הגיית מילים בתנ"ך

[roijj]

הגיית מילים בתנ"ך

שבוע טוב ומבורך לכולם, במהלך מחקר קטן שאני עורך בימים אלה למציאת ההגייה הנכונה ביותר למילים מהתנ"ך בהיותו סומך לקורא בתורה מעל 10 שנים, הגעתי לפני כמה ימים לפורום הזה. שמחתי לשמוע דעות נכונות ויפות בפורום זה, ועל כן נרשמתי. תחילה, רק אעיר הערה קטנה בנוגע לאחד הנושאים שהועלו בפורום ולא נתקבלה תשובה מספקת לדעתי: נשאלה שאלה מדוע בתנ"ך לעיתים אנו הוגים "קדשים" ולעיתים "קודשים". ייתכן מאד שישנו כלל דקדוקי בנושא, אך כלל במסורה הוא בידנו: כאשר ההתייחסות היא למקום הקרוי "קדש-הקדשים" (המקום הקודש ביותר בבית המקדש) נהגה "קודשים", כאשר נרצה להגות עניינים, חפצים, עיסוקים שבקדושה נהגה "קדשים". ההבחנה במקרה זה (בניגוד לאחרים) היא קריטית עקב השוני בסמנטיקה אם נהגה בצורה אחרת, יש לשים לב לכך. וכעת, אשמח שכל הבקיא בנושא הגיית מילים בתנ"ך בקריאה בספר תורה (בעל ידע במסורה ובספרי הדקדוק הקדמונים והאחרונים) יחווה דעתו בכיצד יש להגות את המילים הבאות: (לא בכדי אני מעלה גם מילים שנשאלו כבר בפורום זה שאני חלוק על דעת המגיבים קודם, אני מרכז את המילים הבעייתיות שאני מכיר) שמועה, זרוע, תמול, תאכלו (ה-כ' בשווא נע), שלמה (שם פרטי), נייר (במשמעות נייר טואלט), ירמיהו (שימו לב כיצד המילה כתובה בתנ"ך לא כפי שהוגים אותה כיום), לעולם, ומגעור (לשים לב לשווא שלפני האות עם החולם), הללויה, ברכו, מברכיך, אורריך, צהריים, ממחרת, נעמי, לוקחה-זאת, נלכה-נא, קוממיות, ואגרשנו, ושמע (במדבר כג, יח), ושדה (ויקרא כה, לד). מה שאני מחפש זה את ההגייה הנכונה ביותר למילים הללו, אבקש מהמגיבים שמבינים בנושא לפרט במידה ויש מחלוקות (ויש כאלה) מתוך הידע שלהם. למשל רישמו האם ההגייה הנכונה ביותר של המילה ממחרת היא MIMAHORAT או MIMOHORAT (ועל סמך מה הקביעה) וכן על זה הדרך. בברכת שבוע טוב ומבורך, רועי.

 

[IDAN30]

"הגייה נכונה" - על פי מה?

אין "הגייה נכונה" באופן מוחלט. יש מי שיגיד שההגייה הנכונה עבורו היא מסורת אבותיו, ויש מי שיגיד שההגיה הנכונה היא מה שקבע איזה רב מדקדק שהוא שמע את השיעורים שלו או קרא בספרים שלו, ויש מי שיגיד שההגייה הנכונה היא זו שנהוגה ברשות השידור והנחיות האקדמיה ללשון, וכו'. אני מציע שפשוט תסביר את דעתך בקשר למילים שבהם אתה חלוק על דעת קודמך, ונמשיך משם

 

[roijj]

יפה אמרת.

