הגיג
כשהייתי בת 14, מלחמה היתה דבר גדול ומפחיד, אבל ידעתי שאני יכולה לדאוג לעצמי. 12 שנים אח"כ, אני חושבת על המלחמה, ומה שעולה לי בראש מפחיד: בהנחה שהבעל יהיה בבית, אנחנו נצטרך לחבוש מסיכות ראשונים, כי אם יקרה לילדים משהו, נוכל לעזור להם. אם יקרה לנו משהו... זה נשמע פשוט והגיוני, נכון? רק שכשאני חושבת חלילה על האפשרות שעם מנגנון ההתרעה של 7 דקות והכל, יקרה משהו ובזמן שאני אחבוש מסיכה יקרה משהו לילדים שלי... מצמרר לחלוטין. מקווה מאוד שלא ירד עלינו כלום...
כשהייתי בת 14, מלחמה היתה דבר גדול ומפחיד, אבל ידעתי שאני יכולה לדאוג לעצמי. 12 שנים אח"כ, אני חושבת על המלחמה, ומה שעולה לי בראש מפחיד: בהנחה שהבעל יהיה בבית, אנחנו נצטרך לחבוש מסיכות ראשונים, כי אם יקרה לילדים משהו, נוכל לעזור להם. אם יקרה לנו משהו... זה נשמע פשוט והגיוני, נכון? רק שכשאני חושבת חלילה על האפשרות שעם מנגנון ההתרעה של 7 דקות והכל, יקרה משהו ובזמן שאני אחבוש מסיכה יקרה משהו לילדים שלי... מצמרר לחלוטין. מקווה מאוד שלא ירד עלינו כלום...