הגיגי עפרה'לה

ע פ ר ל ה

New member
בין מעוף לאשליה

היכן עובר קו הגבול העדין בין עידוד ובין מכירת אשליות? דוגמא אופיינית של מכירת אשליה מסוכנת היא ההבטחה של נשמות טובות לאהוב הזנוח שאהובתו תחזור אליו אף שכל הסימנים מעידים שהיא איבדה עניין. כך הוא ממשיך לרכז את כל הוויתו בהחזרת האהבה האבודה.המצב הזה מרוקן את עולמו משאר תכניו,וגורם לו לראות בהשבת האהבה אל כנה את הדבר היחיד ששווה להילחם למענו ולחלום עליו.האשליה איננה מאפשרת התחלה של הסתגלות לוויתור.התרוממות הנפש של האופטימיות המוזרקת לוורידים מובילה היישר אל הקוטב ההפוך,תהום הדכאון,האומר שלעולם לא יימצא שוב אושר האהבה. ישנן אשליות נצחיות,ואיש לא יכול לקחת אותן מאיתנו. האמונה בחיים לאחר המוות,השארות הנפש בגן עדן,שכר ועונש בעולם הבא,גמול לצדיקים...אלה דברים שאינם ניתנים להוכחה או להפרכה.לכן הם לא אשליות אלא אמונות.ואיש באמונתו יחיה. הבעייה באשליה נעוצה בזמניות שלה.בתחומים החשובים של חיינו אשליות משולות להלוואות עם משיכת יתר צוברת ריבית שאין מהיכן לפרוע אותה. אופטימיות היא נטייה חיובית,אבל צריך לבחון אותה על כל מגבלותיה. ההבחנה בין אופטימיות המבוססת על נתונים ובין אשליה עצמית שעתידה להתפורר היא בתמצית החוכמה ונסיון החיים. אז חבר'ה,הכי חשוב זה להיות נאמנים למציאות ולהיזהר ממקסמי שווא.
 

ע פ ר ל ה

New member
לחיות בלי

המון דברים בחיים יכולים לשמש תנאים לאושר: אהבה זוגית למשל שיש בה התלהבות,חברות,הנאה מהבייחד,קל להרגיש שהחיים אינם שווים בלעדיה.אין סוף לרשימת הדברים החיוניים שאפשר לרצות,אבל לא את הכל ניתן להשיג. נכשלנו במימוש החלום הזוגי בגלל מוגבלות היכולת?בגלל העדר בני זוג מתאימים?בגלל מקריות?בגלל הכשלה עצמית?או שהייתה זוגיות טובה שנגזלה מאיתנו בטרם עת? אפשרות אחת היא להמשיך לחיות באומללות ותסכול,לקום ולהירדם עם החסר. כאשר הישג או מצב מוגדרים הכרחיים וחסרי תחליף באופן מוחלט וחסר פשרות, מסתרסת היכולת להיות מאושרים. הכשרון לאושר נעוץ בסוג של גמישות רגשית שבה הנפש מסיעה כוחות ורצונות מאגף לאגף.לנוכח קושי או מחסום,מתגייסים לשינוי המיקוד. המטרה הנשאפת מתרחקת ומתערפלת,חשיבותה פוחתת.מי שהצליח להזיז משאלה יוקדת ממרכז עולמו אל השוליים,מכיר את הכח החיוני שמגמד את התסכולים ומאפשר ליבוי התלהבויות חדשות. לחיות בלי-זהו אחד האתגרים הנפשיים הגדולים הדורש הפעלה מתוחכמת של אישיותנו.להפעיל את הכשרון הנפשי שמאפשר לוותר על החשוב ביותר,ולייצר חשיבויות חדשות.היכולת להשקיע במטרות אחרות בנות השגה,ולהתלהב מהן,גורמת לנו להיות מאושרים בלי לרמות את עצמנו.
 

ד ו ל ה

New member
מציאות אחרת...

אולי בזמן אחר, אולי במציאות אחרת, תהיי בשבילי בשבילי מאושרת... (אייל גולן) אולי...
 

maof

New member
סליחה עפרלה....

אני לא חושב שאני "קורבן של החיים" זה שנגמרו הקלמנטינות לא אומר שמחר לא יפתח השוק מחדש ונלך לקנות קלמנטינות חדשות וטריות. אני לא חושב "שהחסר" לפי דבריך זה מה שעשה אותי בחיים, תתעוררי אף אחד לא אחראי לאושר שלך, רק את אחראית על עצמך "להפעיל בצורה מתוחכמת את האישיות" זה נישמע לי כמו שכנוע עצמי שאני אחלה ואני אוהב את עצמי. ואני שואל אותך ותיהני כנה עם עצמך את מאמינה ומיישמת את מה שכתבת
הייתי פשוט מחפש הגדרה פשוטה למלל שמכתב....גמישות מחשבתית
וזה ניקרא @שוט @שןט
מעוף
 

maof

New member
נו באמת............./images/Emo13.gif

כשבאמת רוצים אז אין תירוצים. מעוף
 

maof

New member
קראתי ו..........

אני חושב שוב....לא חשוב כמה זה שווה חשוב כמה את סבורה שזה שווה. מעוף
 
הכי כיף בחיים זה

כשמישהו אחר..ובמקרה זה אני מדבר על בן זוג.. שהוא הציב לעצמו מטרה..וזהו היעוד שלו בחיים..לעשות אותך מאושרת.. ואם גם את הצבת לעצמך יעוד כזה בקשר אליו.. זה האושר בהתגלמותו. זו היענות מושלמת.. זו אהבת אמת.. וכולנו מייחלים לה..
 
ייצור חשיבויות אחרות..זו בריחה

זו הרמת ידיים.. זו פשרה.. זה אובדן תקווה.. זו פסימיות.. זה הרע במיעוטו
 
ללכת אל הלא ברור..המושך..הלא בטוח

לקחת סיכון..להמר..לתת את כל מה שיש לך בלי לשאול שאלות.. בלי לחקור.. בלי לשמור בבטן.. בלי פנקסנות... זה הסיכוי היחיד לאהבה
 
מכשרון לאושר נעוץ

בסוג של גמישות רגשית בה את יכול לנתק את עצמך מן העבר..ולנטרל את השפעתו על האופטימיות שלך..
 
ווווווווווווווואאאווווווווווווווווו

כל פעם מודהם מחדש,כמה אפשר לקשקש עומקים,במקום פשוט חיות קצת את החיים.
 

יעלילה1

New member
יפה כתבת.

הכי טוב, בעיני, זה היכולת להיות בזוגיות וגם להמשיך בחיים כפי שהיית חיה אותם גם בלי הזוגיות (כמעט, כמובן לגמרי אי אפשר) (וכמובן גם חוץ מנאמנות לבן הזוג)
 

maof

New member
אולי ../images/Emo35.gif

אני חי במציאות מדומה מנסה לסלול לי דרך אבל לא עקומה כי אני חי במציאות מדומה. מעוף
 
בין מציאות לדימיון...

מידי יום יושבת, מתבלבלת, פורטת על מחשבות באיזה עולם באמת אנו חיים? המציאות? או הדימיון? בבריאת העולם, האל העניק לנו עולם אחד במלואו. הבטיח לנו... זוגות זוגות. נתן לנו גן עדן ואהבה... ועוד תפוח אדום של שלגייה. הכניס מעט רגשות, מעט קנאה, כעס, והמון אהבה. הוא רק שכח למתוח את הגבול הנכון. בין קיים לחלום.
 
למעלה