נתחיל: השאלה העקרונית שלשמה פתחתי את התראד היא בעצם כדי להגיע למסקנה שההגייה הנכונה בתנ"ך (ואני מדגיש בתנ"ך ולא בהגייה המודרנית ע"פ האקדמיה וכד') היא זו שנשתרשה במסורות קהילות ישראל השונות במרוצת הדורות. דעתי היא כדעתך בנושא, אין הגייה נכונה ברוב המכריע של המילים שהצגתי. ולפיכך מעט צרם לי להתקל במהלך השיטוט בפורום בכך שלעיתים or99 שנראה כמגיב די פעיל בפורום זה אפשר לומר "העדיף" את שיטת הרב ברויאר על פני שיטות מסורה רבות וטובות אחרות כפי שניתן לראות כאן למשל: http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1072&MessageId=79823797 אין ספק שגישתו של הרב ברויאר היא שמציג or99 והינה גישה מכובדת מאד בפי דקדקנים מסוימים, אבל ודאי שהן אפילו לא מייצגות טיפה מן הים בגישות של קהילות ישראל הקדושות במרוצת הדורות. בכלל, צורם לי לשמוע גם בציבור הרחב דעות רווחות כמו "הסידורים של איש מצליח הם הכי מדויקים" או התבטאויות בסגנון הזה. גרוע מכך, כסומך למורי ואבי שהוא בעל קורא מזה כמעט 30 שנה, כואב לראות שבורותם של אנשים גורמת לתיקונים מיותרים בעת הקריאה בתורה ואף למחלוקות בעם ישראל. זו הנקודה שאותה רציתי להעלות , ברשותכם. למשל, בקישור שהבאתי, ודאי שטעות חמורה מצידו של or99 היא (חרף המקורות המבוססים שמביא) שהגיית המילים "ושמע" ו-"ושדה" נהגים בשווא. רוב הקהילות כיום (ספרדים בכלל ובעיקר קהילות ג'רבה וסביבותיה) הוגות USHAMA ו-USADE. ודאי שאת שלל המחקרים שמציג or99 כבר קראתי בעבר קראתי והתרשמתי בעבר, אך ללא הועיל. אין בידינו הוכחה אמינה יותר להגיית תורת קודשינו כי אם מסורת אבותינו. מבחינתי אם אבי כבר 30 שנה קורא USADE בחטף-פתח שנהגית כפתח, וכששאלתי אותו מדוע הסביר כי כך קרא אביו וסביו וכך קיבלו במשך הדורות, המחקר נאה כשלעצמו, אך ודאי שלא ישים. מה עוד, שבידינו עדיין ספרים מרבותינו הקדושים דוגמת ספר "שירי דוד וסלת נקיה" המוכיחות מדוע יש להגות דווקא בפתח ולא בשווא, אך זה רק כבדרך אגב.. לסיכום, ידיעה היא בידינו שבמילים בהן אין שוני במשמעות המילה אם נהגה בחטף כלשהו או בשווא דוגמת: ושמע, ושדה, אורריך, מקלליך, הללויה, ברכו, תאכלו וכד', אין הכרעה מהי ההגייה הנכונה וכל אחד ינהג כפי מנהג אבותיו שיסודתו בהררי הקודש. במילים בהם ישנו שוני במשמעות המילה אם נהגה אחרת כגון: קודשים או קדשים (שהראשונה מתארת מקום והשנייה עיסוק, עניין) ודאי שעלינו להחזיר את הבעל קורא ולתקנו. יתרה מכך, גם במילים בהם אין שוני במשמעות אם נהגה בשווא נח במקום בשווא נח כמו: פינחס, נופלים וכד', אל לנו להשיב את החזן ולתקנו על שקרא PINHAS ולא PINEHAS או NOFLIM ולא NOFELIM משום שישנם מסורות לקריאה לכאן ולכאן במיוחד שידוע לנו שאין בעיה פונטית בהגיית מילים אלו גם ללא השווא נע בניגוד למילה מלוכה למשל שבה לא ניתן בשפה העברית כלל להגות זאת עם שווא נח בתחילה ולמקרים דוגמת זה "נחלץ" השווא הנע כתנועה הקצרה ביותר (אף שאינה קיימת בשפה הערבית הקרובה מאד לעברית בניגוד לשווא הנח שכן קיים המכונה "סכון"). ההוכחות הללו ועוד רבות אחרות מטרתן היא אחת: מסורות ישראל, כפי שהיו, קודש המה. ואין לנו רשות לערער אחריהן ואיש כפי הגיית אבותיו ינהג כמובן בהנחה שלא משנה את המשמעות. ודאי שאם בקריאת שמע יהגה החזן "על ידיכם" בהגייה YEDECHEM (השווא נע המקובל כיום) - נשיבו מיד, וכן על זה הדרך. מקווה שהגישה הובהרה. למי שיש השגות על הנאמר, מוזמן להגיב. בברכה, רועי.

