זה יהיה לאט יותר, אבל בטוח יותר... חוץ מזה שאני צעירה ויש לי עוד זמן
והיום לא מתכננת עליו, לפעמים קצת עצוב שאין לי הרבה לבד, אבל מתנחמת בעובדה שהן יגדלו מתישהו < הבעיה שגם אני אגדל... באסה חחח > ולמדתי להנות מהרגע... למדתי לקבל את מה שיש, לשנות אצליח רק את עצמי ומה ששייך לי...