 

[IDAN30]

המילה "ושדה"

בויקרא כה, לד נקראת במעמד קריאת התורה בשבתות בשווא נח על ידי - אשכנזים - שומרונים בשווא נע על ידי - (חלק מ-?) עדות המזרח - תימנים (מורג, העברית שבפי יהודי תימן, עמ' 140) כל אחד ומסורת אבותיו. אני לא בטוח שמה שאתה מייחס ל-or99 אלו הם דבריו, אולי כדאי לך לקרוא את דבריו שוב - הוא דווקא הדגיש שהדבר תלוי במהדורה שיש לך. ובידוע שעדות שונות מחזיקות מסורות שונות לגבי ענייני געיות וחטפים במהדורות ובעל פה. כך גם לגבי קהילת ג'רבה, ידוע שבעלי הקריאה במסורת זו "אינם מבססים את קריאתם על סימני המתג המסומנים בדפוס המקראי שבו הם קוראים, ולא תמיד קיימת התאמה בין המסורת בפיהם לבין המסומן בדפוס" (ק' כ"ץ, מסורת הקריאה של קהילת ג'רבה, ירושלים תשל"ח, עמ' 102).

 

[roijj]

יהיה מצוין אם or99 יגיב ויאמר למה התכוון..

אולם על פניו אני מבין את דבריו באופן אחר לגמרי. בתגובתו הזו: "זה תלוי במהדורה שלך, במהדורות החדשות של הרב ברויאר למשל, החטפים האלה לא מופיעים בדיוק בגלל הסיבה הזאת - כדי שאנשים לא יהגו בטעות את החטף כחטף רגיל." אני מצליח להבין שגישתו היא שאין עיסוק כלל במסורות בהן עסקנו שנינו בהודעותינו הקודמות באופן הגיית המילה, אלא ישנה קביעה ברורה כיצד היא הדרך הבלעדית הנכונה לקרוא. הביסוס בין היתר להבנתי זו היא הודעתו בהמשך השרשור המכילה את הקישור הזה http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1072&msgid=53458107 שמטרתו להוכיח שחטף לא משנה את ההגייה מהגיית שווא נע - דבר שלא מקובל בעליל על מסורות רבות וטובות עם דקדקנים שהידע שלנו במסורה, בתורה ובדקדוק לעומת שלהם הוא כטיפה בים. אם הבנתי באופן מוטעה את כוונת המשורר - קבל נא התנצלותי. אחרת - אבקש מאד במיוחד בפורום מכובד שכזה שכפי הנראה רבים מן הגולשים מייחסים חשיבות לתגובות הניתנות, להציג את התמונה המלאה כאשר מגיבים לשאלות ובפרט כאלה שיש בהן השלכות מעשיות. תאר לך שקורא תמים התרשם מאד מדבריו של or99 וחשב עצמו למבין גדול במסורה עקב כך, למה יכלה לגרום "ידיעה" זו בקריאת התורה בפרשת "בהר" בשבת.. כעת אתייחס לדברייך: אכן האשכנזים והשומרנים הוגים את המילה בשווא נח, מנסיוני הדל רובן המכריע של עדות המזרח הוגים בפתח ושאר קהילות ספרדים ותימניים בשווא נע. ספרים עבי כרס נכתבו לכאן ולכאן בהוכחת הגיית החטפים ופשיטא שלא אנחנו קטנים שבקטנים, גמדים הנשענים על כתפי ענקים וגדולים, נקבע בפורום כזה או אחר מהי הגישה הנכונה. כולי תקווה שישכיל החכם לקרוא הודעה זו בטרם יקפוץ להשיב בעל קורא ההוגה USADE או USHAMA וכיוצא באלה. ויתרה מכך, ישכילו המגיבים בפורומים להכיר את התמונה במלואה ולכוון את עם ישראל בדרך הישר וע"י כך יבוא גואל במהרה בימינו שיגיה לנו את ספר התורה לנוסח שנתקבל בהר סיני ויחזיר עטרה ליושנה.